בבסיסן של המחאות ששוטפות את הארץ בשבועיים האחרונים לא עומדת הכמיהה למהפכה. השובתים והמוחים לא רוצים לשנות סדרי עולם. הם רק רוצים חיים קצת יותר סבירים, כמו שהם רואים ושומעים שמעמדי הביניים ברחבי העולם יכולים לחוות. לא מהפכה בשירותי הבריאות, לא מהפכה בדיור, לא מהפכה בחינוך. אלא לעבוד בכבוד, להתפרנס בכבוד. לחיות חיים נורמליים.
יותר ממהפכה חברתית, למעשה מדובר במרד צרכנים ענק. ואולי דווקא בשל כך המחאה הזו מצליחה: קשה לאגד קבוצות גדולות בציבור הישראלי סביב רעיון למבנה כלכלי-חברתי חדש של המשק. אבל כולם חשים שיוקר המחיה פה לא סביר, ושדברים יכולים להיראות אחרת.
זו גם הסיבה לכך שעדיין - גם אחרי שבועיים - לא נשמעים מפי מארגני המחאות פתרונות ולא מוצגות תביעות קונקרטיות. כי אין פתרון אחד, כי מדובר בהרבה מחאות שחוברות יחד, כי חלק מהמוחים חושבים שצריך יותר הפרטה וחלק אחר מצפה ליותר התערבות ממשלתית. זו אולי הבעיה של המאבק הזה, אבל זה גם הקסם שלו. אנשים שונים, עם רעיונות שונים, עם תפיסות עולם שונות, ממעמדות שונים - מתאגדים יחד וסוף סוף מאמינים בכוחם. מחאתם צודקת, הם סוחפים המונים, גם אם הם לא בדיוק יכולים להצביע על הפתרונות שיספקו אותם.
כל הצעה תיראה נקודתית
הוועדות, הרפורמות והפתרונות שמגבשת הממשלה בימים אלה לא יענו על דרישות המוחים. אם יוצע פתרון לבעיית הדיור, עדיין יהיו עשרה נושאים אחרים - חשובים לא פחות - שייוותרו לא פתורים. כל רעיון, נאום או הצעה שתציג הממשלה או מי מטעמה ייראו נקודתיים מדי ולא מספקים. הפתרון חייב להיות בסיסי ויסודי. הוא צריך לשנות את סדרי העדיפויות בהקצאת משאבי המדינה.
הבשורה שתגיע מממשלת ישראל לא יכולה לכלול רק יותר יחידות דיור או יותר כסף לרופאים. היא גם לא יכולה להיות תוכנית להורדת מיסים. בהנחה שהמדינה אינה יכולה לענות על כל הדרישות המוצדקות של כל המוחים, תצטרך הממשלה להכריע במי לפגוע כדי לענות עליהן. או אז ייפתח הדיון המהותי על מי מקבל מה במדינה ועל חשבון מי. אז המחאה תהיה הרבה פחות יפה, יהיו לה גם מתנגדים, יהיו מי שייפגעו מהחלוקה או מחוסר החלוקה מחדש. הרעים כבר לא יהיו רק הטייקונים וראש הממשלה, אלא קבוצות שלמות. לא כולם יתמכו אז במאבק, כיוון שחלק גם ייפגע מהשלכותיו. אם וכאשר כך יקרה, מרד הצרכנים יהפוך למהלך משמעותי הרבה יותר.
הניסיונות להדביק למוחים תוויות פוליטיות מכוערים ומקוממים. כאשר נדמה שאין מענה לדרישותיהם, מנסים לציירם כמי שפועלים מטעמים לא כשרים. ובכל זאת, הפתרונות שעל ראש הממשלה להציג כדי לשנות את המציאות שעליה העם מוחה יהיו חייבים להיות פוליטיים ואידיאולוגיים. המחאה היא, בינתיים, מעין מרד צרכנים, אך פתרון של הורדת מחירים לא יספק את ההמון.