וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ישראל - על אחריותך לאחד בין חלקייך

אורי חיות

1.8.2011 / 3:37

יש הרבה דברים לאהוב במדינה הזו ולכן כל כך קשה להיפרד ממנה, אבל צריך לזכור שבלי חלקים מסוימים בה - היא לא הייתה מגיעה להיכן שהגיעה. אורי חיות מסביר מה גרם לנו להתעורר פתאום

יש כל כך הרבה דברים שאני אוהב בך. אני אוהב את החום שלך, אני אוהב את היופי שלך ואת המטעמים שלך. האהבה אלייך חזקה ממני, ובגלל זה אני לא יכול להיפרד ממך. אבל נראה לי שכדאי שנדבר קצת על המצב בינינו...

אומנם את מבוגרת ממני בהרבה, אבל ביחס לשאר חברותייך את נחשבת צעירה. ובכל זאת, עברת לא מעט בחייך הקצרים. חווית כישלונות אל מול הצלחות, עליות ומורדות, ניצחונות וכושר הישרדות כנגד כל הסיכויים. בעולם רואים בך פלא. כולם מודעים לכוחך ולכך שאת מיוחדת, שונה, כמעט בלתי מוסברת.

עוד על מחאת האוהלים:
האם מחאת האוהלים היא מחאה פוליטית?
הצוות המיוחד לטיפול במחאה: שטייניץ, סער וארדן
דובר רה”מ על מחאת האוהלים: ”כנסו לפרופורציות”

אבל לפני שתסתנוורי, תדעי שבלי חלקים מאוד מסוימים ממך לא היית מגיעה לאן שהגעת. כנראה אינך מודעת לכך, אבל זמן רב אותם חלקים מרגישים מאוד לא נוח, לא מצליחים להסתכם לפאזל אחד שלם ומוגמר, מרגישים שהנטל של לקיים אותך מתחלק באופן בלתי שווה. חלק ממך עובד, לומד, שומר חוק, שומר על ביטחונך, מפגין סולידאריות והבנה גם כשאת מחליטה לפעול בשונה מדעתו. החלק הזה לא רק מאפשר את קיומך, הוא גם החלק הגדול בך. החלק הזה מודאג מכך שחלקים ממך מנסים לגרום לך להתנהג כמו חלק מהחברות שלך. אלו שאינן כמוך. אלו שלא מהססות לפגוע במיעוט, לרמוס את החוק, להלך אימים ולהפחיד את הציבור שלהן, ומכוח זה לעשות ככל העולה על רוחן מבלי לכבד את העקרונות בהן האמנת ואני מקווה שעמוק בתוכך את עדיין מאמינה. העקרונות שהביאו אותך עד הלום. עקרונות הדמוקרטיה.

עצרת מחאת הדיור בתל אביב רחבת המוזיאון, יולי 2011. נמרוד סונדרס
רבבות בעצרת המחאה ברחבת מוזיאון תל אביב/נמרוד סונדרס

לא מזמן נפרדתי מחברה שלי. אהבתי אותה מאוד. יכול להיות שאם היינו מדברים על הבעיות בינינו בזמן הנכון ובפתיחות מלאה, לא היינו נאלצים להיפרד. אבל מה שבטוח, לנו יש את הפריבילגיה הזו. לכן, אנסה להסביר את עצמי, שתוכלי להבין על מה אני מדבר.

בשנה החולפת הכנסת לקופתך 195 מיליארד שקלים ממסים. הרבה מעבר לציפיותיך. סכום מכובד לכל הדעות ביחס לגודלך, אבל מכובד עוד יותר, ביחס לכך שחלקים כה רבים ממך אינם משתתפים וחולקים בנטל. אותו נטל שרובץ רק על חלק ממך, שאותו את מנצלת באכזריות. את דורשת ממנו להשתתף איתך באחוז מאוד גבוה מהכנסותיו. ליתר דיוק, הגבוה מבין כל 192 חברותייך.

אך ראי איזה פלא, זהו גם אותו חלק ששומר עלייך. מבטיח את ביטחונך, מתייצב להגנתך מתי שרק נדרש ונכון לבצע כל משימה. זהו אותו חלק, ממנו מגיעים רוב רופאייך, עובדייך הסוציאליים, המורים, ועוד רבים וטובים, ערכיים ומסורים, שרק רוצים לחיות בכבוד ולגדל כאן את ילדיהם בידיעה שאת יודעת לאן מועדות פנייך. החלק הזה כבר שבע מהוויכוחים על ימינך ושמאלך. החלק הזה מבין היום שאם רגלך הימנית תמשיך להגדיל את זוויתה ימינה, ורגלך השמאלית תעשה את אותו הדבר לכיוון השני, תמשיכי לאבד את שיווי המשקל ויציבותך, ו"לשונות מאזניים" קטנות תמשכנה לטלטלך לפי צרכיהן.

החלק הזה מאוד לא אוהב את המצב בו חלקים אחרים מתוכך מעמידים אותו. הדרישות לחקור את מי שמגן עליך, ובעצם עליו. החלק הזה גם לא אוהב את ההתנהלות הגסה, הבוטה וחסרת האיפוק כלפי חלקים שלמים בך. החלק הזה רוצה לגרום לך ליצור ערבות הדדית בתוכך. לקרב בין רגלייך, ההולכות ומתרחקות. להגדיל את אזור המרכז שלך, ובכך לחזק את יציבותך. החלק הזה מוכן לפשרות על דעותיו לכאן או לכאן, העיקר שרוח הערבות ההדדית תשוב כמו בימים היפים, הימים ההם. את יודעת, השלב הזה של ההתחלה, שעוד מתרגשים מכל דבר קטן, שלא נשארים אדישים לכלום ולא לוקחים דבר כמובן מאליו.

עצרת מחאת הדיור בתל אביב רחבת המוזיאון, יולי 2011. נמרוד סונדרס
עצרת מחאת הדיור בתל אביב רחבת המוזיאון, יולי 2011/נמרוד סונדרס

כיום חלקים ממך פשוט לא כל כך מעוניינים לעשות למענך דבר. במקום להאשים את החלקים האלו אני מציע שנחשוב איך אפשר לגרום להם להתערות בך, להרגיש שייכות. להרגיש שהם חלק ממך. חשוב שתדרשי מהם יותר. תבקשי מהם שישרתו אותך. אם הם לא רוצים ללכת לצבא, תציעי להם שיעזרו לזקנים שבך, לחלשים שבך, לנכים שבך. שייקחו חלק בעבודה הקשה במערכת הבריאות ההולכת וקורסת תחת הנטל הכבד. שייקחו חלק במערך הכבאות שלך.

אני מאמין שאחרי שהם ייתנו לך מעצמם, הם יקשרו אלייך. הם ירגישו גאווה, ירגישו שייכות, ירגישו כחלק ממך. יהיה להם קל יותר להזדהות איתך. ואת, מצדך, תחזקי את השוויון בתוכך. לא פחות חשוב מאלו, הוא אופן חלוקת משאבייך. באופן שההיגיון מתקשה לעכל, את נוטה באופן שיטתי לתגמל יותר דווקא את אותם החלקים שאינם מייצרים את חוסנך. למעשה את מנציחה חוסר צדק משווע. המצב הזה מסוכן לך. הישמרי לך מהיום שהתסכול בחלקייך יגבר על אהבתם אליך והם ימצאו לעצמם צידוק מוסרי להפסיק לממן חלקים בך שאינם חולקים איתם בנטל קיומך.

מספרים שאת בצמיחה, שאת בולטת אפילו ביחס לחברותייך במערב. תפקידך לוודא שהחלק שהביאך לנקודה זו ייהנה מהישגייך, שאותו מעמד שמניע את כלכלתך הנחשבת למוצלחת לא יישחק עוד! תפקידך לוודא שמעמד זה לא יהיה עוד כלימון סחוט וחמוץ, אלא לפרי עסיסי ומלא בכל טוב. תפקידך לדאוג לו לדיור בר השגה, לרווחה ראויה, לחינוך איכותי, למערכת בריאות ציבורית טובה, לקבל עבורו החלטות מקצועיות בתחום יחסי החוץ והביטחון, לשמור על מערכת הצדק, להימנע ככל שניתן משיקולים ואילוצים פוליטיים צרים בחוקים השונים שאת מחליטה לחוקק. אגב חוקים, כדאי שתקפידי לאכוף אותם יותר. בכל מקום, בכל זמן. גם אם פחות נוח לך, תשתדלי להתמודד.

הטחתי בך לא מעט. האמת שזה בגלל ששמרתי בבטן יותר מדי זמן. על זה אני מצטער, את יודעת, גם לי יש לא מעט חסרונות. הדחקתי, חשבתי שהדברים אולי ישתנו מעצמם. שיהיה לנו טוב יותר, שאחרים יעשו את העבודה בשבילי. היו רגעים שאפילו כמעט התייאשתי, חשבתי שיש לך בעיות מובנות, כאלו שאי אפשר באמת לתקן. אבל די, התעוררתי. היום, אני מבין שגם אני חייב לקחת חלק בשינוי הדברים כדי שסכום חלקייך יחזור להיות גדול מהשלם.

חלק ממך, תמיד.
אורי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully