צדק חברתי, בכל הגזרות

מחאת ערי האוהלים מגיעה לשיאה. מחר אולי תתקיים שביתה ראשונה. אבל נדמה לי שיהיו עוד בהמשך הדרך. ההשתתפות של ראשי השלטון המקומי ואיום ההסתדרות להצטרף מראים את הכיוון. הדרישה לכאורה של ההסתדרות מהממשלה לשינוי הכיוון היא יריית סרק. האיום של עופר עיני הוא קריצה לעם, לתקשורת ולשאר המערכות למטרה אחת: הפלת הממשלה. המחאה האמיתית, העממית, שלא נשמעה על ידי הפוליטיקה, העלתה גם את ההסתדרות על פסי הרכבת. ואם עופר עיני יעשה דיל של אחיזת עיניים, אזי גם הוא ישלם את המחיר. דרושה מדיניות ניו-דיל כמו בימי רוזוולט.

השביתה היא אחד הכלים החדשים שהוכנסו למאבק בידי צביקה בשור, פעיל חברתי. בשור הצליח להביא עשרות אלפי תומכים לרעיון השביתה. וכך הוא כתב במסמך הראשוני: "קוראים לי צביקה. אני בן 36, נשוי עם ילד בן שנה ורבע. קניתי דירה בגבעתיים, עם משכנתא מטורפת ל-30 שנה". אנו מכירים את רעיון השביתה עוד מימי גנדי, שהשתמש בה כדי לסלק את שלטון הכיבוש הבריטי. שביתה לאומית יוצרת אחדות לאומית רחבה (חזינו ברגע כזה עם שביתת ועד עובדי הרכבת, שמחו על ההפרטה).

מרכז השלטון המקומי הודיע שיצטרף לשביתה, "בגלל שהממשלה הפסיקה לשרת את האזרח, השירותים שמקבלים משרדי הממשלה מהרשויות המקומיות ייפגעו". העיניים נשואות לעיני ולהחלטת ההסתדרות בנושא. רבים מקווים שהשביתה תקפוץ מרמה של שלטון מקומי לרמת ועדי העובדים הגדולים ולהפגנת ענק מול הכנסת.

עיני אומר שהמטרה שלו אינה להפיל את הממשלה, אלא לעשות צדק חברתי. הוא אף אמר כי "מעמד הביניים נשחק". אך לא כולם מקבלים את התערבותו המאוחרת. הוא אומר על עצמו כי הוא חסיד של הידברות, אבל יש מי שלא שוכחים לו את יחסיו ההדוקים עם דנקנר, טוענים שאינו יכול לייצג את העובדים ושהוא סוס טרויאני של ההון. אחת הדוגמאות לכך היא התנגדותו לשביתה בחיפה כימיקלים ואי מתן זכות לוועדי עובדים אחרים להביע סולידריות עם השביתה המתמשכת.

החיבור בין פעילים חברתיים כמו בשור לבין הציבור הרחב, השלטון המקומי וההסתדרות מוכיח כי אלו זמנים של תסיסה חברתית חסרת תקדים. יש התאגדות לאומית מכל המגזרים לחלוקה מחודשת של כוח ומשאבים. הדרישה הנוקבת היא לשינוי טוטאלי של סדרי עדיפויות: מדיניות סוציאל-דמוקרטית עם אמנה חברתית חדשה שתחליף את הניאו-ליברליזם.

השביתה, אם תתרחש, היא מבחן גדול עבור עופר עיני, שצריך להיות תקיף מול הממשלה ולחבור למארגני השביתה. אם לא יעשה כך, הוא יביא גם להפלת השלטון הנוכחי של ההסתדרות בידי הכוחות החברתיים שרוצים לראות שינוי מיידי. הרי מדוע ארגוני העובדים לא באו לעזרת יו"ר הסתדרות הרופאים שפתח בשביתת רעב?