אמא רוסיה לא מוותרת

מאת תולי שרגאי

יותר מכל היתה זו השפה שהביאה את גנאדי סטודינובסקי, מהנדס מחשבים שעלה מרוסיה לפני עשר שנים, לרשום את בנו בן ה-3 לגן של איגוד המורים הרוסים. הוא רצה להיות בטוח, לגמרי בטוח שהבן יוכל לדבר איתו ברוסית. אבל זו לא הייתה הסיבה היחידה: "היה חשוב לנו גם שיספוג מנטאליות רוסית". מה זו מנטאליות רוסית? גנאדי קצת מתפתל, "זו מנטאליות שאיך לומר, לא ממש מזיקה בחיים. התנהגות להורים, פחות לשמוע 'לא רוצה', 'לא בא לי'. אני לא רוצה לגדל ילד בבית כלא, אבל כדי להבין את זה צריך לגדול בסביבה שאני גדלתי".

גן "פרחים" של ארגון המורים העולים בפ"ת נבנה לפי צרכי ההורים: אפשר להשאיר את הילד עד השעה שבע בערב והמחיר זול יחסית, 1,500 שקלים לחודש. תכני הלימוד כוללים אנגלית, מדעים, מתמטיקה ואומנויות, הכל כמובן ברמה שמתאימה לילדים, אבל יש שיעורי בית.

"אנחנו מלמדים לפי שיטה רוסית, שמטרתה לנצל את ההתפתחות המוקדמת של הילד. בין גיל שלוש לשש הילד יכול לקלוט הכל, אחרי גיל שש זה כבר מאוחר מדי", אומרת לודמילה סמירנוב, לשעבר מנהלת בית ספר ברוסיה וכיום המנהלת הנמרצת של הגן. "הילדה היא כמו דף חלק שאפשר להכניס בה הכל", אומרת יוליה שרמן שבתה לומדת בגן "חוץ מזה אין כאן את הלכלוך שיש בגן רגיל, הילדים לא חוזרים הביתה מלאים בוץ".

לכאורה הגנים מתנהלים בשתי שפות, אבל למי שנכנס לגן אין ספק מה היא התרבות הדומיננטית. כך למשל חוגגים הילדים את החגים הרוסים האזרחים: הסילבסטר, חג האהבה, יום נפטון וחגים אחרים.
גאולה קוניאחין, בוגרת סמינר לוינסקי שעלתה לפני שש שנים מרוסיה ומתפקדת בגן על תקן הגננת הישראלית: "מאוד חשוב שהילד ידע מאיפה הוא בא, שיוכל לתקשר עם אנשים שבאו מהארץ שלו. אנשים שכאן כבר 25 שנים מנסים לשמור על הרוסית שלהם. פעם הייתה גישה של "רק עברית", אבל היום אפילו משרד החינוך מכיר בחשיבות של הרב תרבותיות".

"ברגע שילד נכנס לגן ישראלי - הוא עובר שוק קליטה" אומר קונסטנטין שוויביש, מנהל ארגון מורים עולים, "למרות שהוא נולד כאן, עד גיל שלוש הילד הרוסי נמצא בדרך כלל עם הסבא והסבתא, שמדברים איתו רק רוסית. כשהוא מגיע לגן הישראלי זה כאילו הוא בעצמו עולה חדש. יש ילדים שמגיעים למצבים מאוד קשים וזה יכול להשפיע עליהם בשנים הבאות. אנחנו מביאים אותו לשפה העברית בהדרגה".

3,500 ילדים לומדים בגנים ובבתי הספר של ארגון מורים עולים. לעמותה יש 15 גני ילדים ו-28 בתי ספר בכל הארץ. היא הוקמה בשנת 1992 כדי לענות על שתי מטרות עיקריות: שמירת התרבות הרוסית ויצירת מקורות תעסוקה למורים עולים: בגלי העלייה הגדולים עלו מרוסיה 40 אלף מורים, רק 5,000 הצליחו להיקלט במערכת החינוך ועוד 350 במסגרת הארגון.

-האם הגנים ובתי הספר האלה הם 'אל המעיין' רוסי?

"ש"ס היא קודם כל תנועה מפלגתית, אנחנו לא פוליטיים ולא מעניין אותנו למי ההורים מצביעים" אומר שוויביש, "הבדל נוסף הוא שאנחנו רוצים שהילדים ישתלבו במערכת החינוך, בעוד שש"ס רוצה שהילדים ימשיכו במערכות החינוך שלה". אבל השוני העיקרי הוא בתקצוב הרשת: בעוד "אל המעיין" נהנית מתקציבי ענק, הרשת הרוסית קיבלה עד השנה האחרונה רק 100 שקל לחודש עבור כל ילד ועדיין לא ידוע האם תהנה מכך גם השנה.

החלום של לודמילה הוא להקים מעין פנסיון לילדים, שבו ישהו במשך כל השבוע ויחזרו הביתה רק לשבתות. מחשבה קצת מזעזעת בהתחשב בכך שהילדים רק בני שלוש, אבל גאולה מתחילה להתעצבן מחוסר ההבנה של מי שלא עבר על בשרו את חווית ההגירה: "את יודעת מה זה להיות עולה חדש? כמה שעות ההורים עובדים? יש אנשים שבשבילם ובשביל הילדים שלהם זה יהיה פתרון טוב".

לאחר שהילדים מסיימים את גני הילדים הם יכולים להמשיך בבתי הספר המשלימים של ארגון המורים העולים. פעמיים בשבוע הילדים לומדים מקצועות שונים ("בשונה מבית ספר רוסי קלאסי אנחנו לא חושבים שצריך ללמד רק מתמטיקה", אומר שוויביש), וגם תרבות ושפה רוסית. הלימודים מתקיימים ברוסית "אבל בהפסקות הילדים מדברים ביניהם רק עברית" אומרת לודמילה בהשלמה, " אז מה זה משנה מה אנחנו עושים"?