בין מחאה לאנרכיה

המדינה צועדת. לכל עבר. לכל מקום. אולי גם לשום מקום. אירועי השבועיים האחרונים עשויים להחזיר את עטרת מעמד הביניים ליושנה. גם לדרדר את החברה לאנרכיה.

הזכות להפגין שרירה וקיימת. גם המרכיב הערכי של הצועדים בראש חוצות זוכה לאהדה מובנת. לא נורא אם פה ושם בארץ ישראל הם גם חוסמים צירי תנועה. צריך לפנותם, אבל לא בזעם.

מחנה המפגינים מנומר. ממי שנושאים בעול הקיום היומיומי עד לפורקי עול, שגרימת אי סדר ציבורי היא היעד שלהם. חובת השלטונות לגלות הבנה. עד כה היתה המשטרה מידתית.

שליש מהציבור - ברובו משכבות הביניים - נושא בעול החזקתן של רצועות ערבים וחרדים, שאינם תורמים למאמץ הלאומי, אבל נתלים על קופת החסכונות הממלכתית של העמלים. לאחרונה גילה מעמד הביניים כי לא רק גמילות החסד למגזרים שאינם עובדים מרוששת אותו אלא גם הטייקונים, שלוקחים הלוואות מקרנות הפנסיה, ומחזירים רק חלק מהן. אילן בן דב ויצחק תשובה כבר שם, והקופה פתוחה והיד רושמת ועוד טייקונים יבואו בעקבותיהם.

בנתונים אלה אין מה לבוא בטענות אל יובל שטייניץ, גם אם היה צורך לצאת לכיכר העיר כדי להעמידו על דחיפות הבעיה. הרי כלכלת ישראל איתנה, אם כי הידרדרות ממושכת לתוהו ובוהו עלולה לחבל גם בהישג זה. בסערת הרוחות יש צורך בקורבן. צריך להקריב מישהו, ושר האוצר - יהיה אשר יהיה - הוא תמיד בהישג יד.

אמש הבטיח שטייניץ ליונית לוי בערוץ 2 כי עד תחילת 2012 תורגש הקלה בעומס החום הכלכלי והחברתי והפוליטי והמפלגתי. בעניין מרכזי הוא חתם על שטר ערבות: תכורסם שליטת הטייקונים במשק. הוא הבטיח להעביר כספים מהם לקופת הלאום. עוד ניווכח אם יניחו לו לעשות כן.

הוא מאוים. על ידי פוליטיקאים מהליכוד המתחרים בו, וזה מקובל, ועל ידי חלק מהקהילה העסקית הזועמת נגד ועדת הריכוזיות לריסון הטייקונים. רק שעד אז לא תשקוט הארץ.

הממשלה חייבת לטפל בלי להיבהל. לא להזניח עוד את מעמד הביניים וחסרי היכולת, אבל במידתיות. לעסוק בנושא בהתמדה, אבל לא להיכנס לבולמוס של פעילות המעיד על חרדה. בנימין נתניהו לא היה צריך לדחות מחר את ביקורו המתוכנן בפולין. שכן אין סיכון של ממש ליציבות ממשלתו, ואבוי לו אם אינו יכול לסמוך על הקואליציה שתעביר את חוק הווד"לים בהיעדרו, ובכלל חשש מפני ביקורת הוא יועץ רע לכל ראש ממשלה.

היום אמור נתניהו להציג את תוכניתו לפתרון המשבר, שהוא ביסודו חברתי-כלכלי אך אינו נעדר מרכיבים פוליטיים. יעשה כן, ויניח ליריביו להתנגד ולמחנהו לגונן, ולרחוב להפגין ולמשטרה לשמור על הסדר, ויטוס לוורשה. אין דבר טוב מזה כדי לשדר עסקים כרגיל.