שערוריית רשות השידור

  • רשות השידור
דרור אידר

1. השינויים ברשות השידור גרמו לבעלי האינטרסים להפעיל עיתונאים, בעלי אינטרסים בעצמם, כדי ללכלך על המנהלים שנבחרו. "אולפן שישי" התגייס לצלוב את מנהל הרדיו החדש, מיקי מירו, ועל הדרך להטיח בוץ במי שעתיד להיות מנכ"ל רשות השידור החדש, יוני בן מנחם.

לצורך הכתבה האמיצה ראיין חיים ריבלין איש אמיץ עטוי פאה, שדיבר על פחד ואימה במסדרונות בשל בחירת המנהל החדש. ריבלין לא סיפר שהאיש, שקולו עוות, הוא בעל אינטרס ישיר במכרזים הן לניהול הרדיו, שם הפסיד למירו, והן לניהול רשות השידור, שם הפסיד לבן מנחם. טכנאים בקול ישראל המכירים את האיש תיקנו את עיוות הקול הרשלני וגילו במי מדובר. אתרי החדשות דיווחו שהאיש הוא אריה שקד, עד לא מכבר מנהל קול ישראל בפועל. לריבלין לא הפריע לשתף פעולה עם גורם בעל אינטרס ישיר בהפצת בדותות והשמצות על יריביו הישירים עוד בטרם הסתיים המכרז; הוא לא הזהיר את הצופים, אלא נקט עמדה ברורה לטובת המשמיצים. מה אתם יודעים, עיתונאות במיטבה.

האם על כך עומד ריבלין לקבל את פרס סוקולוב? שימו לב, הפרס ניתן לו על "תחקיריו הרגישים והמעמיקים העוסקים בקבוצות שקופות בחברה הישראלית, קבוצות המקופחות ומנוצלות בשוק העבודה". ואני חשבתי שזאת בדיוק ההגדרה לעיתונאים השמרנים בישראל, קבוצה מקופחת ומודרת, שאף שהיא מייצגת את קולו של רוב הציבור הישראלי, אין לה מקום אפילו בתוכנית אקטואליה אחת ברדיו או בטלוויזיה.

עוד בוואלה! NEWS

אפשר להכין סתם חביתה... ואפשר להתפרע עם הפריטטה הזו

לכתבה המלאה

השערורייה - על כל חברת החדשות

2. הבלוף הוא שריבלין קונן בכתבתו האמיצה על גסיסת השידור הציבורי. אתם כבר יודעים ששידור ציבורי הוא שם קוד לשידור לפי קודים פוליטיים ותרבותיים ידועים, לשיבוץ עיתונאים בעלי עמדות פוליטיות זהות להחריד, לאומץ השמור רק למי שיוצא נגד המתנחלים, החרדים, הדתיים, ממשלת נתניהו, הימין וכדומה.

זה מזכיר את "אולפן שישי" עצמו ואת חטיבת החדשות של ערוץ 2, המאכלסת בעיקר אנשים בצלמם ובדמותם הפוליטית של ריבלין ואמנון אברמוביץ' ודנה וייס, שמוטת השאלות וההבחנות מצידם מוגבלת, והמשדרים כתבות שהפוליטיזציה הבוטה שבהן עברה כבר מזמן את סף הגירוי העצבי. התרגלנו לצביעות.

השערורייה הזאת אינה צריכה להיות רשומה רק על שמם של המרואיינים בכתבה של ריבלין, אלא גם על שמה של חברת החדשות של ערוץ 2, שביחד עם גורמים נוספים ניסתה לטרפד מינויים שלא נראים לה, רק משום שהאנשים שמונו - אנשים מקצועיים לכל הדעות - אינם שייכים לשבט של אברמוביץ' וריבלין. היכן היו ריבלין וחבריו כל השנים האחרונות, שעה שמשבצות השידור אוכלסו רק על ידי עיתונאי שמאל? כשעיתונאים בעלי סדר יום שמרני הודרו וסולקו ומודרו והושתקו? פשוט, לא היתה ביקורת. כשהחבר'ה שלנו משדרים, זה בסדר.

"השמאל הישראלי במלוא טמטומו המתנשא"

3. אני קורא בספרו המצוין והמרגש של יאיר לפיד על אביו יוסף (טומי) לפיד, "זיכרונות אחרי מותי", בפרק ה-38. בפברואר 1979 מונה טומי לפיד למנכ"ל רשות השידור. ערב כניסתו לתפקיד כבר היה ברור מה תהיה המוסיקה שתלווה אותו בדרכו החדשה. "בצוותא התארגן כנס אמנים סוער נגדי. נאומים חוצבי להבות נישאו, עצומות נחתמו, יוסי בנאי עלה לבמה והקדיש לי את שירו של נורמן תומס 'הפשפש עלה למעלה', לקול מצהלות הקהל".

וכך מסכם זאת יאיר לפיד בשם אביו ז"ל: "היה זה אחד מאותם רגעים שבהם התגלה השמאל הישראלי במלוא טמטומו המתנשא. כולם הסבירו תחת כל מיקרופון רענן שהם מוחים על כך שהמינוי שלי הוא 'מינוי פוליטי'; אבל איש מאבירי הדמוקרטיה הדלוחים האלה לא אמר מילה כשיצחק לבני מונה בידי הממסד המפא"יניקי הישן לאותו תפקיד בדיוק, מפני שהיה איש שמאל מובהק ומקורבו של גד יעקבי. כשזה היה מישהו מהמחנה שלהם, ההסתייגות שלהם ממינויים פוליטיים היתה כלא היתה". כל מילה נוספת מיותרת. כאז כן עתה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully