בכל אומה יש מטורף

על ישראל רובץ צילו הכבד של ברוך גולדשטיין ממערת המכפלה. על ארה"ב - טימותי מקווי מאוקלהומה. עכשיו נוסף נטל על נורבגיה בדמותו של אנדרס ברינג ברייביק מאיי יוטויה, 30 קילומטרים מאוסלו. רוצחים נתעבים. בכל אומה יש מטורף כזה, שמניעיו אינם מובנים עד תומם אפילו לו עצמו.

ברינג ימני קיצוני. נטול כל סובלנות כלפי מיעוטים, זרים, אחרים. טמן פצצה סמוך למשרדי ראש הממשלה ממפלגת הפועלים ורצח בדם קר כ-90 מחברי תנועת הנוער שלה.

נורבגיה נתפסת במערב כמדינה מעוטת אוכלוסין ורווית נפט. אבותיה היו הוויקינגים האמיצים, יורדי ים שהגיעו למרחקים. היא הוקמה ב-1905. עד אז היתה אזור בשבדיה. יושביה תבעו לעצמם את זכות ההגדרה העצמית. שטוקהולם הפתיעה והסכימה - החלטה מרוסנת שצוינה במאמר של פרופ' ניסן אורן מהאוניברסיטה העברית כאחת הנבונות ומרחיקות הראות במאה ה-20.

אך יש לנורבגיה מסורת בעייתית. במבחן הרשע נטה הרוב הגדול אחרי אדולף היטלר. גדול משתפי הפעולה עם הנאצים באירופה היה ראש ממשלתה וידקון קוויזלינג, שהפך שם נרדף לבוגד. אחרי מלחמת העולם השנייה ניסתה נורבגיה לטהר את שמה. היא האדירה את לוחמי המחתרת שקמו בתוכה, אבל מבחינה כמותית הם היו בטלים בשישים.

בספרו הייחודי "אדום החזה" עשה יו נסבו חשבון עם הנורבגים שרובם נטו אחרי גרמניה. ההיסטוריון, שנקרא לשכתב את ההיסטוריה לאחר מעשה - אוהד נאצים במקור - הפריז בכוחה של המחתרת. קצין המשטרה שרדף צדק, נרדף על ידי עמו. ב-1948 סייע מזכ"ל האו"ם הראשון טריגווה לי הנורבגי לישראל. אחיו היה פעיל בהעברת מים כבדים למדינה היהודית - מרכיב חשוב בתחום הגרעין. כשהצטננה אהדת נורבגיה לישראל נאלץ סגן שר החוץ ד"ר יוסי ביילין להחזירם.

אולם ההתנערות לא היתה מלאה. ביוני 1972 נלוויתי כעיתונאי למסע של אבא אבן. קבלת הפנים נערכה לכבודו באולם שבו הוסיפו הנורבגים להחזיק שטיח מרהיב שהיטלר העניק במתנה לקוויזלינג. הם לא התביישו ולא הסתירו. רק שעם השנים חזרו לסורם. בעשור האחרון עשתה נורבגיה ככל יכולתה להכביד על ישראל. איגודיה המקצועיים גדעו קשרים עסקיים עם אלביט, והממשלה באוסלו תפסה בהתמדה מקום בולט במחנה שהפגין עוינות כלפי ישראל.

לטבח באיי יוטויה אין קשר לישראל. גם לא למזרח התיכון. קנאי ימני התנכל לתנועת הנוער של מפלגת השלטון הסוציאליסטי. אין אפשרות למנוע זאת, בוודאי לא בארץ שאינה נתונה לתודעה ביטחונית מתמדת. קרוב לקוטב הצפוני הכל נראה פסטורלי. אין צורך בבדיקת תיקים בכניסה למחנה הנופש.

ייתכן כי זה גם מסביר מדוע הצליח לרצוח כ-90 נערות ונערים בלי שהשתלטו עליו קודם לכן. בארץ זה היה נגמר קודם, עם פחות הרוגים. לא מפני שהישראלים יותר אמיצים אלא מפני שבנורבגיה ובארצות רבות אחרות אין תודעת מגננה ביטחונית של הפרט. אפשר שבפעם הבאה זה ייגמר אחרת. פחות נורא, אך עדיין נורא. שכן בשום מקום עלי אדמות אי אפשר כנגד מפגע בודד.