פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ ידון היום בחוק החנינה למתנגדי ההתנתקות

      כחודש לאחר שחוקק החוק עתרו קבוצה של עצורים מההפגנות בשייח ג'ראח ואנשי שמאל בטענה שהחוק מפלה. המפונים בתגובה: "החוק בא לעולם על רקע אחד המאורעות הטראומטיים בתולדות המדינה"

      הרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, ידון היום (ראשון) בעתירה לביטול חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות. החוק, שהתקבל בכנסת לפני כשנה וחצי, קובע שהליכים פליליים בעבירות לא חמורות על רקע תוכנית ההתנתקות יופסקו, והרישום הפלילי בגינן יימחק. עם זאת, החוק לא יחול על עבירות חמורות ולא על נאשמים שהוטל עליהם מאסר בפועל.

      כחודש לאחר שחוקק החוק עתרו קבוצה של עצורים מההפגנות בשייח' ג'ראח לבג"ץ נגד החוק. אליהם הצטרפו מאוחר יותר קבוצה של אנשי שמאל, בהם יוסי שריד, מוסי רז, אורי אבנרי, סמי מיכאל, רונית מטלון ונתן זך, ואנשי האקדמיה אליס שלוי, ירון אזרחי, יוסי זעירא וצבי מאז"ה.

      "החקיקה פוגעת בעקרונת היסוד של השיטה ובאושיות המשטר הדמוקרטי", נכתב בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין יפתח כהן ועומר שץ. העותרים טענו כי יש להעניק חנינה למתנגדי ההתנתקות, אולם במקביל להעניק חנינה לכל אדם שנעצר או הואשם בעבירה "שלידתה בפעולה על פי צו מצפונו", וזאת בשם חופש הביטוי. הם הוסיפו שחוק חנינה שמיועד רק למי שמחה נגד ההתנתקות ולא מיועד לכל מי שנעצר בגין פעולות מחאה, הוא חוק מפלה ופסול.

      "אין זה ראוי שעדת הרוב בבית המחוקקים תחליט מהו אירוע טראומטי ייחודי בעבור קולקטיב כה הטרוגני, כגון חברת המהגרים והתושבים הרב-תרבותית הישראלית", נכתב בעתירה. "הכל יודעים כי מעמד משמח בעבור הרוב - פעמים רבות אינו אלא אסונו של המיעוט, ולהיפך".

      "החוק מבקש לתקן את הפגיעה החמורה במתגדי ההתנתקות"

      מנגד, חמישה ממפוני גוש קטיף, שהצטרפו כמשיבים לעתירה, כתבו בתגובתם כי החוק לא בא לעולם בחלל ריק, "אלא על רקע אחד המאורעות הטראומתיים ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל". בתגובה, שהוגשה באמצעות עו"ד אביעד הכהן, נכתב עוד כי - "התייחסות רגישה, מכבדת ו'מחבקת' אל המפונים היא מצווה בסיסית המתחייבת כלפי כל מי שזכויות האדם שלו נפגעות".

      מפונה נוסף, אל"מ במיל' משה לשם, טען בתגובתו כי נגד מתנגדי ההתנתקות הופעלו נהלי אכיפה מיוחדים ושרירותיים מעבר לנהלים הרגילים המופנים כלפי מפגינים. "החוק אינו פוגע בזכות החוקתית לשוויון, נהפוך הוא – הוא מבקש לתקן ולו באופן חלקי, את הפגיעה החמורה בשוויון שבוצעה כנגד מתנגדי ההתנתקות", כתב בתגובתו.

      בתגובת המדינה נכתב כי לא ניתן לבטל במחי יד את הטענות על כך שמדובר בפגיעה בשיוויון, אולם התכלית של החוק - "איחוי הקרע בעם" - והנסיבות החריגות שבו חוקק מובילים לכך שאין מקום להתערבות שיפוטית בעניין. בפרקליטות טענו כי לא מדובר בחנינה גורפת, וכי ישנם מקרים בהם ימוצו ההליכים הפליליים, כך שהחוק כולל בתוכו איזונים ראויים.

      "העותרים בעד מתן חנינה לכל מי שמוחה נגד פינוי אדם מביתו - יהודי מגוש קטיף, פלסטיני משייח' ג'ראח או תל אביבי משדרות רוטשילד", אמרו אמש עורכי הדין שץ וכהן. "בג"ץ הוא המחסום האחרון מפני עריצות הרוב בכנסת, הפועלת בעקביות לדיכוי כל מי שאינו חושב כמוה: אסור למיעוט הפלסטיני להתאבל על הנכבה, אסור לשמאל להחרים את הכיבוש, ומנגד, הימין זוכה לחנינה על עבריינות. נקווה שבית המשפט יקבע שדין מחאה מצד אחד של המתרס הפוליטי זהה למחאה מהצד השני".

      עוד על חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות:
      המדינה: "חנינה למפונים - למנוע קרע בעם"
      מאסר על תנאי נגזר על צעירים שהפגינו נגד ההתנתקות
      "חנינה למתנגדי ההתנתקות היא אפליה"