מחיר היופי

אנג'לינה פארס היתה בטוחה השבוע שמישהו אורב לה מאחורי הדלת של בית המשפחה בכפר ראמה ובא לרצוח גם אותה. "אני מפחדת, מישהו נמצא מאחורי הדלת. היא לא סתם נטרקה. מישהו כאן, רוצה לרצוח אותנו", זעקה הצעירה, בת ה?22, לאחת ממכרותיה הקרובות, הבמאית אבתיסאם מראענה, ונצמדה אליה רועדת מפחד. לקח לה כמה דקות להירגע, ולהבין שהכל בסדר. "מאוד קשה לי עכשיו. אני באמת לא במצב טוב", אמרה השבוע בקול שבור ל"ישראל השבוע".

אנג'לינה פארס עוררה סערה בעדה הדרוזית לפני כארבע שנים לאחר שהעזה להירשם ולהתמודד על חלומה הגדול להיות מלכת היופי של ישראל. רצח אחותה, מאיה נג'ם, בת 21 בלבד, לפני כשבוע פתח שוב את הפצעים ועורר מחדש את המחלוקות על המסורת ואורח החיים של 120 אלף הדרוזים החיים במדינת ישראל.

רבים בעדה מנסים לשמר את הצביון המסורתי גם אם רבים אחרים גורסים כי בעת הזאת מדובר בשמרנות יתר ובפיגור אחר הקידמה, שגם הביאה, אפילו, להפיכות בעולם הערבי.

מרוואן (45) ודליה (40) פארס מהכפר ראמה שבגליל חיפשו לפני יותר מ?20 שנה אדמה נוחה לבנות עליה את ביתם המשותף לאחר שנישאו. בשל מצוקת קרקעות ודיור הם מצאו את החלקה שלהם בכפר השכן סאג'ור ושם קבעו את מושבם. במהלך השנים נולדה לבני הזוג בתם הבכורה דועא, וכבר שנה אחריה נולדה ג'מילה. אחריהן נולדו עוד חמישה ילדים - בסך הכל חמש בנות ושני בנים.

עול הקיום היה כבד מנשוא. דליה עבדה בעבודות מזדמנות, ומצאה זמן להרעיף הרבה אהבה וחום על ילדיה. מרוואן, כך מספרים מכרי המשפחה, לא מצא את דרכו, אך השקיע רבות בילדיו.

דועא הקטנה נרשמה לחוג התעמלות קרקע, האב היה נוהג לקחת אותה לכל התחרויות והאימונים ואפילו שכר לה בקושי רב מורה פרטית להשלמת לימודיה. "השקעתי בזה שעות, מדי יום הייתי בהתעמלות קרקע ואפילו ייצגתי את ישראל בתחרות ברוסיה, שם הגעתי למקום עשירי מתוך 80 מתמודדות", תספר דועא לימים באחד הראיונות שלה. מאוחר יותר מרוואן הסתבך ונשפט למאסר בכלא בגין עבירות סמים.

הילדה דועא הלכה והתפתחה, והחלה לרקום חלומות גדולים, יופייה בלט למרחוק. "אני זוכר שהיא היתה יוצאת מהמכולת עם שקיות, גדלה משנה לשנה, אנשים היו מסתכלים עליה ואומרים 'איזו יפה יצאה למרוואן. היא תסובב לכולם את הראש'", מספר אחד מתושבי הכפר.

אבתיסאם מראענה (35) מהכפר פרדיס היא אישה דעתנית, במאית סרטים מוערכת, פורצת דרך, משכילה ויצירתית. לפני כשש שנים היא פגשה לראשונה את דועא שזו כבר היתה בת 16. "הגעתי לעשות סרט על המתמודדות למלכת היופי של המיגזר הערבי", מספרת מראענה. "הסתובבתי שם ולא היה לי מעניין עד שהציגו לי את דועא, ששינתה אז את שמה לאנג'לינה כי רצתה להיות בינלאומית, גדולה. היא חלמה בענק וגם חשבה שהיא דומה לאנג'לינה המפורסמת. ראיתי אותה ונדהמתי מיופייה. מבט העיניים שלה והביטחון שלה כבשו אותי מייד".

אחר כך הגיע יום התחרות ואנג'לינה החליטה במפתיע להיעלם. "היא השאירה מכתב לאבא ואמא שלה שבו היא כתבה שהיא מצטערת, אבל היא בכלל רוצה להיות מלכת היופי של ישראל ולא רק של המיגזר הערבי, ולכן החליטה לפרוש. זאת היתה כמובן הפתעה גדולה ושוק למשפחה ולכולם", מספרת הבמאית.

אנג'לינה פארס החליטה ללכת עם החלום שלה עד הסוף. היא ידעה שהיא חיה בחברה שמרנית, בעדה שמאוד מקפידה על צניעות, אבל היא רצתה לפרוץ החוצה, להיות דוגמנית עם שם בינלאומי. היא נרשמה לתחרות מלכת היופי של ישראל והתקדמה במהרה בשלבים השונים. "אצלנו בעדה הדרוזית השתתפות בתחרות יופי היא לא דבר מקובל. אין לי ספק שהסבים שלי יתאכזבו ממני, אבל חשוב לי לפרוץ דרך לצעירות דרוזיות רבות. אני מאמינה שאמצא את הגבר הדרוזי שיבין את גישתי לחיים", אמרה אז אנג'לינה בראיון עיתונאי. מראענה מספרת שהאב מרוואן מאוד תמך בה אז, הוא היה משוחרר מהכלא, והחליט לדבריה, לעשות הכל כדי שהבת שלו תהיה גדולה ומפורסמת.

אבל המשפחה היתה נתונה לחרם מצד חלקים בעדה, ומרוואן התקשה אז למצוא עבודה שתביא לחם הביתה. "במהלך התחרות היא היתה צריכה סכום כסף לאחת הנסיעות של המתמודדות, אז מרוואן, שלא היה לו מאיפה לתת לה, הלך וניסה לשדוד תחנת דלק באמצעות אקדח צעצוע כדי לעזור לה", מספרת מראענה. האב נעצר, הואשם ונכלא שוב. החלום הגדול שלה הפך לסיוט.

בכפר ראמה, כפר מעורב וקטן בגליל שבו חיים דרוזים, מוסלמים ונוצרים, יש כ?8,000 תושבים שפעם רבים מהם עסקו וחיו ממטעי הזיתים וכיום מנסים להתפרנס מעסקים ומעבודות מזדמנות, עצמאיים ושכירים שרוצים לחיות בכבוד.

השאיפות של הנערה הצעירה בת העדה עוררו סערה גדולה בקרב הדרוזים החיים בישראל, ופתחו דיון נוקב על המסורת, המנהגים והלכות החיים שלהם. "זה גרם כאן לרגשות קשים. מה פתאום שבת העדה תופיע עם בגד ים, חסרת צניעות, אי אפשר היה לקבל את הסיפור הזה", מספר תושב הכפר.

הדרוזית הראשונה שהתמודדה בתחרות קיבלה, על פי החשד, איומי רצח על חייה אפילו מבני משפחתה. המאיימים הבהירו לה שהיא פוגעת בכבוד העדה, המנהיג הרוחני של הכפר התערב בסוגיה, עד שהיא פשוט נאלצה להרים ידיים ולפרוש מהתחרות. "יופי זה לא הכל, כבוד העדה זה הדבר החשוב, וזה לכל החיים", הבהירו לה שם היטב. דועא פארס, או בשמה אנג'לינה, שבה הביתה לסאג'ור, ונסגרה בתוך ביתה וחלומותיה.

בבית בכפר מצאה אנג'לינה תמיכה ועידוד אצל אחותה מאיה. השתיים לא משו זו מזו, תומכות ומתחזקות מהפרשה הכאובה. האחיות תמיד היו קרובות מאוד. בכלל, מדובר במשפחה תומכת, האחים של מרוואן כל הזמן עוזרים, גם כספית. "יש כאן בכפר כ?800 בני משפחת פארס, יש לנו חגיגות, חאפלות, יחסי גומלין טובים בתוך המשפחה", מספר אכרם פארס, בן הדוד של האב.

אכרם הסכים גם לדבר על החשדות שלפיהם אנג'לינה היתה נתונה לאיומים על חייה גם מצד בני משפחתה. "אני לא יודע. מה שאני רואה זה שאנג'לינה נמצאת איתנו, לא קרה לה כלום, היא בסדר גמור", הוא אומר. "צריך לזכור שאפשר לעשות מהפכה כמו במצרים, אבל שם זה פוליטי ואפשר לעשות את זה גם בתלבושת, לא בחשפנות. לא צריך להיות חשפנית כדי לעשות מהפכה, אפשר להמשיך ולשמור על צביון, מסורת ומנהגים".

ד"ר פאיז עזאם (69) מהכפר הדרוזי עוספיה הוא מנהל הארכיון הדרוזי במרכז היהודי?ערבי באוניברסיטת חיפה. הוא עשה את הדוקטורט שלו על ההיסטוריה של העדה הדרוזית ועשרות שנים הוא מתעסק בסוגיות השונות של חיי העדה ומנהגיה. "החברה הדרוזית עברה שינויים גדולים מאוד ב?60 שנה", הוא מספר. "אי אפשר להשוות את מעמד האישה הדרוזית של שנות ה?50 או ה?70 להיום. פעם אישה לא יכלה לצאת מהבית, מהכפר, היום יש יותר סטודנטיות דרוזיות מסטודנטים דרוזים. היום יש לא מעט נשים דרוזיות בתפקידים בכירים".

"לא מדובר על חילוניות יתר בעדה, אבל בהחלט יש יותר חופש כיום", ממשיך עזאם. "בתור עדה קטנה, יש לנו רצון עז לשמור על המסורת, על הייחודיות, כי אנחנו מיעוט קטן. גם גבר דרוזי דוגמן שילך על המסלול עם בגד ים לא יתקבל בכבוד בתוך העדה. היציאה הזו לכל מיני חידושים, כמו במקרה של אנג'לינה, מערערת את האיזון שלנו. אנחנו מבקשים לעשות דברים לאט?לאט, להתקדם אבל לא בבום כזה גדול.

"יש עדיין דברים מאוד לא מקובלים אצלנו כמו נישואים מעורבים", מסביר עזאם אך מדגיש: "עם זאת, הדת אוסרת ומגנה כל ביטויי אלימות ויש אצלנו משפט שאומר שהאדם חופשי והוא בידי הבורא שלו. כלומר, אנחנו לא אלה ששופטים, מי שיעשה כך וכך הוא בפני הבורא שלו".

לפני כשנתיים התחתנה מאיה עם סעיד נג'ם בחגיגה גדולה בבית המשפחה בסאג'ור. "הדודים היו שם וחיתנו אותה. ארוחה מסורתית, אורז, בשר, מנסף, היה שמח", מספר אכרם פארס. לאחר החתונה עברה מאיה עם בעלה הטרי לכרמיאל, ומהר מאוד החלה להתלונן במשטרה על ויכוחים עם סעיד, אך תלונה רשמית על אלימות לא הוגשה מעולם.

במקביל, גם אנג'לינה עזבה את הכפר ועברה למרכז הארץ, בניסיון לפתח את קריירת הדוגמנות שלה. "בכל המעגל סביבה פיתחו קנאה כלפיה, לא היה להם מה להפסיד, חבורת סנדקים אלימה, והיא שילמה את המחיר בחיי פחד, רדופה", מספרת מראענה. "מדובר בחברה פטריארכלית, סגורה ומפגרת, שאישה בה צריכה להיות קטנה בבית וזהו. אנג'לינה עזבה לאזור תל אביב, היא גרה בדירה שכורה לבדה, אין לה כמעט חברות, מנסה לפתח קריירה בדוגמנות אבל כל סוכנות ששומעת עליה ועל הרקע שלה נורא נבהלת מזה". הקשר בין האחיות נותר חזק במיוחד על רקע האיומים המתמשכים על אנג'לינה. לפני כשבוע וחצי דיברו והסתמסו אנג'לינה ומאיה בפעם האחרונה. ביום חמישי היו השתיים אמורות ללכת עם דליה לקנות לה מתנה ליום ההולדת שלה שחל באותו היום. מאיה לא התקשרה, והדאגה החלה לקנן. כשבאו השוטרים לדליה, הם שאלו אותה אם היא יודעת איפה הבת שלה. האם, שמוגדרת בכפר כ"לביאה" המגוננת על הילדות שלה, טסה לכרמיאל. כשסעיד הבעל אמר לה שאין לו מושג איפה הבת שלה, היא הבינה כבר שחרב עליה עולמה.

ביום שישי נמצאה גופתה של מאיה על ידי רועי צאן בהר חלוץ. סימני ירי רבים נמצאו על גופתה. המשטרה עצרה את הבעל כחשוד למעורבות ברצח. ביום רביעי הוא שוחרר ממעצרו.
דליה ואנג'לינה לא מפסיקות לבכות מאז, לא מוצאות רגע של נחמה. "ממש קשה לי, אני לא במצב טוב", אמרה אנג'לינה השבוע. "שברת את ליבי, אחותי היקרה כשהלכת", כתבה אנג'לינה על קיר הפייסבוק, "אני לא יודעת איך אמשיך את חיי בלעדייך. אני לא יכולה לחכות עד שתחזרי". למכרותיה אמרה: "אני מפחדת. תמיד חשבתי שירצחו אותי, בסוף רצחו את מאיה. אני רוצה לחיות, אני רוצה לחיות ולא בפחד".

"לעיתים", אומר בכאב תושב הכפר, "היריות וארסנל התחמושת שהצטבר כאן משיגים את הכל, וזה מעיב מאוד על השם הטוב של הכפר שלנו. על החיילים והקצינים שתורמים לצה"ל, על אנשי כוחות הביטחון, אקדמאים ואחרים. יש בעיה. נשים יפות כמו מאיה ואנג'לינה אין להן כמעט סיכוי. אם ירימו את הראש, יבוא מישהו קנאי וישים להן כדור בין העיניים מטווח אפס. אם יהיו ילדות טובות, יהיו קטנות בבית ומתוסכלות. היופי שלהן הוציא פה אנשים מהדעת".