סכנה: מי שומר לכם על הפנסיה?

  • פנסיה
חזי שטרנליכט

מחאת הקוטג' הצליחה להוציא משלוותו את הציבור, ובצדק. לרבים מאיתנו התחוור עד כמה מופקעים המחירים שנגבים מאיתנו על פריט מזון בסיסי. מחאת מחירי הנדל"ן גורמת גם היא לזעם רב בציבור הרחב. גם כאן, צודקים המפגינים, המחירים מנופחים, ובעיקר התנפחו בקצב מהיר ומסוכן. הציבור רוצה פתרונות. אבל מה אם נספר לכם על תחום שבו רוב הציבור משלם מחירים מופקעים ומנופחים, שמנוהל בצורה בעייתית ושכבר עולה לציבור לא מעט, אך הציבור לא רק שאינו מוחה לגביו - ייתכן שהוא גם לא מיודע בעניינו?

כן, אנחנו מדברים על תחום משעמם ואפור: הפנסיה של הציבור. על דרך ניהולה, כך מתברר, אף אחד לא ממש נלחם. כמה דיונים מפוהקים של רגולטורים ולכל היותר אסיפות בעלי מניות הרחוקות מעיני הציבור.

רק תגידו למר ישראלי את צמד המילים "חיסכון פנסיוני" ותקבלו פיהוק אחד גדול. אבל זו בעיה רצינית. דמי הניהול שמשלם רוב הציבור על הפנסיה עלו בשנים האחרונות, ואיש לא יכול להקים מאהל מחאה פוטוגני מול בתי ההשקעות.

בנוסף, הסכום שנותר לאחר גביית דמי הניהול מנוהל בצורה בעייתית. אבל הציבור מפריש בשקט מדי חודש, תוך שהוא בוטח בניהול מושכל של בתי ההשקעות (המכונים מוסדיים). זו משענת קנה רצוץ. המוסדיים חילקו, ובעצם עדיין מחלקים, את כספי הפנסיה של הציבור בלי לדרוש כמות מספקת של בטוחות או שעבודים. את הדברים האלה, כך גילינו במשבר חובות אפריקה-ישראל, ידעו לדרוש הבנקים.

העם עדיין עם הקוטג' ושכר הדירה

קחו, לדוגמה, את איש העסקים אילן בן דב. בסוף אוקטובר 2009 הוא השתלט על חברת הסלולר פרטנר באמצעות סידרת הלוואות ממונפות. רוב הציבור לא מכיר אותו, לא שמע עליו וחושב שלכל היותר מדובר במי שאחראי לתשדירים המרגיעים של חברת אורנג' (הלוא היא פרטנר). ממש לא. בן דב, שעשה את הונו בשנות ה-90 באמצעות ייבוא מכשירי סלולר של חברת סמסונג, הקים בין היתר חברה בשם טאו תשואות. החברה גייסה מהפנסיה של הציבור, כלומר מהגופים המוסדיים שאמונים לשמור על אותם כספים, מאות מיליוני שקלים. לאחר מכן היא הפסידה חלקים ניכרים מהכספים הללו משום שרכשה נכסים במחירים שהתבררו כגבוהים.

עכשיו מציע בן דב לבעלי האג"ח עיסקה - הצעה שמיועדת לציבור, בין היתר, דרך כספי הפנסיה שלו. בן דב מוכן לתת מניות של פרטנר במקום לשלם במזומן על חלק מהחובות. לפי חישובי המומחים, מדובר בהצעה שקרובה למחצית מכלל החובות. בעגה של שוק ההון מכונה המהלך "תספורת". כלומר, המספריים של הספר יורדות כל כך נמוך, שזה כבר דומה יותר לרעיון הגיליוטינה.

אלא שהציבור כמעט שלא מיודע. הדברים נדחקים למדורי הכלכלה, והעם עדיין עם הקוטג' ושכר הדירה. קשה להאשים את העם, אבל מדובר בבעיה. הבעיה היא שהציבור חושב שהמוסדיים שומרים עליו. לא כך הוא הדבר. הסדר החוב המתגבש בטאו תשואות הוא רק תחילת הדרך. יש עוד חברות שמופסדות בהיקף של מיליארדי שקלים, ובעלי המניות שלהן מחכים בתור. השקט הזה בעייתי מאוד, משום שבעוד כמה שנים הציבור עלול לגלות שמיליארדים רבים נמחקו מהכספים שעמל כה קשות עבורם. אסור לציבור לשתוק בעניין.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully