מחקר שפרסמה השבוע הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אישר את מה שהיה ידוע כבר שנים: נהגים בני המגזר הערבי מעורבים יותר בתאונות דרכים קטלניות. הנתונים הסטטיסטיים חושפים תמונה עצובה, ממנה עולה שלמרות שחלקם היחסי באוכלוסיית מדינת ישראל עומד על כ-20 אחוז, בשנת 2010 - בה נהרגו 390 בני אדם בתאונות דרכים בישראל - עמד חלקו של המגזר הערבי על 37% מכלל ההרוגים.
המחקר הזה עורר תחושות רבות בקרב המגזר הערבי, בעיקר תסכול וכאב. "החברה הערבית כאובה וזועמת על כך שרבים מקרב המגזר הערבי מעורבים בתאונות דרכים", אמר לוואלה! חדשות ד"ר חאלד אבו עסבה, מנהל מכון מסאר למחקר חברתי. "נמאס לנו לככב בתקשורת בהקשרים שליליים ולא בהקשרים חיוביים ואנחנו מנסים למצוא את התשובות לשאלות שאנחנו שואלים את עצמנו כחברה שמעורבת בתאונות דרכים".
המחקר גילה, בין היתר, שבעוד שבמגזר היהודי חלה בשנים האחרונות ירידה של 26% במספרי ההרוגים בתאונות דרכים, בקרב המגזר הערבי חלק דווקא עלייה מדאיגה של 9%. בנוסף לסיבות המוזכרות בדו"ח, ציין ד"ר אבו עסבה סיבות נוספות שלדעתו מובילות לתאונות בקרב המגזר הערבי: "יש מספר סיבות אובייקטיביות שלא ניתן להתעלם מהן כשמדברים על מידת מעורבותו של הציבור הערבי בתאונות. הראשונה, הגיל צעיר של נהגים. צעירים יהודים בני 18-19 נמצאים בצבא ולא נוהגים הרבה. אצלנו הם נמצאים כל הזמן על הכביש".
"שנית, המצב הסוציו-אקונומי בחברה הערבית נמוך יותר, מה שאומר שכלי הרכב הרבה יותר ישנים", הוסיף. "ככל שהרכב ישן יותר, הוא פחות תקין ובטיחותי ולפיכך הוא מעורב יותר בתאונות דרכים. שלישית, התשתיות ביישובים הערביים רעועות לגמרי, הן בתוך היישובים והן בין היישובים הערביים. סיבה רביעית ואחרונה היא חוסר תכנון של הכבישים ובכלל של התעבורה בתוך היישובים הערביים עצמם. אלו סיבות אובייקטיביות. כלומר, ניתן למדוד אותן ממש".
אחת הנקודות המעניינות שהוצגו במחקר היא הקביעה שתחושות הניכור, התסכול והקיפוח גורמות לערבים לתחושות התנגדות שמתבטאות בצורה ישירה או עקיפה בעבירות תנועה. כלומר, הם "מצפצפים" על חוקי התנועה כדי להביע את תסכולם מהחברה הישראלית. החוקרים מציינים כי התנהגות זו אינה בהכרח מודעת והם אף אינם לוקחים בחשבון שהתנהגות זו עלולה להוביל לתוצאות טרגיות.
הקביעה הזו הצליחה להוציא את ראש עיריית כפר קאסם, נאדר צרצור, משלוותו. "נו, באמת! תאונות דרכים בגלל חוסר הזדהות עם המדינה?! זה פשוט כלאם פאדי. זה ממש לא נכון". אמר צרצור. "באף עיר ערבית אין תמרור, אין כביש נורמלי, אין תשתיות, אין כבישים טובים. זו הזנחה של יותר מ-60 שנה. בנוסף, מדינת ישראל דרך משרד החינוך קיצצה בשיעורי התעבורה במגזר הערבי. כל אלו יחד הובילו לעלייה בתאונות הדרכים במגזר הערבי".
יו"ר בל"ד ג'מאל זחאלקה כינה את הטענה "חסרת שחר" והסביר כי נהג שמפר חוק מסכן את חייו שלו ולכן הטענה, לדבריו, היא חסרת בסיס. "אני דוחה את הטענה מכל וכל" אמר. "מדובר בתולדה של המוח הקודח של אנשים, שבמקום להתמודד עם הבעיה, מחפשים תירוצים. הטענה הזו היא למעשה תירוץ של חוסר מעש מצד הרשויות יותר מאשר משהו עם קשר למציאות".
"מתרגלים לתרבות נהיגה מסוימת ביישובים הערביים"
גם ד"ר אבו עסבה הביע תמיהה על קביעת החוקרים, לפיה צעירי המגזר הערבי פורקים את זעמם על הכביש: "הטיעונים האחרים על כך שהם מוציאים תסכולים הם ספקולציות. טיעונים כאלו צריך לבדוק בצורה רצינית. אף אחד לא בדק את זה ולא חקר את זה. אלו בסך הכול השערות שנזרקות לאוויר. אני מעלה השערה משלי: הצעירים הערבים מתרגלים לתרבות נהיגה מסוימת ביישובים הערביים, שהיא תרבות נהיגה ללא שום תכנון תעבורתי, ואת אותה תרבות נהיגה מקומית הם מעתיקים כשהם נוהגים בכבישים בין עירוניים".
"האם תרבות הנהיגה שנוצרה ממצב סוציו-אקונומי נמוך, מאי אכיפה, מאי קיום החוק ביישובים הערביים יכולה להתבטא גם בנהיגה מסוכנת בכבישי הארץ?", תהה. "ייתכן, אך זו השערה שיש לבדוק אותה. כדי לאושש אותה צריך לבצע מחקר שמגיע למסקנות. יש סיבות אובייקטיביות לעלייה בתאונות דרכים, אך יש גם השערות שמחייבות בדיקה לעומק".
אז מה הפתרון? "תקציבים, תקציבים ושוב פעם תקציבים", הדגיש צרצור. "עלינו להטמיע תרבות של נהיגה נכונה לילדים שלנו מתוך אמונה בקדושת החיים, אך לצערי אין לנו שום כלי שבאמצעותו אנחנו יכולים לעשות זאת. בתקציבים הדלים שלנו אנחנו מנסים לדבר על זה בתיכונים ובחטיבות אבל זה לא מספיק. אין התמדה, כי אין תקציבים. ומה עירייה ללא תקציב יכולה לעשות? מה ראש עירייה ללא תקציב יכול לעשות? אי אפשר לטפל רק באשפה ובכבישים, צריך גם לטפל בנהיגה מונעת ובתרבות נהיגה. שבעתי כבר מדיבורים, אני צריך תקציבים".
כאחד ממנהיגי הציבור הערבי, העיד על עצמו ח"כ זחאלקה שהוא אינו מתנער מאחריות לנגע התאונות במגזר הערבי ואמר כי "לצד האחריות שאנחנו מטילים על הממשלה, יש לנו כראשי הציבור הערבי אחריות. עלינו לצאת בקמפיין בהשתתפות אנשי דת, אישי ציבור, ראשי מועצות, מחנכים ואמנים, שמטרתו להגביר את המודעות לנושא התאונות. במקביל הצעתי להקים מועצה ערבית לבטיחות בדרכים שתתמקד בתאונות במגזר הערבי ותיתן מענה לסוגיות הנוגעות למגזר".
לפניות לכתב: nir_yah@walla.com