פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      17 שנה לאחר מותו, "השמאלן של חירות" נטמן בארץ

      שמואל מרלין היה הראשון בתנועתו של מנחם בגין שקרא להקמת מדינה פלסטינית. 17 שנה לאחר מותו הובא אפרו לישראל, אולם לטקס לא הגיעו החברים מהתנועה: "אולי בגלל 'הסטייה' שלו"

      17 שנה לאחר מותו, "השמאלן של חירות" נטמן בארץ

      (צילום: דניאל בוק, AP, אימג'בנק - GettyImages; עריכה: יותם בן דוד, טל רזניק; קריינות: אביב אברמוביץ')

      17 שנה לאחר שנפטר בארצות הברית, הובא השבוע לקבורה אפרו של שמואל מרלין, אחד ממייסדי תנועת חירות, שכיהן מטעמה כחבר בכנסת הראשונה. מרלין ציווה לשרוף את גופתו, ואפרו נטמן בבית העלמין שבקיבוץ חורשים, בליווי נציגי משמר הכנסת. אף חבר כנסת מכהן לא הגיע לטקס, ומי שייצג את המשכן היה חבר הכנסת לשעבר, יוסי אחימאיר, המכהן כמנהל מכון ז'בוטינסקי, שיזם את הבאת האפר לארץ, בשיתוף עם מכון דיוויד וואימן ללימודי השואה בוושינגטון.

      שמו של מרלין לא יצלצל מוכר באוזניי האזרח הישראלי הממוצע, זאת למרות שהוא היה חלוץ של ממש במפלגתו: מרלין היה מהראשונים בתנועת הימין שקראו להקים מדינה פלסטינית ולנהל מגעים עם הפלסטינים, דבר שהוביל לקרע עמוק בינו לבין חבריו לתנועה.

      "מרלין וחבורתו היו הראשונים אולי באגף הימני שדיברו בעד מדינה פלסטינית, משא ומתן עם אש"ף", סיפר אחימאיר. "מרלין עצמו גם קיים מגעים עם חביב בורגיבה, נשיא טוניסיה". אלישע ילין-מור, בנו של אחד ממפקדי הלח"י, נתן ילין-מור, הוסיף: "לכל אורך השנים שמעתי ממרלין אי הסכמה טוטאלית עם הקו שחירות הובילה ורצון וצורך של המדינה להגיע לפשרה עם הפלסטינים ולהקים מדינה פלסטינית על יד מדינת ישראל".

      הסתכסך גם עם בגין

      מרלין נולד בקישינב ב-1910, היה חניך בתנועת בית"ר ומאוחר יותר שימש כעורך ביטאון האצ"ל בוורשה. ב-1939 עבר לפריז, שם למד היסטוריה ומדע המדינה, ובתום הלימודים עבר לארה"ב. ב-1948 עלה לישראל, היה ממייסדי תנועת חירות, כיהן כמזכ"ל התנועה ועורך עיתון התנועה וכיהן כח"כ בכנסת הראשונה. לימים הסתכסך עם מנהיגים רבים בתנועה, ובראשם מנחם בגין.

      לדברי אחימאיר, הקרע האידיאולוגי בין מרלין לחבריו, היה הסיבה שמנהיגי התנועה בעבר ובהווה נעדרו מהטקס: "היו אחד או שניים שאמרו שזוכרים את מרלין, אבל בגלל ה'סטייה' שלו הם לא מוצאים לנכון להגיע לטקס הזה". על המחלוקת בין מרלין לבגין סיפר: "זו הייתה מחלוקת פרסונלית וגם רעיונית, בעיקר על רקע העובדה שבגין היה כמעט שליט יחיד בתנועתו, ולא אהב באותו זמן קולות שלא עולים בקנה אחד עם הקו שהוא מוביל".

      עוד בטרם למחלוקות עם חבריו, ולמעשה בטרם לתקופתו בכנסת, נודע מרלין גם בפעילותו בארצות הברית, למען הצלת יהדות אירופה בזמן השואה. בצוותא עם חבר כנסת אחר לשעבר מטעם חירות, הלל קוק, ארגנו השניים במהלך השואה צעדות מחאה ברחבי ארה"ב, במטרה להעלות את המודעות אודות האסון המתרחש ליהודים באירופה באותן השנים. הם אף ניסו לשכנע את הנשיא רוזוולט וחברי קונגרס אמריקאים לפעול מידית להצלת יהודי אירופה. השבוע יתקיים ב"יד ושם" הכנס הראשון אי פעם בישראל שיעסוק ב"קבוצת ברגסון", אותה הקימו קוק ומרלין, ושהיוותה למעשה את הלובי היהודי הראשון בארה"ב. ד"ר רפאל מדוף, העומד בראש מכון וויאמן, הסביר כי זה היה התמריץ ליוזמה להבאת אפרו של מרלין לארץ: "חשנו שזה יהיה אירוע מתאים לאחד את מרלין עם מולדתו היהודית".

      לפניות לכתב: nir_yah@walla.com