73,160 תאונות הדרכים עם נפגעים שהיו ב-2010 עלו למשק הישראלי 7.75 מיליארד שקלים, כך עולה מדו"ח 'מגמות לבטיחות בדרכים' השנתי שמפרסמת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. כל אחד מ-390 הישראלים שנהרגו בהן עלה למשק כמעט שישה מיליון שקלים לבדו, בשקלול העלויות הממוצעות הנובעות מהתאונה.
מתוך כלל התאונות בשנה החולפת, 324 מהן היו קטלניות. מספר ההרוגים בשנה זו היה גבוה ב-11 אחוזים מאשר בשנה שלפניה, אך העלות הכוללת של כל התאונות, הקטלניות והלא-קטלניות ביחד, ירדה ב-4 אחוזים, ונמצאת בירידה מתמדת מאז 2007.
סיכום העלויות הכוללות לכל תאונה מחושב לפי ערכי שנת 2009. העלות הסופית מביאה בחשבון נזקים ישירים כגון טיפול בנפגעים ואובדן תפוקה, נזקי רכוש ועלויות תפעול המשטרה ובתי משפט, לצד נזקים שנגרמו מעיכוב בדרכים בשל הטיפול בתאונות, כמו גם פגיעה ברווחת קרובי הנפגעים, כולל נזקים פסיכולוגיים שנגרמו להם.
בתאונת דרכים קטלנית, לדוגמה, "עלותו" של הרוג בדרך בינעירונית מסתכמת ב-5.58 מיליון שקלים. זאת, לעומת "עלותו" של פצוע קל באותה תאונה, המסתכמת ב-19 אלף שקלים בלבד. העלות הנמוכה ביותר היא של הולך רגל הנפגע מאופניים - 2,200 שקלים.
בהתאם, הפער במחיר גבוה במיוחד במקרה של תאונת דרכים שבה מעורב כלי רכב דו-גלגלי. בתאונת דרכים קשה, בה מעורב רוכב או נוסע אופנוע, "עלותו" 1.16 מיליון שקלים כאשר היא מתרחשת בדרך בין עירונית, לעומת 911 אלף שקלים להולך רגל או 661 אלף שקלים לנוסע במכונית בדרך עירונית.
בסך הכל, ב-8,895 מהתאונות בשנה החולפת נפגעו הולכי רגל. בשאר המקרים מדובר בהתנגשויות (חזיתיות, חזית-צד, חזית-אחור וכודומה), תאונות עצמיות או בתקריות מסוג אחר. מרבית התאונות היו בדרכים עירוניות, אך אלה היו חמורות פחות בשל מהירות הנסיעה האיטית יותר בכבישים אלה אולם יש לציין כי בתחום העירוני מעורבות הולכי הרגל בתאונות גבוהה. עם זאת, הייתה עלייה יחסית דומה בכמות ההרוגים גם בדרכים העירוניות וגם בדרכים הבינעירוניות.
מיהם המועדים ביותר להיפגע בתאונות? כמעט מחצית מהנפגעים (49 אחוזים) נפגעו כשישבו בתוך הרכב. 34 אחוזים מהנפגעים היו הולכי רגל ו-17 אחוזים היו רוכבי דו-גלגלי. קבוצת הגיל המועדת ביותר להיפגע בתאונות היא צעירים בני 24-20. לעומת זאת, קבוצת הגיל בעלת הסיכון הגבוה ביותר היא בני 65 ומעלה במגזר היהודי, ופעוטות במגזר הערבי. 43 מבני הקבוצה הראשונה נהרגו בתאונות דרכים בשנה החולפת ו-15 מבני הקבוצה השנייה נהרגו במה שמכונה בדו"ח "תאונות חצר" ביתיות.
שיעור הנשים שנהרגו כהולכות רגל או כנוסעות במכונית גדול פי שניים מזה של הגברים, למרות שהן מהוות רק מעט יותר ממחצית האוכלוסייה. גם בני המגזר הערבי, המהווים כחמישית האוכלוסייה בישראל, מעורבים יותר בתאונות דרכים - כ-36 אחוזים מבני המגזר היו אלה שנהרגו בתאונות בשנה החולפת, בהתאם למגמה הדומה בשנים האחרונות.
על פי הדו"ח, מקובל לחשוב כי רובן ככולן של תאונות הדרכים הקטלניות אירעו בשל הגורם האנושי 90-95 אחוזים מהן. תחת הגדרה זו קובצו שלל סיבות, כגון עבירות תנועה או טעויות אנוש ובהן מהירות מופרזת, התנהגות לא-זהירה של הולכי רגל, אי-מתן זכות קדימה, אי ציות לרמזור, אי שמירת מרווח בין מכוניות, שיכרות, שימוש בסמים או אי-שמירה על הימין. גורמים הקשורים בדרך (תשתיות למשל) אחראים ל-25-30 אחוזים מהתאונות ורק כ-5-10 אחוזים קשורים לגורמים הקשורים ברכב (תקלה, תקר וכדומה). יש לציין כי בחלק מהתאונות נרשמו מספר גורמים יחדיו.
ואיפה אנחנו בעולם? בהשוואה לשאר מדינות שבהן נאספו נתונים דומים, בישראל יש יחסית פחות הרוגים לכל 100 אלף בני אדם - 4.2 לעומת 11 בארצות הברית, למשל. מצד שני, יש בישראל הרבה יותר הולכי רגל שנהרגו מכלל ההרוגים בתאונות הדרכים מבין כל המדינות שנמדדו 33 אחוזים לעומת 10 אחוזים בהולנד, מה שמציב אותה במקום ה-19 מתוך 20 ברשימה העגומה. נתון חמור נוסף הוא יחס הילדים שנהרגו בתאונת נדרכים 8 אחוזים מבין כלל ההרוגים בישראל, לעומת 2-3 אחוזים במרבית המדינות, רשימה שבה ניצבת ישראל במקום האחרון.
נכון לעכשיו, מעט אחרי שחלפנו על פני מחצית השנה הנוכחית, נהרגו בתאונות דרכים בישראל 210 בני אדם, לעומת 212 בתקופה המקבילה אשתקד.