במגילת העצמאות נקבע כי ישראל היא דמוקרטיה, שבה לזכויות הפרט משקל נכבד. זכויות שעוגנו חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לעיתים, תחת מעטה של דמוקרטיה ומימוש זכויות הפרט, יש גורמים המנצלים את החירות והחופש לרעה. במיוחד גורמי שמאל קיצוני שאינם מבחינים בין אופוזיציה לשלטון לבין אופוזיציה למדינה. במדינה דמוקרטית לגיטימי להיאבק על מנת להחליף את מפלגות השלטון, אך אין זה לגיטימי לשתף פעולה עם גורמים עוינים על מנת לפגוע בביטחונה, בכלכלתה ובשלומה של המדינה.
קבוצת מיעוט קטנה בישראל שרוממות הדמוקרטיה בגרונה, התייאשה מלנצח בבחירות דמוקרטיות והחליטה לפעול בשיטות חתרניות דוגמת קידום אג'נדה של עידוד הטלת חרמות.
"בישראל פועלת קבוצת אליטה קטנה אך משפיעה"
אנשי אקדמיה ישראלים המתפרנסים מתקציבי המדינה מעודדים הטלת חרם אקדמי על מוסדות ההשכלה הגבוהה שבהם הם עצמם עובדים. הטיעונים בעד החרם הם חזרה מדויקת על הטיעונים פרי מוחם הקודח של אותם מרצים המטיפים לשבירת מפרקות ולמלחמת אזרחים. פעילי שלום ישראלים מתגייסים נגד חיילי צה"ל, תוך איום ממשי על חירותם בעת שהם מטיילים בעולם. חרם על חיילים המגינים בחירוף נפש על זכותם של פעילי השלום לחיות במדינה חופשית ודמוקרטית.
בישראל פועלת קבוצת אליטה קטנה אך משפיעה, שמשקיפה על המציאות מנקודת מבט אוניברסלית. זו זכותה. אבל הבעיה היא שהאליטה הזו נוהגת כבעלת מצפון סלקטיבי. היא מכילה את סבלות כל העולם, חוץ מאשר את סבלות בני עמה. מעולם לא ראיתי אותם חברי אקדמיה שמציעים להחרים את ישראל ולדאוג לפלשתינים, יוצאים להפגין למען עיירות הפיתוח. לא שמענו את זעקתם כאשר יישובי הדרום היו נתונים במשך שנים תחת מטר של קסאמים. אל החרם האקדמי והביטחוני מתווספים גם ניסיונות לקדם חרם כלכלי ומדיני. אזרחים ישראלים מעודדים ומוסרים מידע על תאגידים ומוצרים ישראליים שלדעתם ראוי להחרימם, ובכך גורמים נזקים לכלכלת ישראל.
אשר על כן חוק החרם הוא דבר בשעתו. מדינה המכבדת את עצמה אינה יכולה להרשות פעילות חתרנית. לא יעלה על הדעת שארה"ב תאסור הטלת חרם על מדינות ידידותיות, ואילו אזרחי ישראל ירימו יד על מדינתם. הגיע הזמן שנבחרי הציבור ישתחררו מרגש הנחיתות מול מיעוט קטן, שבמשך שנים רבות קובע את סדר היום במדינה ומנסה להגשים את מטרותיו תוך עיוות הדמוקרטיה.