הפועל החדש

בעוד פחות משבועיים יאמר בית המשפט את דברו, ואלי טביב עשוי להפוך רשמית לבעלים היחיד של קבוצת הפועל תל אביב בכדורגל לאחר מאבק ממושך בינו לבין שותפו לבעלות, מוני הראל. בגיל 55 טביב הוא אחד הטייקונים הפחות מוכרים בישראל. הונו נמדד על פי ההערכות ב?500 מיליון דולר. יש כאלה שיגידו הרבה פחות. "אני יודע כמה כסף יש לי, אבל זה הפסיק להיות הדבר החשוב", אומר אליעזר טביב, הנער משכונת המצוקה עלייה בכפר סבא. לטביב אין עסקים בארץ מלבד קבוצת הכדורגל הזו, שהיא החדירה האמיתית שלו לקונצנזוס הישראלי.

"אני לא רואה בזה סיפור יוצא דופן", הוא מתעקש, כשאנחנו יושבים במשרדו במתחם האימונים של הפועל ת"א. "זה שאני נער שגדל בשכונה לא גרם לי לחשוב או להתנהג אחרת. בכל שכונה יש אנשים שהלכו רחוק והצליחו. משך אותי לטייל ולראות עולם. לשמחתי הגעתי למצב שאני יכול להרשות לעצמי כל מה שאני רוצה. בגיל מסוים הבנתי שמה שאתה יכול להשיג בכמה מיליוני דולרים לא ממש שונה אם יש לך עוד המון מיליוני דולרים. אני לא מתעמק בכמה כסף יש לי, וברור שאני יודע כמה יש לי, אבל כסף הוא לא מטרה יותר. אני לא מתעסק בחשיפה המגיעה בעקבות זה שאני בעלי הפועל, אני משתדל לדבר כמה שפחות על דברים שאני עושה, בייחוד כשמדובר בעסקים בארץ, ובעיקר בכדורגל, אני שומר על דיסקרטיות עד שהעיסקה מתבצעת".

אז עכשיו טביב מחליט להיפתח. הוא יודע שהוא נמצא בקרב המאסף על אהבת הקהל, והקיץ הזה קריטי עבורו: "חשוב לי להגיד כבר בהתחלה שאני מרגיש שדווקא אוהבים אותי. באמת, כשאני מסתובב בתל אביב או בכל מקום אחר בארץ אני לא שומע את הקללות של הקבוצה הקטנה שמגיעה קבוע לאימונים כדי לקלל אותי, במטרה להטריד אותי ואולי לגרום לי לחשוב שוב על הבעלות על המועדון. זו שיטה שנעשתה בעבר גם כדי להבריח את סמי סגול, איש שתרם 100 מיליון שקלים להפועל ת"א, וספג קללות מאותם אוהדים. כי כשאני חושב על זה לעומק, אין להם על מה לקלל אותי. על מה הם מקללים, על הדאבל? האליפות? ליגת האלופות? אני עשיתי רק דברים טובים להפועל".

להפועל נגיע מייד, אבל קודם לכן קצת היסטוריה על האיש שמקפיד כל כך על מסתורין סביב עברו. כשטביב היה בן 17 חרב עליו ועל משפחתו עולמם. כל ארבעת אחיו הגדולים יצאו לשרת את המדינה במלחמת יום כיפור. אחד מהם, יהודה, נפל בקרב, ואליעזר, בן הזקונים שעבד עם יהודה בעסקי התריסים המשפחתיים, נשאר לנהל את העסק לבד: "שם כנראה נדבקתי בחיידק. הייתי עצמאי והבנתי שכל העסק עלי. הבנתי שעסקים ולימודים לא ילכו יחד. ניהלתי לבד את העסקים וזה הדליק אותי. שם בתריסים הבנתי שאני לא רוצה לעבוד אצל אף אחד, אני רוצה להיות עצמאי".

הצער שהקיף את המשפחה, נוסף על הדלות השכונתית, גרמו לטביב לסטות בגיל 21 ממסלול החיים שיועד לו: "היו לי 2,000 דולר בכיס והחלטתי שאני נוסע לטייל באמריקה. באמצע הטיול התחלתי לעבוד בעבודות מזדמנות, בעיקר כמוכר בגדים. הדירה הראשונה שלי היתה בברונקס בניו יורק. אף פעם לא חשבתי שאגור בארה"ב ושזה יהיה הבית שלי, כי אתם יכולים לתאר לעצמכם איך נראתה ניו יורק של סוף שנות ה?70. היו כנופיות מתחת לחלון שלי, אבל לא הראיתי שום פחד. אולי הם חשבו שאני היספאני ולכן לא התעסקו איתי". טביב החליט שהוא מוכן לצאת לדרך לבד. את החנות הראשונה שלו הוא פתח בדרום קרוליינה. הוא מכר, קנה ועשה עסקים בכוחות עצמו. בכסף הגדול הראשון קנה עוד חנות. אחר כך ניצל את הבום של תחילת שנות ה?80 כדי לקנות "לוקיישנים" מעניינים בתחום הנדל"ן, כפי שהוא קורא לכך.

"לשמחתי מעולם לא ידעתי תקופות קשות. בכל מה שנגעתי, פגעתי. אני לא חושב שזה קשור למזל. בעסקים - או שיש לך את זה או שאין לך את זה. וכשאתה עושה עבודת שטח, מתמקד במטרה ויש לך רעב אז אתה כל הזמן יכול לשאוף למטרה הבאה. אחרי 100 אלף הדולרים הראשונים שעשיתי, היה ברור לי שעכשיו אני רוצה חצי מיליון, ואחר כך מיליון".

בביקורים המעטים שלו בארץ טביב שמע מהחברים שאולי כדאי שייכנס לעסקי הכדורגל. קבוצות נעוריו, עלייה כפר סבא והפועל כפר סבא היו במצוקה, וטביב טוען שהרגש הפטריוטי לא איפשר לו להתעלם: "לא היתה לי שום זיקה לישראל באותה תקופה מלבד המשפחה והחברים. לא רציתי לעשות עסקים עם ישראלים כי הבנתי שבאמריקה המנטליות שונה. הם שינוי את תפיסת החיים שלי, גרמו לי להאמין באנשים, אם הייתי צריך להאמין לאנשים בארץ הייתי מזמן פושט את הרגל. אתה עושה שם עסקים עם אנשים שהם לא קומבינטורים. אני הכרתי קצת את עולם העסקים פה ולכן מראש ידעתי שלהשקיע בהפועל כפר סבא זה לא כלכלי".

ואז החלו הצרות של טביב, שבמהלכן הצליח להסתבך עם החוק ולהיענש בחצי שנה מאסר על תנאי. גורמים בכפר סבא טוענים שהוא הרס את הקבוצה ושיעשה אותו הדבר בהפועל תל אביב, אבל טביב מחייך: "תסביר לי דבר אחד. בן אדם 30 שנה בארה"ב ואין לו הסתבכויות ואין בעיות עם החוק, וכשהוא מגיע לארץ הוא מסתבך. פשוט כאן האנשים עושים עסקים בדרך אחרת. יש המון פוליטיקה ועסקים לא כשרים. בעונה שהפועל כפר סבא ירדה ליגה, אני אמרתי לאלי אוחנה שמוכרים אותנו ומשהו לא בסדר".

טביב המשיך לעשות עסקים באמריקה. אנשי עסקים במיאמי יודעים לספר על אדם בעל מספר רב של חנויות בכל התחומים, בדגש על ביגוד ומוצרי גלישה. כשמוני הראל, הבעלים של הפועל ת"א בכדורגל, נקלע למצוקה כספית, הגיע השידוך הלא צפוי בינו לבין אלי טביב: "הם פנו אלי, לא אני אליהם. אבל כשהגעתי להפועל תל אביב הבנתי את הפוטנציאל שיש בקבוצה הזו. באתי מכפר סבא עם 300 צופים ובלי סיכוי ממשי לקחת אליפות, ופה היתה קבוצה שיש לה עשרות אלפי אוהדים והיא מתמודדת בכל שנה על כל התארים. זה הדליק אותי, כי גם בעסקים אתה רוצה להיות במקום הראשון".

הרומן של טביב והראל החל ברגל ימין. הקבוצה זכתה בגביע המדינה ובאותו שבוע גם באליפות המדינה בנס הספורטיבי הגדול ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. הפועל תל אביב יצאה למשחק באיצטדיון טדי מול בית"ר ירושלים, ומכבי חיפה עלתה לשחק באיצטדיון בלומפילד מול בני יהודה, כשהיא יודעת שניצחון יבטיח לה את האליפות. "הגענו לאיצטדיון טדי וראיתי שאני היחיד שמאמין. שותפי להפועל ת"א בחר לא להגיע לטדי. ראיתי על השחקנים שגם הם לא מאמינים. אבל אני והצוות המקצועי ניסינו להחדיר בהם את האמונה. אמרתי להם שמספיק שיש לנו אחוז אחד שזה יקרה. ראיתי על השחקנים שהם לא מאמינים באמת ושהם מקשיבים לי רק כי אני הבוס שלהם. אבל לפחות כלפי חוץ הם שידרו שאפשר לעשות את זה". והנס אכן קרה. אלי טביב ומוני הראל לקחו את הפועל ת"א לדאבל היסטורי ולהופעה היסטורית לא פחות בליגת האלופות. אלא שאז זרם למועדון הכסף הגדול, וכשיש כסף גדול, מגיעות צרות גדולות.

ערב המשחק הראשון בשלב הבתים של ליגת האלופות מול בנפיקה ליסבון, פרץ ויכוח סוער בין נציגו של אלי טביב וחבר ילדותו גבי קצרה לבין מוני הראל. טביב, שלא היה מעורב בוויכוח, שמע וניסה להרגיע את הניצים, רק שזה היה מאוחר מדי. הוא הפך בעיני האוהדים לאיש הרע בסיפור. לשיא הגיעו הדברים כאשר הפועל החתימה במשך פגרת החורף שחקן צעיר ומבטיח בשם אלרואי כהן, ששיחק בקריית שמונה, בסכום מופרך של 800 אלף דולר. "אני לא הבנתי על מה מדובר", אומר טביב, "מה זו העיסקה הזו".

איש העסקים איזי שרצקי, שמכר את כהן להפועל, טען לאחרונה שהוא לא יעשה יותר עסקים עם טביב. "אמא שלי ניהלה לאיש הזה את משק הבית", אומר טביב. "הוא היה בשבילי איש משפחה לכל דבר ועניין. זכרתי מה הוא היה בשבילנו. לי אישית לא היתה ברירה. אני דיברתי עם איש תקשורת מוכר שאמר לי בפשטות שאנשי מוני הראל סינדלו אותי בעיסקת כהן. אמרו לי שאם אני ארד מהעיסקה אני אהיה האיש הרע בסיפור. לכן נאלצתי להוריד את הראש ולראות את הסכום הגבוה הזה יוצא על השחקן. אני חושב שמועדון כדורגל, כמו עסק, צריך להתנהל עם חשיבה ללונג ראן. אבל בצד של השותף שלי חשבו אחרת ופיזרו הבטחות לשחקנים. ועכשיו אני אצטרך לשלם את ההבטחות האלו".

בקיץ הנוכחי הגיעו הדברים, ממש כמו מזג האוויר שבחוץ, לחום שאף אחד לא יכול להימלט ממנו. החלוץ איתי שכטר, האיש שהעלה את הקבוצה לליגת האלופות, ביקש להשתחרר מהקבוצה לטובת הקבוצה הגרמנית קייזרסלאוטרן, שהציעה עבורו מיליון וחצי יורו. טביב מנהל בימים אלו מאבק נגד היציאה של השחקן, ובמהלך הזה סומן על ידי רבים מאוהדי הקבוצה כחסר לב: "מדברים כאילו אני לא רציתי למכור את איתי שכטר", הוא מאבד את שלוותו לרגע. "אבל אני קיבלתי עליו הצעה מקבוצה רוסית של 2.5 מיליון יורו יותר מאשר ההצעה הגרמנית. אז ברור שאני ארצה לטובת המועדון את ההצעה הגבוהה יותר. שתבין, שחקנים אחרים שיצאו לאירופה, אין לי איתם בעיה. כל שחקן כמו כל אדם רוצה את המטרה הבאה ורוצה את השדרוג הבא בשכר. ככה זה בעסקים, אבל עם איתי שכטר הרגשתי שמתנהגים לא בסדר. ברור שבסופו של דבר הוא לא ישחק בהפועל, אבל המועדון צריך להרוויח מכך בצורה המקסימלית".

אז זהו, שאוהדי הפועל מאשימים את טביב והראל שבעיקר הכיס הפרטי שלהם מעניין אותם ופחות הפועל ת"א. במיוחד אמורים הדברים לגבי טביב, שבניגוד למוני הראל אינו אוהד הפועל ת"א: "מספיק עם העניין הזה שאני לא אוהד הפועל ת"א. האם רומן אברמוביץ' אוהד את צ'לסי? האם דניאל יאמר אוהד את מכבי נתניה? האם ארקדי גאידמק אוהד את בית"ר ירושלים? הפועל תל אביב היתה ונשארה של האוהדים. כל אוהד בעל ממון שרוצה לבוא ולהשקיע בהפועל תל אביב מוזמן. הדלת פתוחה בפני כל אדם. ספונסר, משקיע - מי שרוצה, וולקאם

את טביב אנחנו תופסים רגע לאחר שחתם עם המלפפון הלוהט של הכדורגל הישראלי בקיץ האחרון. עומר דמארי, שיחגוג בסוף הקיץ יום הולדת 23, הוא חלוצה של מכבי פתח תקווה לשעבר. במתחם האדומים הוא עדיין מסתובב מבויש עם אביו ועם הבעלים של מכבי פתח תקווה עמוס לוזון. זה עתה סוכם שאלי טביב ישלם על 50 אחוז מכרטיסו של הטאלנט המבטיח לא פחות ממיליון וחצי יורו. סכום מטורף במושגים של הכדורגל הישראלי. אבל זה גם יכול להיות המהלך שיקנה את ליבם של האוהדים: "יענקל'ה שחר ומכבי חיפה הציעו לעומר דמארי בדיוק את אותו הסכום אבל הוא החליט שהוא הולך להפועל תל אביב ורוצה לשחק אצלנו. ניהלתי את המו"מ עם עמוס לוזון על דמארי עוד בינואר, אבל מוני הראל הכשיל את העיסקה. אני חושב שאם הוא היה מגיע בינואר להפועל ת"א היינו לוקחים אליפות".

שחקני הפועל זורמים אט אט למתקן האימונים. בוס קבוע עדיין אין להם, והם מעידים שהמצב לא משפיע לטובה על הקבוצה שתחל את העונה בעוד חודש וחצי. אלי טביב לא מתרגש מכך וטוען שכבר ב?18 לחודש, עת אמורה להתרחש הכרעה משפטית בנושא בעלות הקבוצה, יישאר בהפועל תל אביב רק בעלים אחד: "לא מפרגנים לי על המינויים האחרונים שלי כי יש הסתה נגדי, אבל זה יעבור, אני בטוח שההחלטה של השופטת תגמור את הסיפור לטובתי. ייגמר הסיפור של הפלאיירים על המכוניות של השחקנים ובשכונה שלי שמלאים בהסתה. יש גם ניסיונות של אנשים בתקשורת להשפיע על המשפט עם פרסומים רעים שבאים מיחצנים. אני יודע שאם הייתי מחליט למכור הייתי לוקח את הכסף והולך. אין פה משחקים, היתה עיסקה והכסף היה אצלו ביד. הוא חשב שאני בחוץ, שאני לא רוצה להיות בהפועל תל אביב, אבל לאורך כל הדרך ידעתי שאני קונה את הפועל, וידעתי שהפועל תהיה שלי".

טביב לא מסתיר את העובדה שהוא הכי נהנה עם הפועל בליגת האלופות. עם זאת, גם אז משפחת הראל הפריעה לו לטענתו בהתנהגותם: "אני יודע מה זה להיות בעל קבוצה, ראיתי במיאמי במשחקי כדורסל איך הבוסים שם מתנהגים. היו מקרים עם שותפי ומקורביו, כמו בתקרית המכוערת ביציעים בליגת האלופות, זה לא הסטייל שלי ואני התביישתי עבורם".

מהחום הכבד שבחוץ צועד פנימה המאמן הקשוח דרור קשטן, זה שחזר לאדומים בקיץ האחרון. קשטן ידוע כמאמן שלא אוהב ששחקניו עונדים עגילים, וכשאנחנו שואלים את טביב אם קיבל בקשה מהמאמן להסיר אף הוא את עגיל היהלום הנוצץ הוא צוחק: "המודל שלי הוא מרק קיובן, הבעלים של דאלאס מאבריקס (אלופת האן.בי.אי הטרייה). הוא מתנהג בצורה קצת אחרת מכולם ומתלבש אחרת. אני לא איש של חליפות, זה ייראה מצחיק עלי, אלא רק באירועים שאני מחויב, כמו בליגת האלופות. אני איש של ג'ינס, טי?שירט וסניקרס, יש לי עגיל ואני קצת שונה בנוף פה, אבל זה האני האמיתי, זה מה שיש".

טביב נראה צעיר מכפי גילו ("אני עדיין מרגיש בן 15"). מדורי הרכילות יודעים לספר על הגבר שאוהב את החיים הטובים. החתונה שלו עם השחקנית לשעבר ומעצבת האופנה דנה אשכנזי נתפסו כמפתיעים. היא צעירה ממנו ב?20 שנה ולא בורחת מאור הזרקורים. הוא עושה את הביזנס שלו בחשאי. בחתונה שלהם הופיעו כמה סלבס, שבהם איל קיציס. טביב הקשוח מחייך במבוכה כשמבקשים ממנו לספר על ההיכרות והיחסים שלו עם דנה: "אני שולח פרחים כשצריך ויודע להיות רומנטי. את הקשיחות אני משאיר למשא ומתן עם השחקנים. לפני שבועיים נסענו להופעה של פינק פלויד בברלין. היה מהמם. זו מוסיקה ששמעתי כשרק הגעתי לארה"ב. שמעתי גם את לד זפלין, ואן הלן. הקטע שלי זה רוקנרול". טביב מודה שעכשיו הוא יוצא קצת פחות: "אבל בתור רווק אהבתי ברים ומועדונים, ואני עדיין אוהב את זה לפעמים". לטביב שני ילדים מנישואיו הראשונים, בתחילת שנות ה?20 לחייהם: "כשהם היו ילדים הייתי בהחלט אבא מפנק, היינו נוסעים לחופשות בקריביים". עם המשפחה בישראל הוא שומר על קשר חם. אמו, כך הוא מספר, ממשיכה לפקוד את קבר בנה יהודה שלוש פעמים בשבוע, והמוות של האח עדיין מלווה אותם. אחיו הבוגרים כולם חובשי כיפות: "הם יודעים על העסקים שלי והם ביקרו אותי בארה"ב, אבל העולם שלהם שונה מהעולם שלי. הם לא מגיעים לבלומפילד בשבתות, זה לא מעניין אותם". ומה לגבי אמו? "היא יודעת שיש לי כל מה שאני צריך בחיים ויודעת שלא חסר. בכדורגל היא לא מבינה, אבל כשהיא רואה שאני עצוב, היא יודעת שהפועל הפסידה". ¬

תגובת יועץ התקשורת של מוני הראל, ליאור רוטברט: "ידענו שלאלי טביב יש ניסיון רב בבתי משפט, אבל ככל הידוע לנו מעולם זה לא היה כחבר בהרכב השופטים. ב?18 ביולי, אחרי שמר טביב ייחקר על התנהלותו בבית המשפט, השופטת תאמר את דברה. כל עוד בית המשפט לא החליט אחרת, מוני הראל בעלים בהפועל תל אביב ומוטב למר טביב לא לשכוח זאת. עד אז וגם אחרי כן, הדבר החשוב ביותר למוני הראל הוא קבוצת הפועל תל אביב. ההשמצות של מר טביב והפאניקה שלו הן עדות מספקת למצבו העגום".