איך להבין את המזרח התיכון?

המחקר האקדמי במערב בנוגע למזרח התיכון והאיסלאם משתנה לאחרונה בכמה דרכים יסודיות. כשהתחלתי בלימודי המזרח התיכון ב-1969, התרכזנו בעיקר בהשפעה המערבית על המוסלמים; היום דווקא ההשפעה המוסלמית על המערב היא הבולטת.

אני הייתי אחד מאלה שטענו כבר אז כי האיסלאם הוא הגורם המגדיר האמיתי את הגישה הפוליטית של המוסלמים, בעוד בעבר זכה האיסלאם לבחינה עצמאית כדת, במנותק מהשפעתה על הפוליטיקה של המוסלמים. בשעתו נתקלה עמדה כזו בספקנות, אך כיום זה ברור לכל. לכן רק בשנים האחרונות מתחילים לחקור ברצינות ולעומק את משמעותם של מושגים כמו "ג'יהאד" על התרבות של המוסלמים.

אפשר לייחס את השינויים בהבנת העולם המוסלמי במסגרת לימודי המזרח התיכון לאדוארד סעיד, אשר פרסום ספרו "אוריינטליזם" ב-1978 חולל מהפכה. תהא הסיבה אשר תהא, התוצאה היא שמצד אחד האיסלאם והמוסלמים נחקרים כיום כגורם משפיע בפני עצמם ולא רק כגורם מושפע שמתפתח בעקבות המערב, אבל מבחינה פוליטית חוקרים רבים פונים שמאלה בהבחנותיהם לגבי המוסלמים. ההתייחסות לניסיון להבין את מושג ה"ג'יהאד" מסמלת את הגישה הזו. רבים מנסים להבין את המושג כלגיטימי בעקבות הניסיון לנתח בדיוק ובלי התנשאות את המזרח. כיום רבים מחוקרי המזרח התיכון מתייחסים למושג "ג'יהאד" לא כביטוי ללוחמה אגרסיבית אלא כפי שהאיסלאמיסטים הקיצוניים רוצים שנבין זאת - כלי מוסרי לשיפור עצמי.

כתוצאה מכך רבים מחוקרי המזרח התיכון מאמצים גם את הטיעונים האיסלאמיסטיים האבסורדיים, למשל, שההיסטוריה היהודית העתיקה היא בכלל המצאה של התעמולה הציונית המודרנית.

המזרח התיכון היה אזור חשוב הרבה לפני 11 בספטמבר 2001 והיתה לו משמעות עקב מתחים על רקע המלחמה הקרה, הנפט, הסכסוך הישראלי-ערבי והמהפכה האיראנית. אבל העניין האמריקני באזור המזרח התיכון החל לשגשג בעיקר אחרי 11 בספטמבר והמלחמות באפגניסטן ובעיראק שלאחר מכן. כיום יש גל של התעניינות במזרח התיכון אשר מוביל למודעות רחבה לגבי הבעיות במחקר הנוכחי על האזור. גם חלקים בציבור הרחב מגיבים למתרחש במחקר האקדמי בתחום.

לכן יוצאים לאחרונה ספרים חדשים שאינם חוששים להתייחס בהגינות למוסלמים, אבל מדגישים עד כמה הדת מהווה גורם בנטיות ההתפשטות של המוסלמים. התקווה היא שגל של חוקרים חדשים, המבקשים להכיר את העולם המוסלמי לעומקו, בלי התנשאות, אך גם ללא חנופה ואיבוד פרופורציות כלפי מושא מחקרם - יצטרפו לעולם האקדמי החוקר את הנושא. המגמה הזאת כבר קיימת, וזו בשורה טובה.

הכותב הוא נשיא פורום המזרח התיכון ועמית בכיר במכון הובר של אוניברסיטת סטנפורד