להדק הפיקוח על אסירי חמאס

ד"ר ליעד פורת

לפני 45 שנה נתלה במצרים סיד קטב, מבקר ספרות חריף שכל שנחשב להוגה הדעות המשפיע ביותר שקם לאחים המוסלמים. היה זה שנתיים לאחר ששוחרר מבית החולים של כלא טרה בקהיר. בלי שהמשטר המצרי היה ער לכך, במהלך מאסרו פרש קטב את חסותו הרעיונית על התארגנות סודית שהתגבשה בין כותלי הכלא. פעילי המחתרת שהוחזקו באותו אגף בכלא קיימו מפגשים תכופים והעמיקו במשנתו הסדורה של מנהיגם. באמצעות ביקורי משפחות, תוך כדי שהוא נעזר באחיותיו הצעירות, הצליח סיד קטב להבריח החוצה את הספרים שכתב בספרייתו הפרטית בכלא. עלה בידו להערים על הסוהרים ולהתוות דרך עבור פעילים איסלאמיסטים בתוך הכלא ומחוץ לו גם יחד. קטב צייר תמונה שלפיה המשטר החילוני במצרים הוא אויב האיסלאם ובהתאם לכך הוא נעדר לגיטימיות. אין זה סתם כך שספרו הנודע שהוברח מהכלא נקרא "סימנים עלי דרך" - על השביל שהוא שירבט במחברתו בכלא פסעו בסמטאות קהיר איסלאמיסטים קיצונים.

ממבט ראשון נראה שהודעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע להקשחת התנאים של אסירי החמאס, תנועה בת של "האחים המוסלמים", משקפת צעד מתבקש כדי ליצור סימטריה בתנאי המאסר של אסירי חמאס עם אלה של גלעד שליט, ובכך להפעיל מנוף לחצים על חמאס.

אך מבט נוסף מראה שקיימת בעיה עמוקה יותר שאינה טמונה בהכרח בלוקסוס זה או אחר שמתאפשר לאסירים, אלא במדיניות הכליאה.

במערכת הביטחון בישראל מסיקים ש"רבים מקרב האסירים שעסקו בטרור ישובו לעשות זאת לאחר שחרורם בעיסקה". נתונים אלה מחזקים את הסברה שהכלא עשוי לשמש כור היתוך לאינדוקטרינציה ופלטפורמה להקצנה.

שנים רבות של קריאת מאות יומנים ועדויות מהכלא של "האחים" מניבות תובנה עיקרית: הכלא יוצר חיכוך יומיומי עם "האויב", כלומר עם סוהרים ונציגי כוחות הביטחון. חיכוך זה מעצים אצל האסירים האיסלאמיסטים את דימוי המאבק ותורם להקצנה נוספת.

ממלאים את הוואקום

ובכן, מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם אתגר ההקצנה?

שיחות סלולרי מאפשרות איכון מידע והפקת מודיעין. לעומת זאת, שיעור או ספר בנושא הגותם של סיד קטב ואחמד יאסין טומנים בחובם זרעי פורענות. על אותו משקל, טלוויזיה יכולה לשמש אמצעי להעברה מבוקרת של אינפורמציה, ולעומת זאת, דיווחים תקשורתיים על ירי רקטות על העורף הישראלי בוודאי גורמים לעליית המורל ולנחישות במאבק האלים נגד ישראל.

מחקרים על אודות ניסיון הכלא של האחים המוסלמים מראים שכשמתבצעת חלוקת סמכויות בארגון חיי היומיום בכלא בין האסירים להנהלת הכלא, הראשונים מנצלים את ההזדמנות לקידום סדר יום משלהם.

כלומר, האסירים האיסלאמיסטים ממלאים את הוואקום שנוצר בהכשרה רעיונית ובתכנון פעולות. טלוויזיה וטלפון סלולרי הם אמצעים, אבל הם בטח לא העיקר כשמתאפשרת בכלא הטפה שיטתית, ולפיכך השליטה בכלא צריכה להיות בידי הנהלת הכלא. היא מתחילה להתערער כאשר סדר היום האלטרנטיבי של האסירים מקבל עדיפות: השיעורים, ההרצאות והדרשות הופכים אצלם לנותני הטון.

הניסיון מוכיח שכשאיסלאמיסטים יושבים באותו כלא ומתקיים ביניהם קשר שוטף, בפרט עם מנהיגיהם, ונוסף על כך מתאפשר להם קשר עם העולם שבחוץ, יש לצפות לתוצאות לוואי.

כיוון שבצאתם מהכלא קשה לפקח על פעילותם של בכירי חמאס, יש להקדים תרופה למכה ולהדק את הפיקוח בתוך הכלא כחלק ממדיניות כוללת. בשורה התחתונה: על כתפי השב"ס מונחת האחריות למנוע היווצרות מרחב אוטונומי בתוך הכלא, שמאפשר ניהול שיגרה בהתאם למחוגי הזמן של האיסלאם הפוליטי.

הכותב הוא חוקר תנועות האחים המוסלמים ועמית מחקר באוניברסיטת ברנדייס, ארה"ב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully