בנאומו בפני משלחת של פרלמנטרים יהודים טען יעלון כי בהיותו מופקד על כוחות צה"ל בגדה המערבית בשנים 1992/93 היו רק 13 חללים יהודים באזור שהיה נתון לפיקודו, ואילו מאז הסכמי אוסלו היו יותר מאלף הרוגים בפיגועי טרור. מכך הוא מסיק שהסכם אוסלו היה הסכם רע.
אלא שהסכם אוסלו אף פעם לא מומש ולא ניתן לו שום סיכוי מרגע שברוך גולדשטיין רצח 29 מתפללים מוסלמים במערת המכפלה ב-25 בפברואר 1994. בתגובה מיידית הודיע חמאס כי יבצע חמש פעולות תגמול. הראשונה שבהן היתה הפיגוע בקו 5 שאירע ב-19 באוקטובר 1994, כשמונה חודשים אחרי הפיגוע של גולדשטיין. בעקבות הטבח בקו 5 הוטל סגר על השטחים. השאר הוא היסטוריה של שפיכות דמים מתמשכת משני עברי הקו הירוק, עם הפוגות קלות בין פיגוע לפעולת נגד של זרועות הביטחון. הפיגועים, שהפילו כאלף חללים בצד הישראלי, ופעולות הנגד של זרועות הביטחון, שהפילו אלפי חללים בצד הפלשתיני, קברו את הסכמי אוסלו לפני שניתן להם סיכוי להתחיל להתממש.
צריך להכיר בעובדה כי הסכם אוסלו נפצע פצעי מוות ב-25 בפברואר 1994, ונקטל סופית עם רצח רבין בידי יהודי ימני קיצוני שהשלים את מלאכתו של גולדשטיין. מכאן ואילך התנהלה מלחמה עם עליות ומורדות במימדי האלימות בין שני העמים. המלחמה הזאת מימשה את האידיאולוגיה של הלאומנים הקיצונים בקרב שני העמים, שמטרתם היתה לחבל בכל סיכוי של פתרון הסכסוך בדרכי שלום.
שני העמים תלויים זה בזה
הימין הישראלי מאמין שבניית עוד ועוד התנחלויות בשטחי הגדה היא אינטרס ישראלי. פתרון הסכסוך בהקמת מדינה פלשתינית בגדה פירושו קץ להתנחלות בשטחים. לכן האידיאולוגיה של הימין מחייבת המשך "ניהול הסכסוך" ומניעת פתרונו.
יעלון מגדיר את הכרת האו"ם במדינה הפלשתינית כנוגדת את האינטרסים של ישראל, וזה מובן לשיטתו. אבל הוא מוסיף שזה נוגד גם את האינטרס הפלשתיני, מאחר שהמדינה שתקום תהיה תלויה לגמרי בקשרי כלכלה עם ישראל. משתמע מכך כי אם תחליט ישראל לחבל בכלכלת המדינה הפלשתינית - לא יהיה קיום למדינה הזו. אלא שהמדינה הפלשתינית שתקום בספטמבר תוכר על ידי יותר מ-150 מדינות, שיפתחו בה שגרירויות ויפ?תחו איתה קשרי מסחר. מדינות אלה לא ישלימו עם סגר ישראלי על המדינה שתוכר על ידי רוב מדינות העולם. כל ניסיון כזה ייתקל בסנקציות מכאיבות נגד ישראל. אז יגלו בימין כי כלכלתה של ישראל תלויה דווקא בנכונותה לסייע לכלכלה הפלשתינית ולא לחבל בה.
פתרון הסכסוך הוא אינטרס קיומי של ישראל, כשם שהוא אינטרס קיומי של הפלשתינים. התמשכות הסכסוך הביאה לידי כך שחיי שני העמים תלויים זה בזה, כמו שתאומי סיאם תלויים איש בחיי אחיו ומותו של האחד הוא מותו של אחיו התאום.