פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האישום ברצח חרירי: לבנון בדילמה - צדק או יציבות

      חיזבאללה לא ימהר לאפשר הסגרת המואשמים ברצח רפיק אל-חרירי לבית הדין הבינלאומי, מחנה סעד א-דין חרירי מצדו צפוי להתעקש על כך. ד"ר עמרי ניר מסביר על הדילמה העומדת בפני לבנון

      עננה כבדה של חידוש האלימות בין-עדתית שוב מכסה את שמי לבנון. הוצאת צווי המעצר לחשודים ברצח ראש הממשלה לשעבר רפיק אל-חרירי על ידי בית הדין הבינלאומי שהוקם על ידי האו"ם, העמיד את נושא הרצח ואת הוויכוח על דרכה העתידית של לבנון שוב במוקד הוויכוח הפוליטי והציבורי. לפי חוקי בית הדין המיוחד, יש עתה בידי התובע הכללי הלבנוני שלושים יום להסגרת החשודים לטריבונל שמושבו בהולנד.

      הוויכוח בלבנון בנושא בית הדין המיוחד החל כבר סביב שאלת הקמתו, מייד לאחר ההתנקשות ב- 2005. מחנה "8 במארס", המבוסס על העדה השיעית ושבו ממלא חיזבאללה תפקיד דומיננטי - ושנתמך על ידי איראן וסוריה - התנגד למעורבות הקהילה הבינלאומית בחקירת הרצח, עתה גם ברור מדוע. חיזבאללה טען לאורך כל שנות החקירה, שזו מכוונת על ידי מתנגדיו במערב וישראל, וכי ישראל היא זו שביצעה את ההתנקשות והפלילה את הארגון. מנגד, מחנה "14 במארס", המבוסס על העדה הסונית ומונהג על ידי סעד א-דין חרירי בנו של הנרצח, הצליח לקשור את ממשלות לבנון בשנים האחרונות למחויבויות בינלאומיות בהקשר לבית הדין. מצב זה התאפשר הודות להצלחת מחנה זה לנצח בשתי מערכות הבחירות שנערכו בלבנון מאז ההתנקשות, ובעקבות כך להוות גורם מוביל בממשלה.

      בתחילת השנה הנוכחית הופלה ממשלתו של סעד א-דין חרירי במהפך פרלמנטרי. מחנה "8 במארס" הצליח להביא למינוי לפני כשבועיים של נג'יב מיקאתי, סוני המקורב לסוריה, לראש ממשלה. משרת ראש הממשלה היא הבכירה מבין המשרות השמורות לסונים על פי מפתח עדתי. בכך הצליח המחנה השיעי ברובו, להכתיב לסונים מי יהיה נציגם הבכיר ביותר במערכת הפוליטית. חיזבאללה הצליח גם לכונן ממשלה שמחויבותה להחלטות קודמות מעורפלת ושבה יש רוב גדול למחנה "8 במארס". בנושא זה אמר ראש הממשלה מיקאתי בימים האחרונים, שהוא מחויב להחלטות קודמות, אבל בראש ובראשונה ליציבותה של לבנון. המשמעות היא שקלושים הסיכויים שהממשלה תפעל ברצינות למעצר ולהסגרת החשודים בהתנקשות. בנאום שנשא הלילה, הבהיר מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, שארגונו לא יאפשר את המעצר.

      האישום פגע בחיזבאללה

      למרות מרכזיותו של חיזבאללה בממשלה, נראה שפרסום כתבי האישום פוגע פגיעה קשה בארגון ובמנהיגו. לא בכדי עמד בשנים האחרונות נסראללה "על רגליו האחוריות" בניסיון למנוע את שיתוף הפעולה של לבנון עם בית הדין. כתבי האישום מקעקעות את ניסיונו של חיזבאללה מזה עשרים שנה לחזק את תדמיתו הלאומית-לבנונית ואת נאמנותו ללבנון. האשמה ברצח רפיק אל-חרירי, המזוהה בלבנון כמי ששיקם את המדינה לאחר 15 שנות מלחמת אזרחים, כבר פגעה פגיעה אנושה בתדמית זו בקרב הציבור הלבנוני ואף בקרב זה השיעי. רוב השיעים בלבנון, על אף תמיכתם הפוליטית בחיזבאללה, מבקשים להשתלב במדינה הלבנונית כשווים לשאר העדות. לקשיים בנושא הפנים-לבנוני, נוספו לחיזבאללה בשבועות האחרונים גם קשיים אזוריים – האירועים בסוריה, בת ברית קרובה של הארגון. עם זאת, חוסר יכולתה של סוריה להקדיש מאמצים בזירה הלבנונית מאיים גם על מתנגדי חיזבאללה בלבנון, לאור תפקידו המרסן של שלטון אסד באיזוני הכוח הלבנוניים. זו אחת הסיבות המרכזיות לחוסר המעש של הקהילה הבינלאומית בתגובה לקטל של המשטר הסורי נגד אזרחיו בעת האחרונה.

      מה צפוי אם כך בלבנון בשבועות הקרובים? עד תום שלושים הימים המוקצים למעצר החשודים, יש להניח שהזירה התקשורתית תמלא תפקיד מרכזי, בהשתתפות הפטרונים מאירן מחד, ומהמערב מאידך. יתכנו כמה מפגני כוח בדמות הפגנות ענק של כל מחנה. לאחר מכן יידרשו מעשים. יש להניח שמחנה חרירי, בו תומכים רוב הסונים של לבנון, לא יישב בשקט נוכח חוסר פעולה של הממשלה ויוציא המונים לרחובות. כך יוכל גם לקשור את הפרשה למאמץ הפוליטי להפיל את ממשלת מיקאתי, הנתפסת כמי ש"שדדה" את זכות היסוד של הסונים לקבוע את איוש ראשות הממשלה. בשונה מויכוחים פוליטיים בעבר, הפעם יבקש חיזבאללה להמתין בסבלנות. הוא המשפיע העיקרי בממשלה ולכן יוכל למנוע את שיתוף הפעולה עם בית הדין, גם במחיר סנקציות בינלאומיות נגד ממשלת לבנון. אלא שהפגנות מסיביות של גוש "14 במארס" עשויות להידרדר לעימות גלוי ברחובות ואף לעימות בין-עדתי סוני–שיעי. עימות כזה איננו מאוזן, משום שחיזבאללה היא המיליציה היחידה היום בלבנון, ובכל מקרה חזקה גם מצבא לבנון. בעימותים שפרצו במאי 2008, הארגון לא היסס לכוון את נשקו לעבר הלבנונים ולהשיג באמצעותו הישגים פוליטיים, על כן יש להניח שבמידת הצורך יעשה זאת שוב. מאידך, אם חיזבאללה מבקש להציל ולו במשהו את תדמיתו הלאומית-לבנונית, יוכל להתפשר בשינוי מבנה הממשלה, כך שמחנהו של חרירי יצטרף. במקרה כזה, התשלום הפוליטי מבחינתו יהיה קטן, אך תהיה זו הפעם הראשונה מזה זמן רב בה חיזבאללה ישלם במטבע פוליטי על טעויות שעשה. אם כך, לבנון צריכה לבחור בין עשיית צדק ליציבות פנימית – והבחירה אינה קלה, גם בעיניים מערביות.