פשוט מאושרת

"אתה יודע שעד שבן?בן הגיע לחיים שלי לא באמת ידעתי מה זאת אהבה אמיתית", לוחשת לי מיכל ינאי בזמן שאנחנו משקיפים על בן, החצי השני שלה בשלוש השנים האחרונות בזמן שהוא רוקד עם אלכס, בתם בת השנה וחצי, במהלך מסיבת הפתעה שאירגן ליום הולדתה ה?39 של ינאי.

"מה זאת אומרת?", אני מביט בה במבט מסויג, "תקלידי את השם שלך בגוגל ותקבלי רשימה ארוכה של אקסים נוצצים שהיו צמודים אלייך מגיל 20". "בכנות? רוב הגברים שהייתי איתם עד בן היו סוג של תפאורה יפה לחיים שלי", היא אומרת ומקישה את כוס הקאווה שלה בכוס המשקה שלי. "רוב הגברים שהייתי איתם בעבר ממש לא התאימו לי ואני לא מאשימה אותם. זאת הייתי אני. לא באמת חיפשתי בן זוג לאהבה אלא חיפשתי גברים שנראים טוב בשביל הרזומה, ובעיקר כאלה שעסוקים בקריירה שלהם כדי שלא יפריעו לי בקריירה שלי, שהיתה בשבילי באותה התקופה הדבר הכי חשוב בחיים.

"ברוב הפעמים, ברגע שסגרתי את הדלת בבית לא באמת ידעתי מה אני עושה שם. נסעתי פעם לניו יורק עם אחד מהם. מחלקה ראשונה, בדרך למלון הכי מפנק ביקום, וכבר באוויר, חמש דקות אחרי ההמראה, הלכתי לשירותים, הסתכלתי במראה ואמרתי לעצמי, 'מה עובר עלייך?'. אז למה? אלוהים יודע. כי קיוויתי שאתאהב בסוף, שהתפאורה אולי תגרום ללב שלי לדפוק או משהו. היום, במבט לאחור, נדמה לי שזה פשוט היה מין סידור נוח כזה. אני הייתי בהצגות ובצילומים שלי - והם היו עסוקים בעניינים שלהם".

כדי להבין את גל האושר ששוטף את ינאי בימים אלה צריך לחזור אחורה בזמן. שנת 2003: מיכל ינאי מתחתנת בהוד ובהדר עם עופר רסלס, איש עסקים וידיד קרוב שהפך ברבות הזמן למאהב ולבעל. השניים גם עוברים לגור בלוס אנג'לס, שם מצליחה ינאי לקבל תפקיד קטן בסרט עם אל פצ'ינו, תפקידי משנה בסרטי דרמה לטלוויזיה ותפקיד ראשי בעיבוד הקולנועי לספר "כשניטשה בכה".

אלא שעד מהרה הנישואים עולים על שרטון. כשנתיים לאחר החתונה השניים מתגרשים, וינאי חוזרת לארץ כדי לאסוף את השברים. "התקופה הזאת כל כך שייכת להיסטוריה מבחינתי", היא אומרת, "אני לא ממש אוהבת לדבר על זה".

למה?
"כי אני מסתכלת אחורה וזה ממש לא קשור אלי. הייתי שם בגופי וזהו. היו שנתיים איומות".

התאוששת?
"לגמרי. אני בן אדם חזק. אמנם חטפתי מכה רצינית אבל החלטתי שאני לא מאבדת אמון באנשים בכלל ובגברים בפרט, וממשיכה הלאה. אני לא מאלה שמבלים שנים בהלקאה עצמית. אז אחרי הגירושים חזרתי לארץ והתחלתי לעבוד בטירוף במקום לשבת בבית ולבכות את מר גורלי".

זה נקרא להדחיק, לא?
"להדחיק היה להישאר במערכת היחסים ההיא ולשכנע את עצמי שאני מאושרת".

למה בכלל מיהרת להתחתן אז?
"הייתי בת 30, לא מאוהבת ולא בטיח אבל בטוחה שהגיע הזמן להתחתן ולהביא ילדים, או יותר נכון משוכנעת שהעולם יקרוס אם לא ארצה את הסביבה ואתחתן כבר כמו כולם. וגם, כשהסתכלתי סביבי על כל מיני זוגות, ראיתי בעיקר זוגות לא מאושרים וחשבתי ש'נו, טוב. כולם חיים ככה ונסתדר'.

"באותה תקופה, הריגושים שגרמה לי חזרה להצגה היו גדולים יותר מהריגושים שגרם לי בן זוג, ואני זוכרת שחשבתי לעצמי: 'אז מה זה בעצם משנה אם אתחתן עם זה או עם זה'. הייתי תמימה. אולי קצת מפגרת. אבל זה היה שיעור מאלף לחיים שהוביל אותי בסופו של דבר אל בן".

את בן מוסקל (34), מנהל פיתוח עסקי ברשת שופרסל, היא פגשה כשנה אחרי גירושיה. הדייט שלהם, שאותו סידרה חברה, נמשך חמש דקות. ינאי דחתה אותו כי הוא היה צעיר ממנה בחמש שנים. "תתקשר כשתגדל", אמרה לו. אחרי שנתיים הוא התקשר, אמר "גדלתי" והציע דייט נוסף. היא הסכימה. שבוע אחר כך הוא הציע לה נישואים עם טבעת פלסטיק.

"הדייט השני שלי עם בן, שנתיים אחרי הדייט הראשון, היה בתיאטרון. הוא קנה לנו כרטיסים ל'כנר על הגג', ואני, שידועה בתור מבריזנית סדרתית, מתיאטרון לא מבריזה. מה גם שלפני 25 שנה הופעתי בהפקה הזאת וסיקרן אותי לראות איך עושים אותה היום. כן, כן, הייתי די אינטרסנטית.

"התיישבנו באולם, ומרגע שההצגה התחילה ייבבתי לו על הכתף מהתרגשות ואמרתי לו, 'כשאנחנו הופענו עם זה עשינו ככה' ו'בשיר הזה היה ככה' ו'בסצנה הזאת ככה'. בהפסקה הלכנו אל מאחורי הקלעים להגיד שלום לנתן דטנר, ואמרתי לנתן בצחוק, 'תכיר, זה בעלי'. היה לנו חיבור שאי אפשר להסביר. נקי, ישיר, בלי משחקים.

"למחרת סימסתי לו 'הערב סרט או שנחכה עוד שנתיים?', ושבוע אחר כך, בחתונה של נועה תשבי, הוא שלף איזו טבעת פרפר מפלסטיק ושאל אותי אם אני רוצה להתחתן איתו. הוא היה בטוח שאני אהיה בשוק אבל הסברתי לו שנעלבתי שהוא לא הציע כבר אחרי יומיים, כי הכל זרם איתו מהרגע הראשון כל כך חלק. אני חושבת שפשוט הגענו שנינו בשלים לקשר נכון וטוב.

"אני זוכרת שהלכנו יחד, ממש כמה ימים אחרי שהכרנו, למסיבת יום ההולדת שלי, והיו מיליון פפראצי בחוץ והיו לי פרפרים בבטן מהלחץ של אם הוא יעשה פרצופים או יילחץ, והוא פשוט לא עשה מזה עניין. הוא הבין את הסיטואציה וכיבד את המקום שלי בה. למחרת כתבו משהו בסגנון 'האקססורי החדש של מיכל', ואני כבר הייתי בסרטים של איך אני מסבירה לו שאין לי שום השפעה על מה שכותבים, והוא לא הבין מה אני בכלל נעצרת על זה ולמי אכפת.

"אחרי חודש עברנו לגור יחד בדירת גג בתל אביב, ואחרי עוד איזה חודש, אולי פחות, בזמן ששטפתי את הגג ונראיתי כמו איזו מריומה, הוא הגיע, עם טבעת, כרע ברך והציע לי רשמית נישואים. חצי שנה אחר כך התחתנו".

לא קצת פזיז אחרי סאגת הגירושים שהיתה לך?
"כמו שידעתי אז כמה זה לא נכון, ידעתי עכשיו כמה זה טוב. התחתנתי עם מישהו שמעבר לעובדה שאני מאוהבת בו בטירוף כל יום קצת יותר, הוא בעיקר אדם עם עמוד שדרה מאוד חזק ויציבות נפשית, שפשוט נעים ומומלץ להקים איתו בית ולהעביר איתו את החיים.

"היתה לי חברה קרובה שאמרה לי שאני סתם לחוצה להתחתן ושאני לא באמת מכירה אותו. אני לא יכולה להסביר, אבל זה פשוט הרגיש הכי נכון בעולם. זו לא היתה גחמה של רגע וגם לא החלטה שנבעה ממצוקה, אלא היתה פה הבנה פשוטה ויפה שהתמזל מזלי ושמצאתי את האיש שלי. טפו טפו היום אנחנו אחרי שלוש שנים של נישואים מאושרים עם שני תינוקות".

שני תינוקות בהפרש של שנה. תאונת עבודה?
"לא, לא, לא. ממש לא. אני בת 39 ואין יותר מדי זמן. גם ככה אני מקווה שישחררו אותי מבית האבות לחתונה של הילדה. האמת היא שהלחץ היה דווקא מהכיוון של בן שאמר כל הזמן: 'אם לא נתחיל עכשיו בחיים לא נספיק ארבעה'. אני כל כך שמחה שהאימהות לא הגיעה קודם כי זה כל כך מורכב בעיניי. זה עולם ומלואו. אני לא חושבת שיכולתי להעניק קודם את מה שאני יכולה להעניק היום.

"אתה יודע מה עוד הגיל הביא לי? תובנות. אין קיצוניות של 'רק משפחה' או 'רק קריירה'. הבנתי שבשביל להיות אמא טובה ומאושרת אני צריכה להמשיך לעשות את מה שאני כל כך אוהבת ושגורם לי אושר - שזה אומר להמשיך לשחק וליצור".

מה שגרם לך לחזור לתיאטרון חודש וחצי אחרי שנולד יהלי, שהיום הוא בן חצי שנה.
"חודשיים. קיבלתי הצעה מהקאמרי לתפקיד בהצגה של יהושע סובול שמבוססת על הספר 'בעל אידיאלי' של אוסקר ויילד, עם תפקיד חלומי וקאסט מדהים שכולל את אקי אבני, יפתח קליין ותמר קינן. לא היתה לי בכלל התלבטות.

"בן נתן את ברכתו וידעתי שההורים שלי ואמא של בן יעזרו, ושאני זקוקה לזה כמו אוויר לנשימה, כי מה לעשות, בניגוד לעורכת דין שעובדת במשרד עד הציר הראשון - לשחקנית הריון הוא מגבלה, ואני, שוויתרתי במהלך ההריון על כמה תפקידים, כבר התגעגעתי מאוד לעשייה.

"אז קנינו עכשיו בית ברמת השרון כדי להיות קרובים לסבים. בזמן שהייתי בחזרות הסבים עשו תורנויות, ומצד שני היה לי את כל שאר היום להיות הכי אמא בעולם. אז נכון שיש ימים שאני יוצאת מהבית בחמש וחצי אחר הצהריים ולא עושה לילדים אמבטיה או משכיבה אותם, אבל זה לא קורה בכל ערב, ואחד היתרונות של המקצוע הוא שזה מאפשר לי להיות עם הילדים המון שעות במהלך היום".

ואין רגשות אשם על הלילות שאת נעדרת?
"ממה? יש הורים שצריכים את חוג היוגה או לרכוב על אופניים, אני צריכה את המשחק. רוב החברות שלי נמצאות עם הילד בשלושת חודשי חופשת הלידה ואז חוזרות לעבוד כמו מטורפות. אני מופיעה בלילה כשהילדים במילא ישנים, ואם יש לי חזרות או צילומים במהלך היום - אז יום אחרי זה יש להם אותי לכל היום.

"אתה יודע מה הכי מפתיע? שזאת התקופה הכי פורייה בחיי. יש ימים שאני כל כך עייפה, שאני מגיעה לאודישן ולא מאמינה שלא נרדמתי עליהם במהלך האודישן, אבל אולי זה בגלל הרוגע והשלווה שאני משדרת במקום הלחץ והמצוקה של 'אני חייבת את התפקיד הזה'. ואכן, בתקופה האחרונה מגיעים כל כך הרבה תפקידים נפלאים, שאני פורחת.

"אולי גם הגיל עושה את שלו, ומה לעשות, עכשיו אני יותר מתאימה לתפקידים של נשים בשלות. אני מתחילה עכשיו חזרות לסרט החדש של דובר קוסאשווילי, 'רווקה פלוס', והעבודה עם דובר מרתקת. חוץ מ'נשיקה במצ"ח', שהיה לפני 400 שנים, לא עשיתי סרט קולנוע משמעותי בארץ. חיכיתי כל כך הרבה שנים - ואין מאושרת ממני לעבוד עם במאי כזה. אני בגיל הנכון".

רגע לפני גיל 40.
"הלו! 39 בדיוק! תדייק".

הקריירה של ינאי החלה לפני שלושה עשורים. הרזומה שלה כולל הצגות ילדים, קריירה ענפה בת עשור בערוץ הילדים, הרבה תיאטרון ומעבר לעולם המבוגרים שכלל, בין היתר, סדרות כמו "אולי הפעם" ו"רביעיית רן". "את המעבר המלא לעולם המבוגרים עשיתי בעקבות הנסיעה ללוס אנג'לס", היא אומרת. "התנתקתי קצת מהעשייה בארץ, וזה היה כמו להתחיל מחדש".

את מתגעגעת לפעמים לעולם הילדים?
"אני מודה שעכשיו, כשיש לי ילדים, זה בהחלט מדגדג לפעמים. פתאום אני מוצאת את עצמי שרה לילדים כל מיני שירים שהייתי שרה בערוץ. לך תדע, אולי מתישהו אני אעשה שם עוד סיבוב. זה יכול להיות משעשע".

אלכס מבינה שאמא היתה מלכת הילדים?
"אני לא מראה לה את אמא בטלוויזיה, אבל בכל פעם שאני באה לאסוף אותה מאמא שלי אני מוצאת אותה בוהה באיזו תוכנית ילדים שאני משתתפת בה ושאמא שלי הקליטה בזמנו. חבל שהילדה חושבת שכל בלונדינית בטלוויזיה זו אמא. תראו לה את עדי הימלבלוי - 'אמא', יעל בר זוהר - 'אמא'. לא מזמן התחלתי לקחת את אלכס להצגות ילדים, והיא נהנית כל כך. אני מנסה לדמיין אותה רואה אותי על הבמה. הזוי".

אז בקרוב נראה אותך בפסטיגל?
"אתה יודע מה מצחיק? השקעתי כל כך הרבה אנרגיות ומאמצים לעשות מעבר לעולם המבוגרים, ודווקא עכשיו מדגדג לי לעשות איזו קפיצה קטנה לעולם הילדים. תוכנית, קלטת, הצגה. לא יודעת, משהו. במשך שנים סחבתי ילדים של חברות, של שכנות, של הפקידות בבנק השכונתי - ועכשיו בא לי לעשות לביתי".

אז רגע, יש לי פה כותרת? מיכל ינאי מתקמבקת כמלכת הילדים?
"נראה. החיים מלאי הפתעות".

בין שלל הדברים החדשים שינאי גילתה שהיא מסוגלת לעשות בשנים האחרונות נמצא גם בימוי ("הציעו לי ממאקו לביים את הריאליטי 'קח אותי, אבירם', וזה היה מאתגר. זו היתה התנסות שפתחה לי את התיאבון לביים"), לימוד משחק ("אני מכינה לאודישנים ועובדת עם שחקנים צעירים במהלך הצילומים שלהם על התפקיד. זו אחריות כמעט כמו להיות אמא") וכתיבת תסריטים ("אני ותסריטאי מוכשר בשם מטין בילמן כתבנו סידרה במהלך ארבע השנים האחרונות שנקראת 'אני מת עלייך', ועכשיו אחת מחברות ההפקה הגדולות לקחה אותה תחת חסותה").

בנוסף, בחורף הקרוב היא תשתתף בסידרה קומית חדשה בערוץ 10 שעוסקת באמהות ושמפתחת ליטל שוורץ ("יוצא לי בזמן האחרון לעשות פתאום פרויקטים קומיים, וזה צד חדש ששמחתי לגלות אצלי כשחקנית"), ובימים אלה היא גם משיקה ליין תכשיטים בשם "אמא" שעוצב בהשראתה על ידי רשת התכשיטים פדני.

אז עכשיו את גם מעצבת תכשיטים?
"הו, לא, זה טייטל שגדול עלי. זה קרה ממש במקרה. זה התחיל מזה שכל הזמן התלוננתי לבן שכל החברות שלי שילדו קיבלו מהבעלים שלהן טבעת, צמיד, יהלום, משהו - ואני לא קיבלתי כלום. כשהגענו לאירוע השקה של פדני בירושלים, רמזתי לבן שאולי זה הרגע לקנות לי משהו קטן. מדדתי איזה צמיד ואפילו לקחו לי מידות, אבל אחרי שבוע כשהגעתי לסניף בתל אביב, התוודיתי בפניהם שממש לא בא לי על הצמיד, שבא לי משהו אישי.

"מפה לשם הפגישו אותי עם סיגל, אחת המעצבות הבכירות של פדני, שאמרה לי: 'תגידי מה את רוצה ונעצב לך'. ישבתי איתה, זרקתי רעיונות - וככה נולדה סידרה של שרשרת, טבעת וצמיד עם הכיתוב 'אמא'.

"כשחזרתי עם זה הביתה, כל מי שראתה את זה רצתה גם, ואז הבנתי ש'אמא' מעלה אצל כל אחת כל כך הרבה אסוציאציות ורגשות. סיפרתי את זה לבנות בפדני והן הרימו את הכפפה והפכו את זה לליין ואותי לפרזנטורית".

מאוד אליזבת טיילור מצידך. מה הלאה? בושם?
(צוחקת) "זה באמת מקסים, תראה, זה כל כך פשוט, 'אמא', אבל כל כך משקף את מי שאני היום ואת המקום המאושר והמלא שאני נמצאת בו. אני יודעת שאולי אני נשמעת טיפה קיטשית אבל בשיא הכנות, אני מרגישה היום הכי במקום שהייתי צריכה להגיע אליו".