פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בזכות הסיניוריטי

      החוק המוצע על ידי חבר הכנסת יעקב כ"ץ (האיחוד הלאומי), המוכר כ"חוק גרוניס", לידתו בחטא ואחריתו דומה.

      חבר הכנסת כ"ץ אינו הנזירה תרזה. הוא לא קם בוקר אחד משנתו ואמר "השיטה הקיימת של מינוי נשיא בית המשפט העליון - פסולה". הוא לא היה פוצה פיו לו היה השופט אשר גרוניס מתמנה לפי השיטה הקיימת. אבל בשעה שעומדת להתמנות לתפקיד לפי מפתח ידוע מראש השופטת מרים נאור, החל ח"כ כ"ץ במניין ימיו וימיה ובנוסח של "הבה נתחכמה לה", ומציע להעלות את השופט גרוניס במלכות.

      אני לא משוכנע שהשופט גרוניס הוא בעל עמדה "שמרנית עקבית", אבל אני יודע שהוא שופט טוב, שקול וישר. למרים נאור לא מגיע התואר כיוון שהיא כוכבת אבל כך חושבים על אודותיה במערכת המשפט. פסקי הדין שלה הם בעלי שיעור קומה, ועמידתה על משמרתה באומץ וביושר זיכתה אותה בהכרה רחבה.

      הפוליטיזציה של הימין איבדה את הבושה

      לא בשל סגולותיה היא עשויה להתמנות, אלא בשל עקרון הוותק ומשך הקדנציות ("שיטת הסיניוריטי"). ממש כפי שאירע למאיר שמגר, לאהרן ברק ולדורית ביניש. פעם היתה הפוליטיזציה של הימין משוחה במעט בושה, במעט צניעות. כיום היא מיישירה מבט באומרה "כך אנו רוצים להצטייר ולא אכפת לנו מדבר". כך מציע חבר הכנסת אופיר אקוניס (הליכוד) את "חוק החרם", הגם שמשרד החוץ הימני משהו מצייץ בקול ומזהיר מפני הנזק שייעשה למדינה.

      נכון, יש הבדל בין שתי החקיקות, וכל אחת מהן נועדה למטרה אחרת. אבל חוט השני העובר ביניהן הוא מידת החוצפה והאטימות.

      הכל תחת אותו נימוק: "בשם הפטריוטיות וההגנה על ערכי המדינה היהודית מפני מתנכליה מבית ומחוץ".

      השופט גרוניס שלא בטובתו הפך לחלק ממאבק פוליטי לא תקין שבא "לתקן" עיקרון בעת ההחלה שלו. דהיינו, אין פה הצעת חוק כללית ורחבה, יש כאן הצעה לדחוק את מרים נאור ממה שמגיע לה בדין מטעמים זרים.

      טוב שמרידור ובגין בממשלה

      אודה ולא אבוש שכל הצעה שתצא מבית האולפנה של חבר הכנסת כ"ץ תהא חשודה בעיניי מראש. לעולם היא לא תהיה עניינית ובלתי מתחכמת ותמיד יהיו לה מטרות אחרות, ולדעתי - בלתי ראויות. אבל איני יכול לראות רק בו את נציגי "הבה נתחכמה", כי בתחרות בין הח"כים מהימין מי יציע הצעה קיצונית יותר ופוגענית יותר, לא בטוח שתמיד ידו על העליונה.

      טוב שעדיין יש בממשלה שרים כדן מרידור ובני בגין, שחלוקים מאוד בנושא המדיני אך מבינים ומפנימים שיש לעצור את הפגיעה בבית המשפט העליון במסורתו ובמרכיביו. הימין הקיצוני מעולם לא השיג רוב במדינת ישראל. לו הציג עצמו הליכוד כציפי חוטובלי היה מאבד מנדטים רבים. אבל הליכוד הופיע כמפלגת מרכז ליברלית ושקולה עם אישים כנתניהו, בגין, מרידור, שטייניץ ואיתן.

      מי שמאמין שדרכו של חבר הכנסת כ"ץ היא דרכו של העם בישראל שוגה, והוא יראה זאת ביום פקודה.