פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ושוב איתכם: משט האיוולת

      כמו פיונים במצעד איוולת אנחנו נידונים לחזור על מעללי המשט ההוא לעזה עם המרמרה, לשוב ולקעקע את תעשיית השקרים המדברת על מצור כביכול שעזה נתונה בו. אכן, אם יש הישג מרשים שהפלשתינים השיגו ב-100 השנים האחרונות, הרי זה ביכולת ההתבכיינות וההתמסכנות, יכולת המצליחה לקנות ליברלים אירופאים.

      גם על דברים שכבר כתבנו בעבר נחזור פה לטובת אלה הסובלים ממחלת השכחה: מדי שבוע מועברים מישראל לרצועת עזה מיליוני ליטרים של דלק לתחנות הכוח ולתחבורה; מאות טונות גז לבישול; מאות משאיות של מזון, מוצרי היגיינה, ביגוד והנעלה, תרופות וציוד רפואי ועוד. מאות חולים ומלוויהם עוברים דרך קבע מרצועת עזה לישראל לשם קבלת טיפול רפואי ומסיבות אחרות. ארגונים בינלאומיים נכנסים ויוצאים משם לישראל ולהפך. מצור?

      נכון, ישראל מבקשת לבדוק מה נכנס, משום שחמאס אינו מעוניין ברווחת תושבי עזה אלא בבניית כוחו ויכולתו להשליט טרור איסלאמי רדיקלי נגד נתיניו וכמובן נגד ישראל. עצירת המשט היא עניין ביטחוני מובהק שישראל אינה יכולה לוותר עליו. בניגוד לנתיניהם, בכירי חמאס חיים טוב; תעשיית ההברחות משרתת אותם היטב.

      לא הומניזם מדריך את מארגני המשט (האם גלעד שליט מוזכר?) אלא הרצון להביך את ישראל ולפגוע ביכולתה להתגונן מפני הטרור. ביסוד המשט עומדת מנטליות טוטליטרית שבסיס כוחה אינו הומניזם אלא אנטישמיות המבקשת לעשות רצח אופי למדינת ישראל ולעם היהודי. ההומניזם המזויף הזה הוא מבוא ופתח להשמדת ישראל, ומי שמובילים אותו היום אינם נמנים עם האספסוף האירופי כמו במאות הקודמות אלא עם האליטה התרבותית האינטלקטואלית.

      ההיסטוריה דורכת במקום

      האם אך מקרה הוא שבמשט הקודם, במאי 2010, בתשובה לקריאת חיל הים לספינות לעצור, נשמעה בקשר התשובה: "Go back to Auschwitz"? בשנות ה-40, התנועה הלאומית הפלשתינית בראשות מנהיגה המופתי חאג' אמין אל-חוסייני עזרה לנאצים לשלח כמה שיותר יהודים למשרפות המוות באושוויץ. כל מי שקרא את אמנת חמאס מבין עד כמה נכתבה בהשראת הפתרון הסופי של הנאצים. עצוב לראות כיצד ההיסטוריה דורכת לעיתים במקום.

      ועוד פנינה של דוברי המשט שנקלטה ברשתות הקשר, לתשומת לב המערב כולו: "We're helping Arabs go against the U.S; Don’t forget 9.11, guys". לאנשים האלה חברו ארגוני זכויות אדם שמצטיירים כמי שתומכים בזכויות כל בני האדם למעט זכות היהודים להגן על מדינתם היחידה.

      חרפת החבירה של השמאל האירופי (וגם חלקים בשמאל האמריקני) לחמאס ולאויבי הציביליזציה המערבית מלמדת על הסיטואציה העגומה שבה נמצא העולם החופשי: חלק מהכוחות הליברליים משמשים איל ניגוח לא "לשבירת המצור על עזה" אלא לפירוק הציביליזציה שלהם עצמם לקראת השתלטות עוינת של האיסלאם הרדיקלי על חברותיהם.

      ביסוד שיתוף הפעולה האדום-ירוק בין השמאל הרדיקלי לחמאס נמצאת שנאה מזוקקת לישראל, שאינה אלא כסות נוחה לאנטישמיות המסורתית. לא אחת כתבתי שבמקום התואר הדתי "רוצחי האל", הפכנו בפי השמאל העולמי ל"רוצחי פלשתינים". הנאורות האירופית שהמיתה את האלוהים מצאה א?ל חדש: הפלשתינים. אולם כמו כל עבודה זרה, גם המולך הזה עתיד להחריב בראש ובראשונה את עובדיו. לישראל, מכל מקום, הזכות המלאה לעמוד על נפשה בכל דרך מפני הפיראטים ה"נאורים" האלו.