על עתידה של הסוכנות היהודית

ההנחה הרווחת, ולפיה רבים מיהודי התפוצות, בעיקר צעירים, מתרחקים מישראל - מוגזמת. היהודים ברובם עדיין קשורים למדינה היהודית. ואולם, המנהיגים היהודים בקהילות רבות מפגינים נטייה להמעיט בערכה של ההסברה הפרו-ישראלית ומעדיפים לאמץ פרופיל נמוך. תופעה זו זוכה לעידוד בקרב מנהיגים מבולבלים המקדמים את היתרונות שבהרחבת ה"אוהל היהודי", כך שיכלול גם ארגונים כמו ג'יי-סטריט - ארגון שמציג את עצמו כ"שלוחה לעמדות פרו-ישראליות", בעוד מטרתו העיקרית היא חתירה תחת ישראל.

כך הגענו למצב חסר תקדים בחיי הקהילות היהודיות בתפוצות: רבנים טוענים כי הם מקדמים תוכניות של "תיקון עולם" על ידי תמיכה באויבי העם היהודי; ויכוחים מתקיימים בתוך הפדרציות באשר לשאלת מימון ארגונים המקדמים מחזות וסרטים אנטי-ישראליים בעזרת תרומות מארגוני צדקה יהודיים; וסטודנטים למען ישראל נקראים על ידי גופי הממסד היהודי לאמץ פרופיל נמוך ולהימנע מעימותים בהפגנות אנטי-ישראליות.

נראה כי הסיבה המרכזית להתפתחותן של הבעיות המטרידות האלה היא הנהגה בלתי ראויה.

באופן היסטורי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית היו הגופים העיקריים האחראיים לקידום המטרות הציוניות בקרב הקהילות היהודיות בתפוצות. למעשה, תוכניתם ל"כיבוש הציוני של הקהילות בתפוצות" הצליחה במידה כה רבה עד שתמיכה בישראל הפכה לחלק בלתי נפרד מן ההנהגה הקהילתית. ואולם, פעילות זו נשחקה במהלך שנות ה-80, כשהסוכנות הפכה ברובה לגוף ביורוקרטי העסוק בעיקר בפעילויות שלרוב היו צריכות להיות מנוהלות על ידי גופים אחרים מטעם המדינה.

אין עוררין על כך שהסוכנות היהודית עדיין מקיימת פרויקטים חינוכיים ציוניים חשובים כמו "תגלית" ו"מסע". אך מלבד זאת היא נכשלה באחת מחובותיה החשובות ביותר - קידום מרכזיותה של ישראל בחיי הקהילות היהודיות ברחבי העולם.

גם פעילותו של יו"ר הסוכנות, נתן שרנסקי - גיבור העם היהודי וסמלה של הציונות המתחדשת - מאכזבת עד כה. הוא קיבל את דרישותיהם של חברי ועד עשירים, בעיקר אמריקנים, הנחושים לדלל את הפרויקטים הציוניים המרכזיים ולהפוך את הסוכנות היהודית להעתק של גופי גיוס התרומות האמריקניים היהודיים. החלטתו להחליף את היעד המרכזי - עלייה (שהופעל בהצלחה על ידי ארגון "נפש בנפש") - ולהתרכז כמעט באופן מוחלט ביעד המעורפל של "קידום הזהות היהודית", בעצם סותרת את עידוד העלייה ומציעה לחזק את הזהות תוך כדי החיים בנכר. באופן אירוני המחלקה לעלייה פורקה דווקא כאשר מדינות המערב החלו להתגלות כמקור פוטנציאלי עיקרי לעלייה מוגברת.

אנו זקוקים לגוף יהודי גלובלי פרו-ישראלי אשר יצמח מהסוכנות היהודית לאחר שתעבור רפורמה. על הגוף להיות מורכב מחתך רחב של יהודי התפוצות וישראלים פעילים המתעסקים בחיי הקהילה ומייצגים את כל קצות המפה הפוליטית והזרמים ביהדות. תנאי הסף היחידי הוא מחויבות אמיתית למרכזיותה של מדינת ישראל בחיי העם היהודי.

יעדה העיקרי של הסוכנות היהודית שלאחר הרפורמה צריך להיות בנייה מחדש של הנהגה פרו-ישראלית גאה בקרב הקהילות היהודיות בתפוצות, כולל הפדרציות האמריקניות והגופים הרבניים. עליה לשאוף להבטיח כי רק אלו המוכנים לתמוך באופן ציבורי בזכותה של ישראל להגן על עצמה יוכלו להיבחר לתפקידים בהנהגת הקהילות.

גוף פעיל שכזה חייב להשמיע את קולו כשמנהיגי קהילות ממסדיים נותרים דוממים מול פעילות אנטי-ישראלית. כמו כן, חשוב כי הוא יקדם את החינוך הציוני ויבטיח כי כל בית ספר תיכון יהודי יקדיש לפחות כמה שעות בשבוע לחינוך התלמידים לגבי ישראל המודרנית, כך שכשיגיעו לקמפוסים יהיה להם מידע כדי להשיב למתקפות האנטי-ישראליות. בזמנים הקשים ביותר העומדים כעת בפני העם היהודי, על היוזמות לקידום שינויים שכאלה לתפוס את מקומן בראש סדר העדיפויות.