במקלטים לנשים מוכות בישראל שוהות כ-800 נשים בשנה. ההחלטה של משרד הרווחה לסגור שבעה מתוך 13 המקלטים לנשים מוכות, לאחר שהעמותות שמפעילות אותם לא עמדו בתנאי המכרז של המשרד, ולהעביר את ניהול המקלטים לידיהם של גופים עסקיים - היא אלימות של המדינה. זו התוצאה של מדיניות ההפרטה של ממשלת ישראל, שמבקשת לחסוך כסף על גבן של נשים.
מהנתונים של עמותת ל.א. "לחימה באלימות נגד נשים", מיסודה של כלת פרס ישראל רות רזניק, עולה שבעשור האחרון נרצחו 115 נשים, ותופעת האלימות מתרחבת. לפי הערכות, כ-200 אלף נשים חיות בצל האלימות והפחד. כל אישה שביעית חיה בטרור בביתה. נשים סובלות מאלימות, מוכות, נאנסות ונרצחות על רקע מגדרי, בשל היותן נשים.
במדינה מתוקנת היו צריכים לעצור גברים אלימים לאלתר, לשים אותם במתקני משמורת לגברים מכים, בבתי הכלא. הרי לא ניתן להשלים עם כך שנשים מוכות או נרצחות בידי בני זוגן.
חיוני להקצות משאבים למקלטים
אלפי נשים מוכות בישראל נאלצו לברוח מביתן ולבקש סעד מהיר באמצעות הגנה נגד בני הזוג האלימים. מדי שנה ניתנים בישראל כ-10,000 צווי הגנה ו-1,000 תיקים נפתחים נגד גברים אלימים שמפירים את צווי ההרחקה, חוזרים ומכים שוב את נשותיהם, ובמקרים רבים אף רוצחים את בנות זוגם. רק ב-25 אחוזים מהמקרים גברים שמפירים את הצווים נעצרים בידי המשטרה. למשטרת ישראל אין די כוח אדם ומשאבים כדי להציב שמירה על בתיהם של גברים אלימים ומסוכנים. יוצא מכך שאין אפשרות ממשית לספק שמירה והגנה לנשים המתלוננות, אף שהן נמצאות בסכנת חיים.
לכן הפתרון של הנשים האלה הוא להגיע למקלט לנשים מוכות. כשאישה לא מספיקה להימלט למקלט, וחלילה נרצחת, המדינה מזדעזעת ליום. אז מתנהלים ויכוחים על היעדר הקצאה מספקת של משאבים לשיקומן של נשים מוכות, אך יום למחרת מתברר שלמרות המודעות, בממשלה לא הפנימו, כנראה, שתופעת האלימות אינה בעייתן הפרטית של הנשים אלא בעיה חברתית. עדיין לא הפנמנו כי זו חובתה של המדינה לחלץ נשים ממעגל האימה.
בשעתו יזמתי חקיקה שתעניק לנשים השוהות במקלט תשלומי הבטחת הכנסה, ובצאתן יקבלו מענקי הסתגלות שיאפשרו להן להשתקם ולהשתלב מחדש בחברה. לא חלמתי בחלומותיי הגרועים שיבוא יום שבו המדינה לא רק שלא תפעל לשיקומן של הנשים ולא תקצה תקציבים לטובתן, אלא תמנע מהן את ההגנה הבסיסית שמעניקים להן המקלטים עד יעבור זעם; וכל זאת בשעה שהגברים האלימים ממשיכים להלך חופשיים ללא מורא.
חשוב, חיוני ונכון להקצות משאבים למקלטים לנשים מוכות ולשירותי הרווחה ולהביא לשיקומן של נשים. ובהזדמנות זו צריך לחשוב על מדיניות חדשה נגד הגברים האלימים - במקום שנשים תיאלצנה להסתתר, צריך לכלוא את התוקפים במתקני משמורת מיוחדים בבתי הכלא. גברים שמכים נשים ומפירים צווי הרחקה צריכים להיעצר לאלתר ולשבת במעצר עד תום ההליכים באגף מיוחד לגברים מכים. רק כך יורחקו התוקפים מהחברה והתופעה שבה ניתן להכות אישה ולצאת מזה בזול תדעך.