נתניהו הכריז בתוקפנות חגיגית על ביטול החגיגות של אסירי חמאס בישראל. לא נרשה חיים יפים בכלא, לא נתיר עוד פסטיבל. באותו רגע ממש זינק נתניהו לצינוק שנתפר למידותיו ברצועת עזה, והפך לשבוי מרצון בידי חמאס. מהבור המדיני החשוך הזה הוא לא יישלף כעבור שעה; הוא לא ינופף למצלמות לצד יעל בר זוהר ועוז זהבי.
בימים האחרונים מקדם אחד היומונים תעלול יחצ"ני זול וגס, במסגרתו ישתלשלו ידוענים לצינוק מדומה, שנבנה באולפן המשמש לרוב לצילום תוכניות בישול ומיסטיקה. המטרה, נטען, היא לעורר מודעות, כי בישראל אוהבים לעורר מודעות. בזה תמיד הצטיינו, כיוון שלא הצטיינו בדברים אחרים, כגון שחרור חיילים שנחטפו לעזה או בלימת משטי סיוע מטורקיה מבלי לעורר עלינו חרון בינלאומי. לכן, אין כמו לעורר מודעות לסוגיית שליט, ובדרך לסחוט קצת דמעות וקצת כסף. אך המודעות הבינלאומית לנקמתו של נתניהו באסירים, תופנה דווקא לעבר מרבית הישראלים שמעולם לא חפצו בה. הזרקור לא רק יסנוור אלא גם יצרוב.
ראשית, נתניהו אינו יודע דבר וחצי דבר על התנאים שבהם מוחזק שליט, מכיוון שישראל נכשלה כישלון חרוץ באיתורו. לפיכך, נתניהו לא יכול לערוך השוואה בין אסירי חמאס ובין האסיר שליט, מכיוון שהדבר האחרון שידוע על שליט, הוא שהוא אחז לפני כשנתיים עיתון בערבית ועטה מדים ירוקים. ההשוואה בתנאים היא אשליה; יתרה מזאת, היא פופוליסטית, מזיקה לישראל ועלולה להעמיק את הבידוד שלה בעולם, שבניגוד לנתניהו, אינו רואה בעין יפה כליאה-על-כליאה של אסירים.
שנית, להחלטה אין משמעות בפועל. את עורכי הדין של האסירים שיגרש נתניהו, יחליפו פרקליטים מעמותות בינלאומיות. עמיתיהם בארץ יגישו עתירות לבג"ץ (שיתקבלו) ואז יותר להם מחדש להיפגש עם האסירים. ואם האסירים שהשלימו "דוקטורט בטרור" ייגזלו ממחברותיהם, הם ייהפכו לפתע רפי-שכל? ואם טעמן של "סעודות הפאר" שהאביסו ייעלם כלא-היה, יאבדו האסירים גם את הטעם בחייהם?
מחויבים לחוק הבינלאומי, בערך
שלישית, האם חמאס ייחרד מהעובדה שתימנע מאסיריו הזכות להתאסף בקבוצות בחצר הכלא, ולציין בה את הרמדאן, ויגמיש מיד את התנאים לעסקה? כנראה שלא. האם חמאס יחליט לוותר על שליט, קלף המיקוח, רק כדי להשיב לאסירים את הזכות לאכול עוף ממולא, בצלחות חד-פעמיות? כי הרי כך נראות "ארוחות השחיתות" בכלא, כפי שחשף אותן אחד היומונים כ"חגיגה של טרור".
אך אין לנתניהו סיבה לחשוש. האסירים ודאי קיבלו את נאומו בשלווה. אין סיבה לחשוש, כלומר, עד שהאסירים יתרעמו ויחטפו סוהר או ירצחו אותו, ואז נתניהו ייאלץ לספק הסברים למשפחה אומללה נוספת בישראל (ונתניהו, כזכור מאסון הכרמל, אינו מיטיב להתמודד עם משפחות שכולות של סוהרים מתים).
ולסיום, משפט אחד ייזכר במיוחד מנאום נתניהו: "אנו מחויבים לכבד את החוק הבינלאומי, אך לא דבר מעבר לכך". זכרו היטב את המשפט הזה, ובעיקר את הסיפא. רק השבוע התחנן ראש הממשלה בפני אובמה, שישחרר לכמה שעות מרגל כלוא לצרכים אישיים (שבישראל הוצגו כ"טרגדיה" לאומית). החוקה האמריקאית מנוסחת היטב, ואוסרת, לרוב, על שחרור מרגלים כלואים לצרכים אישיים - טרגיים ככל שיהיו, וגם כשמדובר בציונים אדוקים בעלי לובי יהודי מרשים. אובמה, ידידו הגדול של נתניהו (כך טוען נתניהו, לפחות), "כיבד את החוק, אך לא עשה דבר מעבר לכך". כדאי שנתניהו יזכור זאת בפעם הבאה שיפנה בבקשה נואשת למדינות אחרות, למשל, בשאיפתו לבלום את המשט הבא לעזה, או את הקמת המדינה הפלסטינית. שתי הספינות האלה כבר הפליגו. מוטב שמישהו "יעורר מודעות" לדבר בלשכת ראש הממשלה.