עדות: המסר הבעייתי של אולמרט

בלי קשר לחפותו או לאשמתו של אהוד אולמרט - את זה יקבעו השופטים - מעניין להתייחס לעדותו מבחינה ערכית. מהדיווחים על עדותו עד כה עולים שני מסרים. האחד הוא שיכולנו להגיע לשלום עם הפלשתינים ועם סוריה, ובעצם הנביא ישעיהו כמעט יצא מקברו כדי ללחוץ את ידו של האיש שהגשים את נבואתו, אלא שאז חברו נגדו מבקר המדינה, המשטרה והפרקליטות, גרמו להדחתו, וכך החמצנו את השלום. תמהני אם אדם חכם כאולמרט באמת חושב שמישהו יאמין לסיפורים כאלה.

מעניין לא פחות הוא המסר השני - יכול להיות, אומר אולמרט, שנעשו כמה טעויות, אבל לא ידעתי. אני לא מתעסק בדברים הקטנים. ניהלתי עיר, משרד ממשלתי, מדינה. באמת הייתם רוצים שאתפנה מעיסוקיי כדי להתעסק בכרטיסי הטיסה, בחשבונות הבנק, בהלוואות?

לקרוא את עדותו ולא להאמין: "אורי מסר אמר שראה את החוויה הקשה שעברה עלי במשפט של חשבוניות הליכוד. הוא אמר לי: 'חשוב שתיבחר לראשות העיר עוד פעם, אתה עושה דברים טובים, אני רוצה לשחרר אותך מכל ענייני הכספים, אני אעסוק בזה, אני לוקח אחריות מלאה. אתה תהיה רגוע ושלו ותדע שזה בידיים נאמנות'... מסר חיפש איך לפתור את המצוקה והוא הרגיש שהוא לא יכול לשתף אותי. אני מאוד אוהב את אורי. אני חושב שהוא נהג כלפיי בצורה מאוד הוגנת, אבל אני חושב שמתוך הרצון הטוב הזה הוא נקלע לפינות שהוא לא רוצה להיות בהן, ואולי עשה כמה שגיאות".

אכן, אין לנו, האזרחים, עניין שראש הממשלה או ראש העיר יקדיש את זמנו לענייניו הפרטיים או לענייני הכספים של קמפיין הבחירות. טוב שאחרים יעשו זאת עבורו. אבל כל זה נכון כל עוד הכל מתנהל כשורה. ואפילו אם פה ושם היתה מעידה, מדובר בבני אדם, ניתן לסלוח. אבל כשבמשך שנים משתרך אחרי המנהיג שובל סמיך של אי סדרים, אי אפשר לקבל עמדה של "לא ידעתי" כמצופה ממנהיג אחראי. במקרה כזה מנהיגות אחראית נבחנת דווקא בהקפדה על כל הפרטים, ולא בהתעלמות. זו הערכיות שאולמרט אינו מבין.