פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עטלף ודג גמבוזיה: כך נלחמות העיריות ביתושים

      עם בוא הקיץ, מסתערים על ישראל המוני יתושים. מומחים ברשויות המקומיות סיפרו לוואלה! חדשות על המאמצים שלהם למגר את מפיצי המחלות, בהם גם שימוש ב"עטלף בגודל של קופסת גפרורים"

      הקיץ הגיע, ולצד הלחות והחום העז, נאלצים אזרחי ישראל להתמודד גם עם מכת היתושים. מומחים לנושא הסבירו לוואלה! חדשות איך מתמודדות העיריות עם היתושים וגם מה יכול האזרח הקטן לעשות עם המעופף הטורדני.

      קובי מוצפי, המדביר הראשי של עיריית תל אביב, סיפר כי בחודש מאי האחרון התקבלו בעירייה 1,000 פניות של אזרחים לגבי בעיית היתושים – מספר נמוך מזה שנרשם בשנה שעברה. מוצפי סיפר על שיטות העירייה, חלקן מפתיעות, למלחמה במזיקים. לדבריו, השיטות המקובלות לטיפול הן ריסוס מוקדי היתושים בשמן מיוחד, הטלת דגי גמבוזיה אשר אוכלים את המזיקים במוקד הימצאות צאצאי היתושים, וגם שיטה חדשנית – שיסוי עטלף לבן שוליים ביתושים. "זהו עטלף קטן בגודל של קופסת גפרורים, שיכול לאכול בלילה אחד 1,000 יתושים בוגרים", סיפר מוצפי.

      באיגוד ערים השרון הצפוני לתברואה ובעיריית נתניה העלו השבוע הילוך, והכריזו מלחמה של ממש על יתושי האזור, במטרה למנוע את התפשטות קדחת הנילוס המערבי. יו"ר האיגוד, רפי קדוש, אמר כי "האיגוד מבצע הדברות החל מהחודש האחרון לבתי הגידול של זחלי היתושים באמצעות ריסוס של שטחים שהוצפו במי גשמים וריסוס העשביות בגדות מאגרי המים, הנחלים ואגני החמצון". באיגוד אמרו כי גם הם ייעזרו בדגי הגמבוזיה במאבק נגד היתושים.

      אבל היתושים לא רק גורמים לעקיצות מגרדות: במהלך השנה שעברה דווח למשרד הבריאות על 32 תיירים ישראלים שחלו במלריה ונבדקו בחו"ל, ואחת מהם אף מתה מהמחלה. יודגש כי הגורם היחידי להידבקות במחלה, המכונה גם "קדחת הביצות", היא עקיצה מיתוש ה"אנופלס", וכי ניתן לצמצם משמעותית את הסיכון לחלות בה באמצעות טיפול מונע, המומלץ לכל הישראלים היוצאים למדינות בהן נפוצה המחלה. כ-28 מתוך התיירים, בהם גם האישה שמתה מהמחלה, לא נטלו את הטיפול המדובר. מנתוני משרד הבריאות עולה כי בשנה שעברה שהו בישראל 139 חולים במלריה, רובם המכריע שוהים בלתי חוקיים או עובדים זרים שהגיעו מארצות בהן נפוצה המחלה. במשרד הבריאות מדגישים, לפיכך, כי לא היו מקרי הדבקה במלריה בישראל.

      "כל אזרח חייב לדאוג לביתו"

      עם זאת, ד"ר לאור אורשן, מנהלת המעבדה לאנטומולוגיה (תורת החרקים – א.נ.) הסבירה כי למרות שהמלריה אינה קיימת בישראל, קדחת הנילוס המערבי דווקא כאן, ולכן נעשים מאמצים נרחבים לצמצום איום היתושים.

      במקביל למאמצים אלה, מבצע המשרד להגנת הסביבה ניטור אחר גורמי המחלה בשיתוף מעבדות משרד הבריאות. ראש האגף ללוחמה במזיקים במשרד להגנת הסביבה, ד"ר אורי שלום סיפר על חשיבות השתתפות הציבור במאמץ: "יש חשש להימצאותם של יתושים בכל הארץ, ואנו קוראים לציבור לפעול להפחתת כמות היתושים על ידי הימנעות מהשקיית יתר בגינות וייבוש מקורות מים בשטחם בחצרות, בגגות ובמקלטים. יש להודיע לרשות המקומית על כל מפגע מזיקים בשטח ציבורי".

      ד"ר שלום הוסיף כי בכל הנוגע לחשש האזרח לשלומו שלו, יש להתגונן מעקיצות מזיקים על ידי התקנת רשתות בחלונות הבית ולהשתמש בתכשירים דוחי מזיקים באזורים הנגועים.

      גם מוצפי מסכים כי מקור בעיית היתושים נמצא בבתים הפרטיים ולא במקומות הציבוריים: "בתים שיש בהם עציצים בחוץ עם מים, מקלטים מוצפים, ג'קוזי בחצר ומתקנים נוספים שלא מטופלים כראוי – אלו הם מקומות הגידול העיקריים של היתושים. כל אזרח חייב לדאוג לביתו הפרטי".

      עוד באותו נושא:
      בשנה שעברה: יתושים הנגועים בקדחת הנילוס התגלו בצפון
      מחקר: כימיקלים עשויים למנוע דגירת יתושים

      לפניות לכתב: arielnews@walla.com