יוזמה ישראלית מול טורקיה

כשהתראיין סגן שר החוץ, דני אילון, ליומן הבוקר של רשת ב' על יחסי ישראל-טורקיה בעקבות הבחירות שנערכו בטורקיה ביום ראשון, הביע ממציא ה"כיסא הנמוך" עניין בשיפור היחסים, אך דאג להדגיש כי היוזמה צריכה לבוא מכיוונה של טורקיה. כרגיל. מדיניות החוץ של ישראל בנויה על עיקרון אחד: אנחנו עשינו כל מה שצריך, ועכשיו תורו של העולם.

אבל לא, אנחנו לא עשינו כל מה שצריך, ובכלל, העולם לא בנוי על סימטריה. גם אם אנחנו בסדר גמור, והטורקים לא כל כך, עלינו לפעול על פי האינטרס הלאומי שלנו ולא על פי עקרונות של שכר ועונש או של "הגננת, אבל הוא התחיל!".

הדמוקרטיה בטורקיה היא המשמעותית ביותר בעולם המוסלמי (לצד אינדונזיה), אבל יש בה פגיעה לא מבוטלת בזכויות אדם, יש בה עשרות רבות של עיתונאים עצורים, וראש הממשלה, רג'פ טאיפ ארדואן, מדבר על ישראל כאחרון המסיתים והמדיחים בכיכר השוק. השאלה היא אם אנו יכולים להרשות לעצמנו להימצא ביחסים קשים כל כך עם שלוש המדינות המוסלמיות החשובות ביותר באזורנו - איראן, טורקיה ומצרים - ולחשוב שאנחנו עשינו כל מה שדרוש, ושאפשר להמתין בשקט לשיחת טלפון מן הצד השני.

בעבר הרחוק היתה מצרים אויב, טורקיה קיימה איתנו קשרים זהירים ומרוחקים, ואיראן היתה בעלת בריתנו.

מסוף שנות ה-70 הפכה איראן לאויב קשה, מצרים מאויב לשכן שפוי, ומשנות ה-90 הפכה טורקיה לבעלת ברית. איראן נשארה אויבת מרה, טורקיה הפנתה לנו עורף מאז עופרת יצוקה בינואר 2009, וביתר שאת מאז המשט אשתקד. היא החזירה את השגריר מישראל ומתייחסת אלינו כאל מדינת אויב, ואילו מצרים שינתה את פניה מאז הדחתו של חוסני מובארק ואי אפשר לראות בה שותפה.

זה מצב תקדימי וחמור. ייתכן שהמשטר באיראן ישתנה, ייתכן שהשלטון המצרי החדש יאיר פניו לישראל, אבל בשני המקרים הללו יש לישראל מעט מה לעשות.

מול טורקיה צריך לשבת וליישר את ההדורים. להבין למה בדיוק הם מצפים מאיתנו, לבחון אם הדרישה הזו אינה בבחינת השפלה או כניעה ישראלית בלתי מוצדקת, לנסות להגיע לעמק השווה ולהבטיח את החזרת השגריר הטורקי לישראל ואת הסכמת הטורקים למינויו של שגריר ישראלי חדש (במקום גבי לוי, השגריר הנוכחי, הנשאר באנקרה, אף שהגיעה שעתו לצאת לגמלאות, רק משום ההכרה בכך שהטורקים לא יעניקו הסכמה לשום שגריר חדש).

ארדואן אמנם נבחר השבוע על ידי אזרחי טורקיה לתקופת כהונה שלישית, אך מפלגתו קיבלה פחות מושבים מאשר בבחירות הקודמות, וספק אם יוכל להגשים את חלומו להפוך את טורקיה למדינה הנשלטת על ידי נשיא, ולהיבחר לתפקיד הנכסף למשך שנים ארוכות.

אשר על כן ייתכן שבעקבות חזרתו אל קרקע המציאות יהיה לממשלת ישראל קל יותר להגיע עם ממשלתו להסכמות.

אחרי הכל, זהו, ללא ספק, גם אינטרס טורקי מובהק.