פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שבוע הספר: הקרנבל הרוחני שלנו

      שבוע הספר שייפתח היום במקומות רבים ברחבי הארץ הוא חגיגה אזרחית חשובה. שבוע הספר מעניק אופק הכרחי למדינת ישראל - אופק תרבותי. ספרים ושירים הם מה שמזין את השפה העברית, וגם את הרעיונות הנדרשים להתחדשות חברתית.

      משחר היווסדה נאבקה הציונות בין הגדרת הלאומיות היהודית המתחדשת כלאומיות מדינית וטריטוריאלית לבין אלו שביקשו להשתית את הלאומיות היהודית על התרבות. מנחם אושיסקין ראה את הלאומיות כמושתתת בעיקר על החיבור לאדמת הקודש. אחרים, ובהם אחד העם, רצו לכונן את הלאומיות על המאפיין התרבותי שלנו. שבוע הספר במדינת ישראל הריבונית הוא הוכחה שתרבות יהודית וישראלית עדיין משמשת אמצעי להגדרה עצמית של הציונות ומעניקה לנו רגע של נשימה, גיוון ובחירה ערכית בין טרדות החיים והקיום כאן.

      חג דתי של הישראליות

      אני רואה בשבוע הספר חג דתי של הישראליות. בחג זה אנחנו מעניקים ביכורי תרבות, וחוגגים את ההתחדשות הערכית של תושבי הארץ. בדומה לפירות שנופלים מהעץ, או לחיטה הנקצרת בשדות, גם ספרים, שירים, ספרי עיון וגם ספרי ילדים זקוקים לזמן הבשלה. בשבוע הספר יש אפשרת חד-שנתית להביט בביכורי הרעיונות של החברה בישראל.

      שבוע הספר הוא חגיגה רוחנית לכולנו, והייתי מצפה שהוא יקודם בצורה משמעותית יותר על ידי המדינה עצמה וייחגג כחודש ארוך שבו יוענקו פרסים ליוצרים, ויתקיימו הצגות והקראות של היצירות בכל מקום ופינה בארץ. כותבים וכותבות לא חסרים בישראל, ושבוע הספר הוא הזמן לאפשר להם לבטא את עצמם בפני קהלים רחבים, ולנו הוא מעניק אפשרות להכיר את יצירותיהם.

      מאז שנות ה-80 נראה שתם העידן המונוליטי שהכתיב בן-גוריון, והתרבות בישראל נפתחה לקולות מרובים ומגוונים יותר. קבוצות שהושתקו ולא קיבלו קול יכלו סוף סוף להשמיע ולייצר יחסי גומלין עם מרכזי התרבות. בתוך כך נוצרה בישראל תרבות רב-קולית. העברית, שפה הפתוחה לספוג יצירות המגיעות משפות ומהשפעות מגוונות, היא אינה שפה סגורה. לכן בשבוע הספר אנו יכולים לטעום את המגוון הזה, המגלם את ריבוי התרבויות בישראל.

      בעקבות המחסומים התרבותיים שהוסרו מתגלות לנו בשנים האחרונות נישות חדשות, ובראשן השיבה של הישראלים לארון הספרים היהודי שנפתח לקריאה מחודשת. ארון הספרים העתיק שלנו, של השירה ושל הספרות, מאפשר לרבים מהדור שלא ידע את יוסף לקרוא יצירות רבות שמתכתבות עם העבר העשיר היהודי. וגם כאן חל שינוי במגמה התרבותית של הציונות, שביקשה לחלן את היהודים והבינה שמלאכתה בלתי אפשרית, וטוב שכך. אי אפשר לדבר בשם העם היהודי ולסגור את ארון הספרים שלו, או לחלופין להשאירו רק בידי החרדים והאורתודוקסיה.

      עלייה לרגל

      וכך, בין המורשת הדתית של עליות לרגל - סוכות, פסח ושבועות - לבין המורשת הציונית שהקצתה לנו את יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות, אנחנו מגיעים לחגיגות שבוע הספר. בשבוע מיוחד וייחודי שכזה אנו יכולים לחשוב חופשי ולחבר רעיונות מתקופות קדומות לתקופות עכשוויות. אנו יכולים לבחור חזון חדש לחברה. שבוע הספר מאפשר לנו שוק עשיר ופורה של יצירתיות. בשבוע הספר אנו יכולים להתחבר לעולמות בין-גלקטיים שנמצאים רק בז'אנר מדע בדיוני, או לעולם הפנטזיה שבו אין מדינות ואין צבאות ואין אפילו דמוקרטיות כי הכל חופשי ונהדר.

      צאו לטעום ממוצרי שבוע הספר. כאן נמצא המזון הרוחני האמיתי.