נגיד שיעזוב: סטנלי פישר, ומה שאחריו

עזיבתו האפשרית של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בעודו בתחילת הקדנציה השנייה שלו, לטובת העמדה הבכירה ביותר בקרן המטבע הבינלאומית, אינה הפתעה. כשהחל המירוץ להחלפתו של היו"ר שטראוס-קאהן, שנאלץ לעזוב בגלל פרשת החשדות המבישים לאונס, עלה במהירות שמו של הנגיד פישר.

פישר אמנם שימש בעבר בתפקיד סגן יו"ר קרן המטבע, אבל סיכוייו להתמנות כיו"ר נפגעו בגלל כמה עניינים. האחד טכני - הוא בן 67, בעוד התקנון דורש שלתפקיד ימונה אדם שגילו אינו עולה על 65. השני - מהותי: לתפקיד נבחרו עד כה נציגים מאירופה.

בכל מקרה, הכוונה של פישר להתמודד על התפקיד גורמת לתחושה של חמיצות. הרי לקדנציה הנוכחית שלו בישראל יש עוד פרק זמן משמעותי (עד מאי 2015), ונכון, פישר יותר מאשר רמז כי בכוונתו שלא לסיים את הקדנציה הזו במלואה, אבל כל כך מהר עוזבים? הדבר גורר סידרה של שאלות שאין עליהן תשובה קלה וברורה. ראשית, שאלת המחליף. פישר מוערך כאחד הכלכלנים הבכירים בעולם, שחקן ליגת העל בזירה המוניטרית. שמו פתח לישראל דלתות בזירה הכלכלית הגלובלית. כולם יודעים שבמועדון המצומצם של הקודקודים יש את הנתונים הכלכליים היבשים ויש את עניין ההיכרות האישית, הקשרים האישיים. כשנגיד כמו פישר עומד בראש הפירמידה, הדבר תורם בפועל ליציבות הכלכלית של המשק.

שר האוצר יובל שטייניץ הודה שאין לו כרגע מועמד להחלפתו. אבל יכול להיות שכמו ששר האוצר נתניהו הצליח להביא במאי 2005 את המינוי המפתיע של פישר, הוא מכין הפתעה חיובית נוספת ליום שאחרי. עם זאת, ספק אם זה המצב. המכרז למציאת כלכלן בעל שם בינלאומי, ניסיון מוניטרי רלוונטי ומוכנות לקבל צ'פחות בוועדות הכנסת נראה סגור. אין רבים כאלה.

מצד שני, חרף כישוריו המוכחים פישר לא היה נגיד מושלם, כך שקידום מועמדים מבנק ישראל עצמו יכול להיות המהלך הנבון לטווח הרחוק. פישר התעקש להוריד את הריבית לרמה של 0.5 אחוזים לאחר פרוץ המשבר הכלכלי הגלובלי. יש שאומרים שהדבר גרם להתפרצות בועת מחירי הנדל"ן, אותה בועה שכעת מנסים לרסן אותה בקושי רב. מה גם שאחרי ההורדה הדרמטית, הגיעה כעת העלייה החדה בריבית, שעלולה לבלום את צמיחת המשק ולגרום לבעיות אחרות.

כמו כן, פישר אמנם נלחם מלחמה חסרת פשרות לשמירת יציבות המערכת הבנקאית והוביל מאבק להדחת יו"ר בנק הפועלים דני דנקנר, אבל נראה כי הוא מתקשה להעביר למערכת הבנקאית את המסר התקיף שלו: הפסיקו לחלק משכנתאות יקרות לציבור בנדיבות כזו. גם העלאות הריבית וגם סידרה של החלטות מצד המפקח על הבנקים לא חילחלו. יש תחושה של זחיחות בצמרת המערכת הפיננסית, כאילו מחירי הנדל"ן לעולם לא יירדו כאן. מסוג התחושות שפיעמו בקרב האמריקנים והאירופאים ב-2006 וב-2007, תחושות בעייתיות מאוד.

בשורה התחתונה, עזיבתו של פישר, אם וכאשר, יוצרת בעיה, אך יש להיערך ליום שאחרי ולהציג יורשים עתידיים. מתישהו הרי הממשלה היתה חייבת להידרש להחלטה הזו.