וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ארדואן מהמר על קלף בטוח

בועז ביסמוט

12.6.2011 / 16:00

ראש ממשלת טורקיה יכול היום לצחוק כל הדרך לקלפי: רג'פ טאיפ ארדואן, המכהן בתפקיד מאז 2003, הולך היום לקלפי כשהוא לא רק מנהיג יציב בארצו אלא מנהיג של מעצמה אזורית שמכתיבה סדר יום במזרח התיכון. ארדואן קורא נכון את המפה בסוריה. הוא מאפשר לפליטים הסורים לחצות את הגבול, זוכה לנקודות בדעת הקהל הערבית בפרט והעולמית בכלל, מפקיר את חברו הטוב בשאר אסד ומשאיר אותו רק עם החבר האירני, ואפילו מוצא זמן להציע מוצא לשליט לוב מועמר קדאפי. ולא הזכרנו אפילו את המשט.

ההיסטוריה לימדה אותנו שמנהיגים ערבים לא יכולים, בלשון המעטה, לסמוך זה על זה. כך גם בעולם המוסלמי. עד לא מזמן הגדיר ארדואן את אסד כ"אח" וביקש קיום רפורמות תוך כדי שהוא קורא לקהילייה הבינלאומית להעניק לאסד זמן להסדיר העניינים בבית למען יציבות האזור.

אבל ברגע שארדואן חש כי רוח ההתקוממות מדמשק גוברת הוא לא היסס לשנות מדיניות: בסוף שבוע אחד הוא מפקיר את חברו הסורי ועובר למחנה של העם. כמנהיג של מעצמה אזורית הוא אינו יכול להישאר חסר מעש. ארדואן מנצל את העובדה שהעולם הערבי יתום ממנהיג, תוקף את הברבריות של משטר אסד ומאפשר לפליטים לחצות את הגבול. בעשותו כך, הוא לא רק גורם לבידוד גדול של אסד, אלא גם ממצב עצמו כמנהיג פוטנציאלי של הרחוב הערבי למרות היותו טורקי. לא פלא שבדיוק כמו בעזה בתקופת המשט, גם בג'יסר א-שורור נשאו המפגינים אתמול פוסטרים של ארדואן. הדמוקרטיה של ארדואן, המוגבלת מאוד מבחינתו, הופכת למודל בעולם הערבי.

"הפקיר את חברו הסורי"

אבל ברגע שארדואן חש כי רוח ההתקוממות מדמשק גוברת הוא לא היסס לשנות מדיניות: בסוף שבוע אחד הוא מפקיר את חברו הסורי ועובר למחנה של העם. כמנהיג של מעצמה אזורית הוא אינו יכול להישאר חסר מעש. ארדואן מנצל את העובדה שהעולם הערבי יתום ממנהיג, תוקף את הברבריות של משטר אסד ומאפשר לפליטים לחצות את הגבול. בעשותו כך, הוא לא רק גורם לבידוד גדול של אסד, אלא גם ממצב עצמו כמנהיג פוטנציאלי של הרחוב הערבי למרות היותו טורקי. לא פלא שבדיוק כמו בעזה בתקופת המשט, גם בג'יסר א-שורור נשאו המפגינים אתמול פוסטרים של ארדואן. הדמוקרטיה של ארדואן, המוגבלת מאוד מבחינתו, הופכת למודל בעולם הערבי.

אבל יש גם הימור במדיניות של ארדואן. תזכורת: בין השנים 1984 ל-1999 שררה מתיחות קשה בין דמשק לאנקרה סביב נושא התמיכה הסורית במחתרת הכורדית ה-PKK. זה כמעט הוביל למלחמה בין המדינות. סוריה שחששה מעימות צבאי עם טורקיה בחרה לעצור מנהיגים כורדים בשטחה. מאז התחממו היחסים ונרקמו גם קשרים כלכליים ואפילו צבאיים הדוקים.

ב-31 במאי איפשר ארדואן לאופוזיציה הסורית להיפגש באנטליה. אסד הגיב מייד בהזמנת הכורדים הטורקים להיפגש בסוריה. יותר מזה, המשטר בדמשק מאיים עתה לשחרר את מנהיגי ה-PKK מהכלא הסורי.

אם יש דבר שאנקרה חוששת ממנו זה שתזוזה בקרב הכורדים בסוריה תשפיע גם על הכורדים שלה. הוא בחר לקחת את ההימור. זה הימור בטוח יותר מלהמר על אסד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully