גם להומוסקסואלים דתיים יש זכויות

אפילו המחמיר שבפוסקי ההלכה יאמר שאין איסור בנטייה ההומוסקסואלית. הגיע הזמן לתקן את זכויותיהם של ההומוסקסואלים שומרי המצוות ולמגר את השנאה. הרב רון יוסף משיב לרב דוד בצרי

הרב רון יוסף

הרב דוד בצרי כינה היום את ההומוסקסואלים כאנשים שנכנס בהם השטן. כרב אורתודוקסי בעל נטייה הומוסקסואלית אני מבקש לדון בסוגיה זו בהקשר של העולם הדתי. על סמך איזה עקרון (מלבד דעה קדומה) יכולה אפליה כזאת להיות מוצדקת?

הרב בצרי: הומואים הם אנשים שנכנס להם שטן לראש

אפילו המחמיר שבין פוסקי ההלכה, כמו גם הרב בצרי, יאמר שאין איסור בנטייה ההומוסקסואלית. מכך נובע שהחטא היחיד שההלכה יכולה לטעון נגדו הוא החטא של משכב זכור, שהוא איסור ברור. אך מה קרה להנחת החפות מפשע? האם זה הולם לשער באופן אוטומטי שכל בעל נטייה הומוסקסואלית אשם במשכב זכור?

אולי בעצם נתפס הומוסקסואל מוצהר כדמות רעה לחיקוי בגלל שאינו מקים משפחה "רגילה"? כאן אשאל האם דבריו של הנביא ישעיה "ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם, טוב מבנים ומבנות, שם עולם אתן לו אשר לא ייכרת" הוא לא מסר מספיק חשוב בעולם היהודי? בגמרא כתוב שרבי מאיר אכל פעם ירק שגדל בבית שאן במהלך שנת השמיטה ושרבי יהודה הנשיא ניצל תקדים זה כדי להצהיר שבית שאן משוחררת לצמיתות ממגבלות שנת השמיטה, אף על פי שהיא בתוך גבולות ארץ ישראל. ההתנגדות לצעד הזה הייתה קולנית: "איך תוכל להתיר דבר שהיה אסור בהחלט בעיני כל קודמיך?", אמרו המתנגדים. על המקרה הזה העיר רש"י: "כשיבואו בנינו אחרינו אם לא ימצאו מה לתקן במה יגדל שמם?". האם יהיה זה דמיוני מדי לשער שקודמינו הותירו לנו מקום לעשות שם לעצמנו? האם יהיה זה דמיוני מדי להציע שעל דורנו לעשות שם לעצמו בכך שיתקן זכויותיהם של ההומוסקסואלים שומרי המצוות? אכן, הגיע הזמן.

טוב לדעת (מקודם)

איך צפוי להיראות עתידנו בעידן הרכבים האוטונומיים?

יניב הלוי
לכתבה המלאה

לא מבדילים בין נטייה למעשה

מקומם אותי שהופכים דברי תורה טהורה ועמוקה לסיסמאות של שנאה חשוכה ופרועה. מי שמנפנף בפסוקים של תועבה ולא מבדיל בין הנטייה למעשה, לא למד כנראה בעיון את הסוגיה, כמו שנדרש בכל סוגיה, אלא מוצא משהו שמצלצל בשטחיות כפי רצונו ומיד מנפנף בו ועושה ממנו דגל של גזענות ושנאה, וזו פגיעה בתורה ובנותנה, לא פחות משזה פשע כלפי בני האדם שנפגעים מזה.

ישראל נמצאת בסכנה להפוך לסדום. אבל זה לא יקרה בגלל בעלי הנטייה – לפחות לא על פי הנביא יחזקאל וחז"ל. מה שהביא את חרון אפו של האל על סדום לא היה הומוסקסואליות, אלא חוסר קבלת האחר, אכזריות, יהירות, תאוות בצע, אדישות, פחד מאובדן ויותר מכל – אלימות כלפי השונה.

הרי תורת ישראל היא תורה בה מצוות "ואהבת לרעך כמוך" חשובה ומהותית ביהדות, ביחס לתרי"ב המצוות האחרות. היא הוגדרה על ידי רבי עקיבא ככלל גדול בתורה ויחד עם מצוות "ואהבת את ה' אלהיך" הן שני יסודות תורת ישראל. לפי היהדות, כל אדם, ולא משנה אם הומוסקסואל או הטרוסקסואל, נברא בצלם אלוהים. וכבר אמרו חכמים כי רק כאשר בני האדם ילמדו לאהוב ולכבד האחד את השני הם יצליחו לראות בזולתם את הנשמה האלוהית.

"אצלנו זה לא קורה"

חלק ניכר מהשנאה נובע מאי הבנה בסיסית של מושגי יסוד. כשנער, בעיקר דתי, מגלה שהוא הומוסקסואל הוא צריך להתמודד תחילה עם הפחד והייאוש. הרי כל מה ששמע על הנושא זה מונחים כמו "עונש כרת" ו"מיתה בסקילה" ופתאום הפסוקים הללו מדברים, לכאורה, עליו. הוא מזוהה לפתע עם מילים כמו "טומאה","שטן", פתאום אומרים לו שהוא נמשך לתועבה. לבהלה והייאוש מתווספת העובדה שבחברה הדתית מתייחסים לכל התופעה כאל "מוקצה מחמת מיאוס" כי "אצלנו זה לא קורה".

חלק ניכר מהשנאה והיחס הקלוקל נובע מאי-הבנה בסיסית של מושגי יסוד, כמו למשל העובדה כי ההלכה עוסקת בפעילויות מיניות, אך לא בזהויות מיניות. בהלכה אין איסור על זהות הומוסקסואלית והיא עוסקת ביצרים המיניים שעלינו לשלוט בהם. קיים בלבול בין "נטייה מינית" (תופעה ביולוגית- פסיכולוגית) לבין "זהות מינית" (בעלת משמעויות פוליטיות – חברתיות בעיקר). לכל אנוש יש נטייה מינית כלשהי. המנעד של הנטייה המינית הוא רחב ומורכב – אך כולו בתחום הביולוגי – פסיכולוגי.

יהדות אינה עניין של הכל או כלום, "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". על כל אחד להשתדל בעבודת הבורא באותו מצב ובאותה נקודה בה הוא נמצא. דבריו של הרב בצרי אינם במקומם בייחוד כי המדובר בדיני נפשות ועל זה נאמר "חכמים היזהרו בדבריכם". לכן, אני קורא לרב בצרי להיפגש עמנו בארגון הו"ד.

יש צורך חיוני לקיים דיון יהודי וישראלי העוסק בסוגיות כגון השתייכות, צדק חברתי, רווחה ומוסר,כפי שהתנהלו במשך 3,000 שנים ומתוך כך לזכות את הפרט והחברה בטיב המשמעות המסורתית האורתודוקסית של זיקת הברית, הכוללת לא רק חיי מצוות שבין אדם למקום, אלא גם כינונה של חברה צודקת המושתת על אהבת הזולת. גם אם לא מסכימים לכל עמדותיו ורצונותיו.

*הכותב הוא מנהל ארגון הו"ד (הומוסקסואלים דתיים)

עוד באותו נושא:
על גאווה ודעה קדומה: משטרת מוסקבה נגד הומואים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully