וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מאחורי כל החלב הצח הזה מסתתר כתם שחור גדול

עידן סוייר

7.6.2011 / 10:55

פרות בישראל סובלות למען תעשיית החלב ומוצריו המוצגים בפנינו, במיוחד בימי חג אלו, כבריאים במיוחד. השאלה היא האם אכן מדובר בתזונה רצויה ומומלצת המצדיקה את סבלן של הפרות?

עטיני פרה בחליבה. Fekete Tibor, ShutterStock
על עטיניה של פרה בתעשיית החלב לוחצים באופן מתמיד עשרות קילוגרמים של חלב והרבה יותר ממה שהן מסוגלות לשאת באופן טבעי/ShutterStock, Fekete Tibor

בחודש מאי האחרון אושרו מחדש בכנסת התקנות לשעת חירום משנת 1963. על פי ההגדרה הרשמית, החלב אנו צורכים בכל השנה וגם בימים אלו לפי שבועות הוא "נוזל למעט קולסטרום, המתקבל על ידי חליבה בלתי פוסקת ועד גמירה של פרה חולבת, בריאה ובעלת עטין בריא, בלי להוסיף לנוזל או לגרוע ממנו דבר פרט לשומן". לא ברור אם מאז שנת 1963 ההגדרה לא עודכנה – או שהיא פשוט לא הייתה רלוונטית מעולם.

אם מתחשבים בביטוי "פרה בריאה ובעלת עטין בריא", סביר להניח שרובנו לא שתינו מעולם חלב על פי ההגדרה המקובלת. לפי מאמר באתר אנונימוס, "העטינים שממדיהם יצאו מכלל שליטה" מאת אריאל צבל, עורך האתר (ופורסם לראשונה ב"זכויות בעלי-חיים השבוע", גיליון מס' 31, פברואר 2000), הפרות בתעשיית החלב הן פרות חולות מבחינה פיזית ונפשית, והעטין הוא האיבר החולה ביותר. על עטיניה של פרה בתעשיית החלב בישראל לוחצים באופן מתמיד עשרות קילוגרמים של חלב – הרבה יותר ממה שהן מסוגלות לשאת באופן טבעי. העטין ותכולתו הכבדה תלויים על גידים, המתרפים ונחלשים עם הזמן, עד כי העטין צונח. כדי שלא יזדהם במגע עם רצפת הרפת המזוהמת, בה מתבוססות הפרות בצואה של עצמן, פטמות "מיותרות" נחתכות.

פרות במתקו חליבה (אילוסטרציה). ShutterStock
פרות בחליבה/ShutterStock

על פי החוק, חלב אינו יכול להכיל דם, אך התופעה שכיחה ולכן, עשרות אלפי ליטרים של חלב מושמדים מדי שנה בישראל. על פי אתר יצרני החלב, "אל לנו לשכוח כי עטין הפרה הישראלית הוא גדול (לפעמים גדול מידי) ולכן בעקבות החלקות של הפרה, רביצה במשטח לא מרופד, דריכה על העטין על ידי פרות אחרות, מכות (קרניים), חבלות (על ידי החולב), גופים זרים בסככות ובמכון החליבה, כל אלו עלולים לגרום לשטף דם פנימי קל או חמור אשר בעקבותיו ימצא דם בחלב". לעומת זאת, מוגלה היא חלק בלתי נפרד מהחלב, ועל פי התקן הישראלי, סנטדרט השיווק הוא 225,000 ספירת תאים סומטיים (כלומר מוגלה) למ"ק חלב.

הפרסומות לחלב מבטיחות לנו שהחלב עשיר בסידן. ומנין מפיק גופה של הפרה די סידן לייצור עשרות ליטרים חלב ביום? במאמרים "צריכת חלבון ממקורות שונים והשפעתה על מסת צפיפות העצמות" ו"צריכת פירות וירקות עוזרת נגד אוסטאופורוזיס" מאת התזונאי ד"ר מרדכי הוכברג אשר התפרסמו בגיליונות 47 ו-49 (2001) של מגזין "תזונה פלוס", הייצור המוגבר של חלב גורם להפרשת הסידן מן העצמות אל החלב – כאשר הסידן שאנחנו מקבלים אינו נספג כמעט בגוף, אלא מופרש מהעצמות כדי להילחם בחומציות החלבון מן החי או נקשר עם זרחן הנמצא בכמויות גבוהות בחלב, ומופרש מן הגוף דרך השתן. מחלת האוסטיאופורוזיס, דילול העצם, נפוצה דווקא בארצות הצורכות חלב בכמויות גדולות.

sheen-shitof

מאריכים את האקט

כך תשפרו את הביצועים וההנאה במיטה - עם מבצע בלעדי

בשיתוף "גברא"
אילוסטרציה. Alexander Chaikin, ShutterStock
יש מי שסבורים שחלב פרה אינו בהכרח בריא לבריאות האדם ואפילו מזיק/ShutterStock, Alexander Chaikin

זהו רק חלק מהמחיר הכבד מנשוא שמשלמות הפרות, במיוחד בישראל, המדינה בה הן הוכתרו כ"שיאניות החלב". אסור לשכוח גם את המצוקה הנפשית התמידית בה מצויות הפרות, אשר בהחלט לא תורמת להגדרה שלהן כפרות בריאות, לפחות מבחינה נפשית: האונס החוזר ונשנה שהפרה עוברת בעזרת צינור או כפפה על מנת להכניס אותה להריון תמידי, שבסופו העגל יילקח ממנה וייכלא בארגז צר כדי שלא ישתה את החלב היקר, חוזר על עצמו מספר פעמים במהלך חייה של כל פרה בתעשיית החלב.

הפיכתו של חג השבועות ל"חג החלב" הוא תעלול שיווקי מוצלח של המחלבות, שניתן רק להסיק ממנו על מידת השליטה שלהן בחיינו. במקור, חג השבועות נועד להיות "חג הביכורים" והוא מתייחס להבאת ביכורים לבית המקדש, משבעת המינים המוכרים לכולנו: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. על פי הרב צבי שוורץ, גם הכינוי "ארץ זבת חלב ודבש" הוא קיצור של שבעת המינים; כשהמלה חלב אינה מציינת חלב צאן או בקר אלא ח?ל?ב חטה, והמלה דבש אינה דבש הדבורים, אלא דבש הזב מן הפירות המתוקים כתאנים ותמרים. כיום, המשמעות הזאת של החג הפכה לשולית, והפרסומות הממלאות את מסכי הטלוויזיה והמחשב משרתות כולן את תעשיית החלב, שבעזרת ממון רב ולובי חזק מצליחה למכור לנו מזה שנים כי חלב הוא מזון בריא וטבעי לבני אדם וידידותי לפרות, ומשתיקה את קולות המתנגדים – כמו ד"ר אריה אבני, כירורג המתמחה במערכת העיכול, שספרו "עזוב ת'עטינים שלי" (2006) העוסק בנזקי חלב פרה לבריאות האדם הוסר מהמדפים בעקבות לחצים של יצרניות חלב.

עטיני פרה בחליבה. Vladimir Mucibabic, ShutterStock
הפרות משלמות מחיר כבד. עטיני פרה בחליבה/ShutterStock, Vladimir Mucibabic

אירוני שלפני שנים, יצרני החלב תבעו שמשקאות חלב צמחיים ודומיהם לא ייקראו "חלב" משום שאינם עומדים בהגדרה הטכנית וכדי שלא ייתפסו בציבור כחלופה טובה (ואף עדיפה) לחלב מן החי, ועד היום על אריזת חלב סויה לדוגמה מתנוססת הכתובת "משקה סויה". בעצם, גם חלב פרה תעשייתי אינו עונה להגדרה, משום שאינו מופק מפרות בריאות. מצד שני, אולי מוגזם לצפות ליום בו נוכל לרכוש במכולת משקאות, גבינות ויוגורטים הנושאים את השם "חלב הכולל קצת מוגלה במידה החוקית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully