לא צריך להיות מאיר דגן על מנת להגיע למסקנה כי לישראל אין אופציה צבאית יעילה מול הגרעין האיראני. גם אני, אף שאיני שותף סוד עתה, אך הייתי בעבר, חושב כך במשך שנים ואני מאמין כי הנפנוף באופציה הצבאית מזיק למדינת ישראל. זאת מכיוון שהעלאת האופציה הצבאית הופכת את הגרעין האיראני לבעיה ישראלית ולא לבעיה בינלאומית.
לגבי השאלה אם נכון שראש מוסד יוצא ינפנף בדעותיו בהיותו אזרח, ללא תקופת צינון (צינון עצמי) מינימלית, אני סבור שלא ראוי לנהוג כך.
ראש המוסד, שהיה שותף סוד בכיר, צריך לאכוף על עצמו נורמות אחרות. ממש כפי שהוא עצמו תובע מהכפופים לו, שותפי הסוד שנמצאו מתחתיו בהיררכיה בארגון, לנצור את פיהם בשעה שפרשו מהמוסד - כך צריך גם הוא לנהוג.
אבל משיצאו הדברים מכלל שליטה ופורסמו, ומאחר שדגן סבור שהוא ממלא שליחות לאומית חשובה - אסור ואי אפשר להתעלם מדבריו בביטול.
יש לבחון טיעוני דגן ברצינות
אגב, מלכתחילה הייתי חשדן לגבי מינויו של דגן, שנראה לי כאיש ימין קרתני, לראשות המוסד, וחששתי שבתפקידו הוא יביא לפעילות חסרת אחריות. אבל הוא מילא את שנותיו וזכה בשבחים על פועלו.
עתה, כשסיים את תפקידו והוא מככב מעל כל במה, יש לבחון את טיעוניו ברצינות כי הוא היה קרוב למקבלי ההחלטות, ודבריו מבטאים חשיבה אחראית, כזו שמתבוננת במצב ומסיקה מסקנות.
הזחיחות שהשתררה בדעת הקהל כתוצאה מאיתנותה של הכלכלה ומהופעתו של ראש הממשלה בוושינגטון ראויה לאזהרה.
דגן לא הזהיר רק מפני האופציה הצבאית נגד איראן אלא גם מפני דשדוש הרגליים במו"מ המדיני ומפני דחיית היוזמה הסעודית כלאחר יד.
הוא רואה את שקיעת מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית ויודע שכל פעילות ישראלית באווירה כזו מסכנת את עתידה של מדינת ישראל.
דגן לא לבד
אולם נראה כי לאחרונה נמצאה שיטה בדוקה לגבי כל ביקורת על הממשלה - הדבקת התווית "שמאלן" והתייחסות לביקורת כבלתי עניינית, כנגועה בשיקול פוליטי.
אלא שיש לזכור כי דגן לא לבד. גם צחי הנגבי ויהודה בן מאיר, בעלי השורשים העמוקים בימין, מבקרים את מדיניות ה"שב ואל תעשה". זו נוסחה מסוכנת בזמן שהצד השני מפתח אופציה מדינית שזוכה לתמיכה בעולם.
נכון, הממשלה גם עושה. ראש הממשלה איזכר את הצורך להקים מדינה פלשתינית כמה פעמים, אבל בעת הזו דרושה עשייה מדינית ולא רק דיבורים.
דגן רק הזהיר ממה שהזהירו קודמיו. העמידה על משמר ביטחונה של ישראל צריכה להיעשות קודם כל על ידי קביעת מדיניות נבונה.