העבודה היא חיינו, אבל כל הורה יודע שהתקופה בחיים שבה אתה באמת עובד היא קצרה למדי: מהיום האחרון באוניברסיטה ועד היום הראשון של בכור ילדיך במערכת החינוך. סיימת תואר ראשון? עכשיו תתחיל לעבוד כמו משוגע. הבאת ילד ראשון? זהו. תמו ימי העבודה. ככה זה: מרגע שילדינו מגיעים לגיל חינוך אנחנו מפסיקים לעבוד ורק ממלאים פה ושם תפקידים מזדמנים בימים שבהם אין חופשות ממוסדות החינוך. מקום העבודה הוא גשר בין חופש אחד מגן הילדים למשנהו; שלא ישעמם לך כשהילד במסגרת.
שר החינוך גדעון סער, ביוזמתו החדשה "להנדיד" ימי חופש מפה לשם, מושך את השמיכה הקצרה ולא מצליח לכסות לנו את הרגליים. עדיין מספר ימי החופש של ההורים רחוק מרחקי תועפות ממספר ימי החופש של הילדים. עדיין אמהות עובדות מתפקדות כגלגול מודרני של משפט שלמה: או העבודה או הילד, ואם תגידי "גזרוהו" על אחד מהם, תיחשדי כאם המזויפת. ועדיין משק שלם מנסה לצעוד במסלול המכשולים של "אין לי סידור לילד" - משהו שצריך להטריד את שר האוצר לא פחות מאשר את שר החינוך. ושלא יספרו לנו שכאן לומדים יותר מאשר בארצות הים. היתרון המספרי המתעתע הזה הוא תרגיל שמכליל את ימי שישי במניין ימי הלימודים. בימי שישי, וזה לא סוד, לא באמת לומדים.
מה שבאמת היינו רוצים, כבוד שר החינוך, הוא שתקצר נומינלית את מספר ימי החופשה בשנה. נקודה. בלי ברברת. היינו רוצים לראות אותך מנפה את שלוש חופשות אסרו חג המיותרות, מעיף את יום החופש בשושן פורים, מוותר על שמונת הימים שלפני חג פסח, מוסיף יום לימודים בל"ג בעומר ועושה דיאטה אמיתית לחנוכה. אבל זה לא יקרה, כי המורים שולטים במשק בשיטת השקשוקה ובשיטת הפוסט-טראומה שלנו מהשביתה הקודמת, אז לפחות תעשה משהו עם העונש הגדול בתקופה הכי חמה בשנה.
להשקות במים את הדינוזאור המאובק
יש מי שמציע להעתיק את חופשת הקיץ לחודשים אוגוסט וספטמבר כדי ליצור חפיפה בין מדבר סהרה של החופש הגדול לתקופת חגי תשרי. סידור כזה אכן יצמצם את ימי החופש ויחזיר לנו ימי עבודה שנחשבו עד עתה חובות מסופקים. אבל אז יכולה לקפוץ לנו שנה שבה תשרי חל באוקטובר - וההורים שוב תקועים עם שלושה חודשי חופש רצופים!
מה עושים? הגיע הזמן להשקות במים חיים את הדינוזאור המאובק ששמו לוח השנה העברי. אם יחליט כבוד שר החינוך שחופשת הקיץ תתקיים בחודשים תמוז ואב, למשל, יחזרו התלמידים אל כיסאותיהם בא' באלול, ולמורים יהיה חודש של רצף לימודי נינוח עד שיתחילו לתקוע בשופרות רק כעבור חודש. ואם יוחלט שחופשת הקיץ תתקיים בחודשים אלול ותשרי, יחזרו התלמידים אל ספסליהם המתגעגעים בא' בחשוון, והתלמידים ייהנו מרצף לימודי עד שיעלה ניחוח הסופגניות באפם כעבור חודשיים.
החגים העבריים נוהגים לקטוע את השנה במועדים עבריים: חנוכה ופסח, מה לעשות, תמיד ייצאו בכסלו ובניסן, לא בדצמבר ובאפריל. שנת לימודים שנפתחת ונסגרת בתאריכים עבריים היא מתבקשת. העניין הזה, אגב, מיושם בהצלחה במערכת החינוך החרדית, ובשנה מעוברת הם אפילו לומדים חודש אחד יותר. מה רע?