ובתפקיד הרב - רב החובל

אחת השאלות הראשונות ששגיא שאל את גלי לאחר שהכירו הייתה מה דעתה על נישואים רפורמים? הצעת הנישואים אמנם הייתה רחוקה אבל גלי ידעה שלפחות יש לה נושא אחד משותף עם הידיד החדש והבעל המיועד – שניהם לא מוכנים לעבור ברבנות. היום הם נתנו תוקף רשמי לעניין ונישאו בטקס אזרחי על סיפונה של יאכטה במרינה בהרצליה. רב אורתודוכסי, כמובטח, לא הוזמן לנהל את הטקס, ומי שהתנדב למלא את תפקיד המשיא היה אמנם רב אבל מסוג אחר - רב החובל.

על פי חוקי מדינת ישראל, נושא הנישואין והגירושין של יהודים נמצא בסמכות הבלעדית של הרבנות האורתודוכסית. מרבית הזוגות הישראלים שבוחרים להינשא בטקס אזרחי, הם מסורבי חתונה, או זוגות שהרבנות הערימה עליהם קשיים בדרך לחתונה. הנפגעים העיקריים הם עולי מדינות חבר העמים, ששליש מהם אינם מוכרים כיהודים על ידי הממסד האורתודוכסי ולכן אינם יכולים להינשא בישראל.

מנתוני ארגון משפחה חדשה עולה כי בישראל חיות כיום 50 אלף משפחות יהודיות שנישאו בנישואין אזרחיים וכ-150 אלף משפחות מעורבות שנישאו בנישואין אזרחיים. מסקר שערך מכון "דחף" בשנת 2000 עבור התנועה ליהדות מתקדמת, עולה כי 66 אחוז מהציבור האזרחי מצדדים בקיום נישואין אלטרנטיביים לרבנות. רובם טענו כי היו בוחרים טקס אזרחי, רפורמי או קונסרבטיבי, לו הייתה ניתנת להם אפשרות הבחירה בישראל.

שגיא וגלי מייצגים נדבך אחר של זוגות שנישאו בארץ כדת וכדין והחליטו לאחר גירושין כואבים שאת הטקס הזה הם לא יעברו שוב. לאחר שהצטרפו לפורום למען בחירה חופשית בנישואין, הם יודעים לפרט בדיוק מדוע, ולהסביר בסבלנות רבה שהליך קניית האישה המזוהה עם הטקס הדתי, אינו לרוחם, כמו גם הטבילה במקווה אותה חייבת לעבור כל כלה טרייה.

לטקס החתונה הוזמנו בעיקר עיתונאים, וחברים קרובים. הספינה עוטרה בבלונים ופרחים, וצוות החובלים היה לבוש לבן. גם התאריך נבחר בקפידה - יום האהבה הבינלאומי המסמל עבור הזוג את החופש להינשא בדרך אחרת, ועבור העיתונות את התמונה השנתית של חתן וכלה בלב ים ביום האהבה. מי ששיבש בסופו של דבר את התוכניות היה מזג האוויר שהפך סוער דווקא בזמן החופה, וכשגשמי ברכה הרטיבו את הזוג הצעיר עד לשד עצמותיהם, כולם ידעו שחתונה אזרחית חוקית לא תתקיים – והסתפקו באקט המחאה.

למרות השיבוש בתכנית שמרו שגיא וגלי על מורל גבוה ונימקו זאת בעובדה שמדובר בטקס פחות תובעני ולחוץ מזה האורתודוכסי. בסופו של יום התקיימה "החופה" עם שינויים קלים ברוח הזמן. שמלת הכלה המסורתית הוחלפה בחליפת חצאית לבנה, הכוס אותה נוהגים לשבור הונחה גם תחת רגל הכלה, שני הצדדים זכו להחליף טבעות, ולכל אחד הוקצה זמן לנאום קצר. הטקס נפתח במספר מילים שהשמיע רב החובל: "גלי ושגיא בחרו לקיים את טקס נישואיהם לפי רוחם – רוח אמיצה המחפשת משמעות בדברים מעבר למסגרותיהם" וננעל בנשיקה המסורתית. ולמרות הנוכחות התקשורתית והעובדה שבסופו של דבר מדובר בעיקר במחאה היו גם כאן מי שהזילו דמעות של אושר.