לאחר שהיו מחויבים שנים רבות בתענית-דיבור עקב תפקידיהם בצמרת הביטחון הלאומי, נפרצו לפתע סכרי לשון רבים, וכמה מהבכירים מפטפטים את סודות המדינה לדעת. איש לא שיער כי שובר השתיקה הראשון יהיה ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, שנתקף בשטף מילים ואין בולם.
פעמיים חתר תחת מדיניות הממשלה והוסיף מבוכה מול טהרן באמירה מעורפלת ומסקרנת על האחים עופר ופעילותם בארץ האייתוללות, ואיש אינו יודע מה יילד יום. אחרי שמונה שנות שתיקה הוא מדבר ללא הרף. כלל יהודי גדול קבע כי "כל ימיי גדלתי בין חכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה", אבל דגן לא התעמק בתבונת קדמונים.
החרה-החזיק אחריו הרמטכ"ל גבי אשכנזי, שפיטפט את עצמו לדעת. הוא העניק לחמאס מידע שלא יסולא בפז, שישראל אינה יודעת היכן מוחזק גלעד שליט. בחינם, ללא תמורה, בלי מאמץ. ברור שתמיד יימצאו מלחכי פנכה שיאמרו כי לא כך. זה "הפוך על הפוך", חמאס יחשוש שהישראלים עובדים עליו בעיניים על מנת להרדימו. אך הפטפוט של אשכנזי הזיק. הוא עלול היה להגביר את רצון חמאס להעלות את מחיר שחרורו של החייל החטוף, וכמובן ידרבן את המחזיקים בו לרענן את הוראות החזקתו בבידוד.
הפקרות לשונית
אתמול עלה השר הממונה על פיקוד העורף מתן וילנאי על שני המלהגים שקדמו לו, דגן ואשכנזי. ברצותו לשמח את לב התלמידים שהאזינו להרצאתו לרגל איחוד ירושלים ירה את הפטפוט בצרורות, כמו מנשק אוטומטי. יש מי מחוטפיו של שליט שכבר מצאו את מותם בתאונות מצערות, אמר וילנאי ביהירות, ואלה שעדיין בחיים אינם צריכים להכין לעצמם מקום בבית זקנים מפני שלא יגיעו לשם.
האומנם? שליט עדיין בידי האויבים ושר שרוב ימיו עשה במערכת הביטחון רומז כי ישראל חיסלה חלק מהם? ושתוסיף לעשות כן? דיבור זה הוא איוולת או חוסר אחריות או הפקרות לשונית, או כולם גם יחד.
מחלת הדברת הממארת של אישים אלה פוגעת בשליט. מזיקה לכל גורם בינלאומי, ששוקל אם לקיים עם ישראל קשרים סמויים בתחומים אלה. דגן ואשכנזי ווילנאי אינם פוליטיקאי או עיתונאי המחווה דעה. הם באים מכור ההיתוך של ההתרחשות הביטחונית ומצוטטים כמומחי-על, ונזקם לא ישוער. נחוצה התערבות של ראש הממשלה לסכור את מחלת הפה והטלפיים של הבכירים בדימוס.