לא רק מעשנים מותחים השבוע ביקורת על ההגבלות החדשות שמתכנן להפעיל משרד הבריאות, גם לאלו הפועלים כבר שנים ארוכות במלחמה בנזקי העישון ומניעתו יש מה לומר על המהלך. פרופ' בן עמי סלע, אשר מנהל את המכון לכימיה פתולוגית בבית החולים תל השומר ומייעץ לאגודה למלחמה בסרטן, אמר לוואלה! חדשות כי "התכנית קצת יומרנית. במציאות הישראלית הרבה תוכניות קמו ולא הצליחו, החוק הראשון למניעת עישון היה כבר ב-1983. לדבריו, החוקים והתקנות שניסו בעבר לנהוג לפיהם לא יושמו בשטח, "לא היו אנשים שיאכפו את חקיקת משרד הבריאות, רשויות מקומיות והמשטרה כל אחד משלושת הגופים טענו שאין להם מספיק אנשים לאכוף את זה".
עוד אמר פרופ' סלע שהתקנות החדשות יהיו קשות לאכיפה ובנוסף יעוררו התנגדות מצד המעשנים, "בעקבות החקיקה בעולם נאסר לעשן במסעדות, זה הפך לנורמה מסוימת אבל עכשיו מנסים בין השאר להכניס סעיף למניעת עישון במקומות פתוחים כמו תחנת רכבת. אין בזה טעם, מה יעשו? יהיו סדרנים ברכבות? אני מסופק", אמר.
למרות הביקורת פרופ' סלע גם מעט אופטימי ומספר כי "לפני 13 שנה היה מקובל שבחלק האחורי של המטוס היו מעשנים , היום לא יעלה על הדעת שיעשנו במטוס, מה שאומר שצריך לתת לזמן לעבור".
כשאר נשאל באיזו מידה המהלך יכולים להביא אנשים לגמילה מסיגריות? הוא מבהיר כי להיגמל מסיגריות זה דבר מאד קשה, "40% אחוז מהאנשים רוצים להפסיק אבל הם מתמכרים לניקוטין שזה סם ממכר ולכן קשה להיגמל . להחליט להפסיק לעשן זו פעולה קשה. אנשים שמפסיקים לעשן סובלים מתופעות של דיכאון, רגזנות, נדודי שינה, קושי להתרכז ואפילו השמנה. ידוע שעישון סיגריות מדכא את התיאבון ואז ברגע שנגמלים מתחילים לאכול יותר ואנשים עולים בממוצע 4-5 קילו".
"הכסף שמגיע מהמיסוי - להעביר לפרסום"
יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון, עו"ד עמוס האוזנר, לא מתרגש מהתקנות והחוקים החדשים, לדבריו "משרד הבריאות בכיוון הנכון אבל פועל מעט מדי, מאוחר מדי ובחוסר תיאום משווע עם הוועדה שבדקה את הנושא".
לדברי האזונר, בישראל יש יותר ממיליון מעשנים ולכן "הפיתרון הוא לא רק בתקנות ובחוקים מחמירים הממשלה צריכה גם לעודד את ציבור המעשנים להפסיק לעשן דרך פרסומות למשל".
בשנת 1989 יצאה המועצה הישראלית למניעת עישון בפרסומת חדשה שבה רואים תולעים מכרסמות קופסת סיגריות. התשדיר, שנכנס לתודעת הציבור, ירד מהמסכים מהר מאד. "את הכסף שמעלים למיסוי צריך להעביר לפרסום למניעת עישון. כמו בארה"ב - כל 25 סנטים שהעלו לסיגריות העבירו לפרסום, לתוכניות גמילה ועוד. התשדיר שלנו נפל כי לא היה כסף לשדר ואף גורם ממשלתי לא היה מוכן לממן את זה", הסביר האוזנר.
"המיסוי והתקנות בנורבגיה קיימים משנת 1995, בצרפת מ-1991 ובאנגליה מ-2001. אנחנו מפגרים אחרי צרפת ב-20 שנים. העלאת המחיר היא חשובה ונכונה אך גם חשוב מה לעשות עם הכסף והיכן להשקיע אותו. כשעושים את זה נכון אז זה עובד", סיכם האוזנר.
ביום ראשון אישרה הממשלה הקמתה של יחידה במשרד הבריאות למאבק בנזקי העישון, שתקבע הוראות שישפרו את ההגנה על הציבור מפני חשיפה ל"עישון כפוי". בין היתר יתוקן חוק למניעת עישון במקומות ציבוריים ויוגבלו הפרסומות והשיווק של מוצרי הטבק. בחקיקה החדשה ייאסר להציב מכונות אוטומטיות לממכר סיגריות, מפעלי הסיגריות יחויבו לסמן את המוצרים באזהרות ולדווח על רכיבי מוצרי הטבק.
שר האוצר, יובל שטייניץ, יגיש לממשלה בתוך שלושה חודשים המלצות על הגדלת שיעורי המיסוי על מוצרי הטבק, ושר החינוך, גדעון סער, יקבע תוכנית ניסיונית של בתי ספר נקיים מעישון במספר מוסדות חינוך. צוות בראשות השר להגנת העורף, גלעד ארדן, יגבש תוכנית לצמצום הנזקים הסביבתיים מבדלי הסיגריות.
לפניות לכתב: arielnews@walla.com