פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דו"ח משרד הבריאות: 1 מכל 5 ישראלים מעשן

      הדו"ח המתייחס לנושא העישון בישראל, מצביע על הירידה המתמשכת בשיעורי העישון, שהחלה בתחילת שנות ה-70'. בקרב הערבים: אחד מכל שני גברים מעשנים. בצה"ל: 35% מהגברים מעשנים

      דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל לשנת 2010, שהוגש היום (ראשון) מצביע על המשך מגמת היציבות בשיעורי העישון בישראל. הירידה המתמשכת בשיעורי העישון שהחלה בתחילת שנות ה-70', התייצבה בשנת 1994 וכיום האומדן לאחוז המעשנים מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 21 שנה ומעלה) עומד על 23.3%. עם זאת, במשרד הבריאות מציינים כי מגמת הירידה שהחלה להסתמן בשנים האחרונות בקרב נשים מעשנות, נמשכת.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      מגמת ירידה בקרב נשים נמשכת (אילוסטרציה) (צילום: ShutterStock)

      הדו"ח שהוגש לכנסת בהתאם ל"חוק חובת דיווח בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק" ואשר הוכן על ידי המחלקה לחינוך וקידום בריאות במשרד הבריאות מגלה כי סקר שנערך בשנים 2009-2010 חשף שבישראל מעשנים 32% מהגברים ו-15.1% מהנשים. בחלוקה לפי מין וקבוצות אוכלוסייה התקבלה בסקר התוצאה הבאה: מקרב היהודים – 28.0% מהגברים מעשנים ו-16.1% מהנשים ובקרב הערבים - 52.2% גברים ו-9.7% נשים.

      לפי סקר אחר שמופיע בדו"ח (סקר בריאות, נספח לסקר כוח אדם שנערך בשנת 2009 על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), שיעור המעשנים סיגריות בישראל עומד על 20.9%. בסקר זה החלוקה בקרב יהודים: 25.2% גברים ו-14.7% נשים ואילו בקרב הערבים: 44.8% גברים ו-3.7% נשים. עוד עלה בסקר זה כי 27.4% מהגברים הערבים המעשנים ו-14.7% מהנשים הערביות המעשנות, צורכים מעל חפיסת סיגריות ליום (מעל 20 סיגריות), לעומת 14.6% מהגברים היהודים ו-8.2% מהנשים היהודיות המעשנות.

      בסקר המדובר צוין כי הגיל הממוצע להתחלת עישון בקרב בני 21 ומעלה היה 18.4 אצל גברים יהודים ו-20.6 אצל נשים יהודיות. אצל הערבים עומד הגיל הממוצע להתחלת עישון על 19.1 בקרב גברים ו-26.7 בקרב נשים. 60.8% מהמעשנים שהשתתפו בסקר דיווחו כי רופא המליץ להם על הפסקת עישון.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      (אילוסטרציה) (צילום: ShutterStock)

      בנוגע למצב העישון בצה"ל, צוין בדו"ח כי שיעור העישון בקרב החיילים שהתגייסו לצה"ל בשנת 2010 עמד על 35.0% בגברים ו-24.1% בנשים. לעומת זאת, שיעור העישון בקרב החיילים שהשתחררו מצה"ל בשנת 2010 עמד על 38.7% בגברים ו-32.6% בנשים. בשנת 2010 אחוז המשתחררות שהחלו לעשן בשירות הצבאי היה 4.9% מכלל המשתחררות ואילו אחוז המשתחררים שהחלו לעשן בזמן השירות היה 6.6%.

      הדו"ח מתייחס לנזקי החשיפה לעישון כפוי בילדים. בדו"ח צוין כי "מסקירת המחקרים השונים עולה כי ישנם עדויות התומכות בקשר סיבתי בין חשיפה לעישון כפוי של האם במהלך ההיריון ובין הפחתה במשקל הלידה של תינוקות, תסמונת מוות בעריסה, מחלות בדרכי נשימה תחתונות בפעוטות וילדים, שיעול, כיח, צפצופים וקוצר נשימה בילדים בגילאי בית ספר, דלקות באוזן התיכונה בילדים ואסטמה". עוד צוין כי "נמצא קשר סיבתי גם בין עישון אם במהלך היריון ובין מחלות בדרכי משימה תחתונות בילדים, דלקות באוזן התיכונה בילדים, שיעול, כיח, צפצופים וקוצר נשימה בילדים בגילאי בית ספר, אסטמה והשפעות ארוכות טווח על תפקודי ריאה".

      הדו"ח מגלה גם נתונים המתייחסים לעישון בחברה החרדית. שיעור המעשנים בקרב אוכלוסייה זו עומד לפי סקר הינו 13.8%. המעשנים בקרב האוכלוסייה החרדית היו יותר רווקים, עצמאיים או שכירים ולא תלמידי ישיבה, עם עד 12 שנות לימוד ושהגדירו את עצמם "מהזרם הספרדי". הגיל הממוצע של התחלת עישון בקרב האוכלוסייה החרדית עמד לפי הסקר על 17.9 שנים.