היום בהאג: גרסת מילושביץ'

נשיא יוגוסלביה לשעבר, סלובודן מילושביץ', צפוי לשאת היום את נאום ההגנה, ביום השני למשפטו שנפתח אתמול בהאג. ככל הנראה יקבל הרודן לשעבר את זכות הדיבור במהלך היום, לאחר שהתביעה תסיים את הצהרת הפתיחה.

הבי.בי.סי מדווח, כי מילושביץ' צפוי לחזור על התבטאויות קודמות שלו, לפיהם בית הדין הבינלאומי בהאג אינו חוקי, והוא משמש ככלי בידי מעצמות המערב. מילושביץ' אמר בעבר, כי אינו מכיר בבית הדין ובתביעה נגדו ואף סירב לקבל הגנה משפטית. עם זאת, הוא עשוי לספק בנאומו רמזים לשאלה האם בכוונתו לספק במהלך המשפט ראיות להגנתו, או לזמן עדי הגנה.

שליח "הארץ" להאג, יאיר אטינגר, מוסיף:

נגד מילושביץ' תלויים האישומים הקשים ביותר אי פעם נגד ראש מדינה - מיוחסת לו אחריות אישית לזוועות שהתרחשו בשנות ה-90' בשלוש מלחמות בבלקן, שבהן מתו כמעט רבע מיליון בני אדם. הוא ניצב בפני 44 אישומים של השמדת עם, פשעים נגד האנושות, הפרה של חוקי ומנהגי מלחמה והפרות חמורות של אמנת ז'נבה. אם יורשע צפוי מילושביץ' למאסר עולם.

היום הראשון של המשפט הוקדש כולו לנאום הפתיחה של התביעה, שבו הוצגה הקריירה הפוליטית של מילושביץ' ונחשפו חלק מהראיות שיובאו במשפט, שיימשך על פי הערכות התביעה כשנתיים. "חלק מהאישומים חושפים פראות כמעט ימי-ביניימית ואכזריות שחורגת מגבולות הלגיטימיות של מלחמה", אמרה התובעת הראשית של בית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה, קרלה דל פונטה. "סלובודן מילושביץ' אחראי לפשעים החמורים ביותר הידועים למין האנושי", האשימה.

את רוב נאומה, שנמשך 20 דקות, הקדישה דל פונטה לציון החשיבות ההיסטורית של המשפט בחסות האו"ם. "היום, יותר מאי פעם בעבר, אנחנו חוזים בצדק בינלאומי בפעולה", הכריזה מי שהובילה את המהלך להסגרתו של מילושביץ' מבלגרד להאג, ביוני שעבר. "איש אינו מעל החוק או מעל להישג ידה של הקהילה הבינלאומית". דל פונטה הדגישה כי התביעה "תהיה קולם של הקורבנות, שרבים מהם לא שרדו".

מילושביץ' נכנס לאולם מספר 1 בבית הדין הבינלאומי בהאג כחמש דקות לפני כניסת השופטים ולווה בשניים מאנשי משמר בית הדין. עם כניסתו זיהה ביציע העיתונאים את נציג מפלגתו, המפלגה הסוציאליסטית, ולדימיר קרשיאנין, שבא לפתיחת המשפט מבלגרד. הוא חייך אליו ונופף לשלום.

במשך כל יום הדיונים אתמול נערכה מול בניין בית הדין עצרת שקטה, תחת הכותרת "הבוס בכלא, אבל הכנופייה עדיין פועלת". כ-20 בוסנים, שרובם חיים כיום במערב אירופה, ופעילים של הארגון הגרמני לזכויות אדם "וולקר" נשאו שלטים שקראו להסגרתם לבית הדין של כל המבוקשים בידי בית הדין הבינלאומי.