פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האוניברסיטה של החיים

      ד"ר אמיר אליעזר, מומחה מאוניברסיטת בן?גוריון, הואשם ביום בהיר אחד שהסתייע באביו, הפרופסור הבכיר, כדי להשיג עבודת דוקטורט במירמה. רק אחרי ארבע שנים הוא זוכה לחלוטין

      ב?30 במאי 2007 היה ד"ר אמיר אליעזר בשיא תהילתו, אבל ברגע אחד טראומטי כמעט חוסלה הקריירה האקדמית והמקצועית שלו כמדען מבטיח. אליעזר, שמתמחה בתחום הקורוזיה בישראל, הקים ב?2004 ארגון שנקרא CAMPI, וצירף אותו לארגונים הבינלאומיים החשובים בתחום. בסוף אותו מאי לפני ארבע שנים קיים הארגון של אליעזר כנס בינלאומי גדול במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון בבאר שבע, בנושא "קורוזיה בתעשייה". הוא דיבר מעל במה בפני 300 איש, ובהם אורחים רבים מרחבי העולם.

      "פתאום סמנכ"ל המכללה קרא לי. נאלצתי לצאת מהכנס כי מחוץ לאולם חיכה לי שוטר שנתן לי זימון לחקירה. רבים אחר כך בכנס דיברו על כך שבאו אלי מהמשטרה. זו היתה השפלה פומבית. כאילו לא יודעים איפה אני גר, בחרו לבוא אלי דווקא במהלך הכנס שתיכננתי ואירגנתי תקופה ארוכה מראש".

      החקירה נפתחה בעקבות תלונה של מבקר אוניברסיטת בן?גוריון. ארבע השנים הבאות יהפכו לסיוט עבור ד"ר אליעזר, עד שסמוך לפורים האחרון החליט פרקליט מחוז הדרום לסגור את תיק החקירה. זה סיפור עצוב על הרבה רעות חולות בחברה הישראלית: קנאה שמעבירה אנשים על הדעת, עינוי דין, פוליטיקה באקדמיה, דיסאינפורמציה בתקשורת, עוול שנגרם לאדם בימים שבהם חזקת החפות מפשע נראית נחלת העבר.

      אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

      קנאת חוקרים

      ד"ר אמיר אליעזר נחשד שקיבל במירמה את תואר הדוקטור שלו בהנדסת חומרים מאוניברסיטת בן?גוריון בסיוע אביו דן אליעזר, פרופסור בכיר באוניברסיטה באותו תחום. החשד התבסס על עדותו של פרופסור בכיר בחוג, שטען במשטרה שהוא בעצמו היה זה שכתב את עבודת הדוקטורט, עקב לחצים שהפעיל עליו אביו של אמיר.

      עו"ד פרופ' דוד ליבאי ועו"ד דנה וייס שייצגו את אמיר אליעזר, טענו בשימוע שלא היתה כל מרמה בהליך קבלת תואר הדוקטור שניתן לאליעזר בציון מעולה, והצליחו להוכיח שאליעזר כתב כדין את הדוקטורט על סמך ניסויים רבים שביצע בעצמו ומאמרים שהיה שותף לכתיבתם.

      "הוכח כי מדובר בעלילה שנובעת מקנאת חוקרים ויריבות אישית", נמסר בהודעת סיכום ממשרדו של עו"ד ליבאי, "עורכי הדין ליבאי ווייס הוסיפו וטענו בשימוע כי אם הפרופסור הבכיר שהעיד דובר אמת, ואכן כתב עבור אליעזר את הדוקטורט, הרי אותו יש להעמיד לדין ולסלקו מהאוניברסיטה. אלא שכאמור החקירה מלמדת שלא היתה מירמה כזו".

      תיק החקירה שנפתח באותו עניין גם נגד פרופ' דן אליעזר, שיוצג על ידי עו"ד שוקי שטיין, נסגר במקביל. "מעולם לא הסתרתי דבר", אומר ד"ר אליעזר, "מה שכן, במשך ארבע השנים האחרונות לא דיברתי על כלום מחוץ לחקירות. עכשיו לפחות אני יכול לדבר".

      למרות הזיכוי המוחלט, הפרשה השערורייתית, שנמשכה ארבע שנים ואפילו לא הגיעה לבית המשפט, הותירה לא מעט צלקות אצל ד"ר אליעזר, וחשוב לו לשתף את הציבור במה שעבר עליו כדי שיידעו שהמצב האבסורדי הזה יכול לקרות לכל אחד.

      אליעזר התחיל ללמוד ב?1992 באוניברסיטת בן?גוריון וסיים כעבור עשר שנים, אחרי שהשלים תואר ראשון, שני ושלישי בהנדסת חומרים, ותואר שני נוסף במינהל עסקים. במשך אותה תקופה מעולם לא הוגשה נגדו כל תלונה לוועדת משמעת.

      חמש שנים אחרי סיום לימודיו הספיק ד"ר אליעזר לפתח קריירה עצמאית מרשימה בתחום הקורוזיה כחוקר, מרצה בכיר ופעיל בארגונים. ואז פתאום ב?28 במאי, יומיים לפני התקרית בכנס, התקשר אליו כתב של עיתון יומי גדול כדי לבקש ממנו תגובה בחשדות למירמה בכתיבת הדוקטורט. כך נודע לו שחקירה כזו עומדת להיפתח. כן, ברור שעיתונים יעוטו על סיפור כזה. המשפט "מתנה מאבא - דוקטורט" נשמע כמו יופי של כותרת ותחילתו של סיפור טוב על שחיתות באקדמיה. כמה חבל שהעובדות אחרות. אבל גם הן לא עושות שם טוב לאקדמיה.

      אוניברסיטת בן גוריון (יח"צ)
      חמש שנים אחרי שסיימתי את הדוקטורט, אוניברסיטת בן?גוריון פנתה למשטרה ללא ידיעתי", אומר אליעזר. אוניברסיטת בן גוריון (צילום: יח"צ)

      לבד מול הממסד

      "הסיפור שלי בכלל לא אמור ולא יכול להתרחש במדינה דמוקרטית. חמש שנים אחרי שסיימתי את הדוקטורט, אוניברסיטת בן?גוריון פנתה למשטרה ללא ידיעתי, בלי שפנו אלי לשאול אותי על העניין", אומר ד"ר אליעזר ופותח את הלב, "הגעתי ממעמד של ד"ר ומדען ונחקרתי כאילו מצאתי תעודה ברחוב או שאני עבריין. הגענו למצב אבסורדי".

      לאליעזר כואבים לא מעט דברים בסיפור הזה. העובדה שקיבל את הסכין בגב דווקא מאוניברסיטת בן?גוריון היקרה לליבו, שאביו עבר להתיישב בנגב במיוחד לטובת משרה בה; המחשבה שדברים היו עלולים להיגמר אחרת אלמלא דאג לשמור הוכחות מעבודת הדוקטורט שלו; הקנאה של יריבים באוניברסיטה; ומה שעבר עליו ועל משפחתו בארבע השנים האחרונות.
      "זה פשוט לא הגיוני שחמש שנים אחרי שסיימתי את הלימודים הולכים למשטרה בלי ליידע אותי. לא היו פה כללי הצדק הטבעיים. שיחשבו כל הסטודנטים במדינת ישראל, שבכל התקופה אחרי שסיימו תואר, מישהו יכול ללכת להתלונן עליהם ולהעליל עלילות. לך תדע, יכול מאוד להיות שסטודנט כיום שמסיים תואר מתקדם יחתים עורך דין על מסמך שהוא כתב את כל העבודות, כדי להימנע מתביעות עתידיות. חשוב מאוד שציבור הסטודנטים יידע שמציאות כזו הזויה היא אפשרית. אני מקווה שלא יקרו עוד מקרים כאלה. זה חשוב. אני יודע כי עברתי התעללות ארוכה שנמשכה שנים".

      לא כל יום מגיעים עניינים מעולם האקדמיה לחדרי החקירות של המשטרה. ד"ר אליעזר חוזר ומדגיש את המצב הקפקאי הזה שבו עמד לבדו מול כל הממסד. "אני אדם אחד, האוניברסיטה היא מוסד גדול עם שם מכובד. לפתע מצאתי את עצמי לבד מולה, ואז לבד מול המשטרה ואחרי זה עורכי הדין שלי מול פרקליטות המדינה.

      "זה תהליך ארוך ומסויט שנמשך ארבע שנים עד לשימוע בפרקליטות מחוז דרום. היתה כאן הכפשה. לא היה לי שום קשר מקצועי עם אבי בכל מהלך הדוקטורט".

      אליעזר מעלה תהייה נוספת: "אם בא פרופסור בכיר וטוען: 'אני כתבתי לסטודנט עבודת דוקטורט', אז אוטומטית היו צריכים לתחקר אותו ולהשעות אותו. אבל כאן הלכו והגישו דווקא נגדי תלונה.

      "דברים היו יכולים להיגמר רע. למזלי, שמרתי את כל החומרים והמחקרים מהדוקטורט והיו לי הוכחות לצדקתי, אבל תחשוב מה היה קורה אלמלא הייתי עושה את זה. זה לא ייאמן שבמדינה נותנים יד לתלונות חד?צדדיות להניע את כל המערכות. לא חבל על כל המשאבים? הרי מקרה מסוג זה לא קיים בעולם. זה כואב לי כי אוניברסיטת בן?גוריון היא מוסד שהייתי חלק ממנו, הייתי גאה בו והיה חלק חשוב ומשמעותי ממני".

      רדפו את אבא

      אמיר אליעזר (40), יליד חיפה שמתגורר כבר יותר משני עשורים בעומר, הוא מהבכירים בארץ ובעל שם עולמי בתחום הקורוזיה. כבר בגיל 5 אהב להתנחל במעבדות בהשפעת אביו. ד"ר אליעזר שירת בחיל הים, שם נמשך לתחום של הנדסת חומרים אחרי שריתק אותו איך בספינות יש הגנה קתודית המפחיתה את נזקי הקורוזיה. אליעזר היה בין הסטודנטים הראשונים שהתעסקו עם מגנזיום, המתכת היחידה שמופקת בישראל מרמת חומר הגלם ועד למוצר הסופי. הבעיה הקשה של מגנזיום הוא התכלות מהירה, קורוזיה. כך אליעזר הגיע לתחום שבו הוא עוסק ואותו הוא חוקר, ולא מפסיק לדבר עליו בהתלהבות.

      כיום אליעזר מרצה מן המניין במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, אחד מבתי הספר הגדולים בארץ להנדסה, באשדוד ובבאר שבע. הוא פעיל במחקרים רבים. "ההמשכיות היתה חשובה, גם בתקופה האישית הקשה שלי", הוא אומר.

      סמוך לסגירת התיק נגדו, קרה לאליעזר עוד אירוע משמח מאוד. הוא נבחר לסגן הנשיא של ארגון הגג העולמי של רוב גופי הקורוזיה העולמיים (WCO) - ארגון בינלאומי חשוב שיש בו נציגים רבים ממדינות ערב שבחרו באליעזר לתפקיד. זה קרה אחרי שנים של פעילות בינלאומית: הקמת ארגון CAMPI והכנסתו לארגון האירופי ולארגון האמריקני הבינלאומי, שהוא גם מכהן בהנהלתו.

      נוסף על כך אליעזר הוא פעיל חברתי ופוליטי, חבר מועצת עומר בסיעתו של ראש המועצה פיני בדש. הוא יו"ר ועדת ביטחון בעומר ובעבר שימש יו"ר ועדת חינוך ובתפקידים נוספים במועצה. חשוב לו להודות לבדש שהאמין ותמך בו ורץ איתו לקדנציה נוספת, למרות הפרשה והחשדות שנמשכו שנים.

      ההתנכלות לאליעזר נבעה, בין היתר, מרצון להפיל את אביו, פרופ' דן אליעזר, שכיהן בכמה ועדות באוניברסיטה ב?33 השנים האחרונות, זכה למעמד בכיר באוניברסיטה, ולכן מטבע הדבר קמו לו יריבים ואויבים. ב?1978 עזב דן אליעזר את נאס"א, שבה עמל על פוסט?דוקטורט, כדי לקבל משרה באוניברסיטת בן?גוריון. "זה עצוב שרדפו את אבא שלי באופן במיוחד כי מדובר באדם ציוני, איש ישר שכל חטאו הוא שלא הושפע מלחצים כדי לקדם אנשים", אומר אמיר.

      אלה שניסו להתנכל לדן אליעזר סימנו את התואר של אמיר כיעד. כבר בשנת 2005 עלתה הפרשה לראשונה בתקשורת, אבל אז הפרופסור הבכיר שהעיד נגד אליעזר לא יצא נגדו. חלפו עוד שנתיים עד שהפרופסור המדובר ניפק את הגירסה שלפיה הוא זה שכתב את הדוקטורט של אמיר אליעזר.
      "קנאה שיחקה כאן תפקיד גדול", אומר אליעזר, "קנאה על סף טירוף. אני הצלחתי, התחלתי בזמנו להקים מרכז מחקר ומכון מחקר בינלאומי, זכיתי בכספים וארגנתי כנסים. יש שקינאו והתחילו לבחוש בענייניי. יש כאן שאלה חשובה, שכן נראה שלא סתם רבים מעדיפים לבנות קריירות אקדמיות בחו"ל והנתונים מדברים היום בעד עצמם. וזה חבל שכן עתידנו כאן, במדינתנו".

      פרופ' דן אליעזר נשאר חבר סגל האוניברסיטה, כמו גם יריביו. "אבא שלי פגוע מאוד", אומר אמיר, "הוא נתן את כל חייו לאוניברסיטה. עד עכשיו אף אחד לא התנצל. אבל החשוב ביותר הוא שהצדק יצא לאור וניצח. מי ייתן ובמדינתנו יעסקו יותר בעשייה ופחות בקנאת סופרים ובבניית עלילה".

      דובר אוניברסיטת בן גוריון, אמיר רוזנבליט, מסר כי "החלטת פרקליט מחוז הדרום רחוקה מאוד מזיכוי מאשמה. הפרקליט החליט לסגור את התיק בעילה של 'היעדר ראיות מספיקות', והחלטתו התבססה, בין היתר, על כך שנושא התלונה הוא 'סיפור מעשה' שיהיה קשה להוכיח מעבר לספק סביר.

      "על פי המלצות שהאוניברסיטה קיבלה מדובר, לכאורה, בחשד לפלילים ולכן הוחלט לפנות למשטרה. הדעת נותנת שאין מודיעים לחשוד בטרם מוגשת נגדו תלונה בחשד למעשים פליליים. האוניברסיטה לומדת את פרטי החלטת הפרקליטות ותשקול את צעדיה בהמשך".