מי ישמור על השומרים?

"אני עושה שקר בנפשי", אומר מ', העוסק זה עשור בהכשרת מאבטחי מוסדות חינוך. "בכל שבוע מחדש אני מסמיך לעבודה אנשים נטולי יכולת מבצעית. רבים מהם באים להיות מאבטחי מוסדות חינוך מחוסר ברירה ועוברים הכשרה שאין בינה לבין היכולות שלהם כלום. הכל למראית עין. על הנייר ההכשרה אולי יכולה להיראות מרשימה, אבל בפועל היא לא ריאלית ולא בהכרח מייצרת מאבטח שאני מתגאה בו. כשאני חושב על חלק מהאנשים שהוכשרו, גם על ידי, להיות מאבטחי מוסדות חינוך, זה לא גורם לי לישון בלילה בשקט. אני מרגיש לעיתים שאני מעניק הכשרה לא מתאימה לאנשים לא מתאימים שעובדים במערכת שחורקת. האנשים במקרים רבים הם מבוגרים שמשתכרים בקושי. כאדם שמתעסק באבטחה כל חייו הבוגרים, אני אומר שבאירוע של פעילות חבלנית עוינת המאבטח יסכן את התלמידים לא פחות מאשר המחבל".

הערכות המצב השוטפות של חטיבת האבטחה במשטרת ישראל מחייבות הצבת מאבטחים חמושים במוסדות חינוך שבהם יותר מ?100 ילדים. אך אף על פי שאין חולקים על הנחיצות שבהצבת אבטחה בגנים ובבתי ספר, נראה כי מעטפת ההגנה שמקבלים ילדי ישראל מלאה פרצות.

רק בשנת הלימודים הנוכחית קרו מספר אירועים פליליים שבהם היו מעורבים מאבטחים במוסדות חינוך (ראו מסגרת בעמ' 13); וכן קרה שמאבטחים הוצבו בבתי ספר בלי שעברו כל הכשרה או נוצלו עד דק על ידי מעסיקיהם. אחד המקרים החמורים התגלה לפני כחצי שנה. בגן ילדים בפתח תקווה הוצב כמאבטח עבריין משוחרר, שסיים לרצות שבע שנות מאסר בגין עבירות פדופיליה ואונס.

קודם לעבודתו בגן הילדים עבד המאבטח בשני בתי ספר שונים בעיר. הוא הועסק במוסדות החינוך בלי שעבר כל הכשרה, ובלי שנבדקו רישומיו הפליליים. חברת האבטחה שהעסיקה אותו הסתפקה בכך שהביא צילום של תעודת הזהות ומילא טופס שבו אישר שאין בעברו עבירות מין.

שירות בתי הסוהר הוא שגילה שעבריין המין המשוחרר עובד באזור פתח תקווה וביקש לאתרו. בתחקיר שערכה המשטרה התגלה ריקבון עמוק במערכת: באותה עת ממש פעלו בעיר יותר מ?30 מאבטחים שלא עברו כל הכשרה ובלי שנבדק עברם הפלילי. זאת לאחר שמעט קודם לכן, בתחילת שנת הלימודים, נודע למשטרה כי יותר מ?40 מאבטחים בלתי מוסמכים הוצבו במוסדות החינוך בפתח תקווה.

אחת החברות שסיפקה שירותי אבטחה למוסדות החינוך בפתח תקווה וברשויות מקומיות נוספות העסיקה נוסף על עבריין המין מספר רב של מאבטחים נטולי הכשרה. כמו כן תחלופת העובדים בה היתה גדולה ביותר, והחברה אף הגדילה לעשות והציבה בראש סניפה העירוני מנהל שאף הוא לא עבר הכשרה, באבטחת מוסדות חינוך.

התחקיר המשטרתי העלה שאת המחסור במאבטחים בפתח תקווה פתרו בעזרת הצבת מאבטחים שלא עברו כל הכשרה, ובהקשר לכך הועלתה הטענה כי "עדיף מאבטח לא מוכשר, מאשר שלא יהיה בכלל מאבטח".

במהלך התחקיר נחרד מנהל הביטחון במשרד החינוך, אריה מור, מהמצב: "אני נמצא בתפקיד 12 שנים והמערכת חולה", אמר. "יש הרבה פדופילים במגוון תפקידים ובמגוון מקומות, ויש לראות איך מטפלים באכיפה ובפיקוח על אוכלוסייה זו. יש בעיה מבנית, כל התהליך לא תקין. הגישה שלפיה מציבים אדם - ולא משנה מיהו אותו אדם - העיקר שלא יהיה שער ריק, היא גישה לא טובה".

ראש חטיבת האבטחה במשטרה, תנ"צ מאיר בן ישי, אמר בתחקיר כי מדובר באירוע המצביע על כשל מערכתי מלא. הוא מוסיף כי העירייה ידעה על הכשלים ולא דיווחה למשטרה ולמשרד החינוך או שדיווחה דיווחים לא אמינים. לא בוצעו תהליכי פיקוח ובקרה וכך נוצר מצב שבו עשרות מוסדות חינוך בעיר היו תחת אבטחה לקויה. לתחושתו של בן ישי האירוע הצביע על היעדר סמכות של משטרת ישראל בפיקוח ובבקרה על התנהלות חברות האבטחה במדינה.

מעיריית פתח תקווה נמסר בתגובה: "בעקבות האירוע חברת הביטחון פוטרה מיידית, קב"ט העירייה הודח מתפקידו ומספר הקב"טים המפקחים על המאבטחים בעירייה הוגדל לארבעה בסיוע משרד החינוך. כיום כל מאבטח עובר בדיקה של היעדר רישומים פליליים ותיעוד המעיד על הכשרה, ומתבצעות בדיקות שוטפות במוסדות החינוך. לחברות האבטחה קושי אובייקטיבי בגיוס מאבטחים מתאימים בגלל השכר הנמוך המאושר להן והירידה בשיעורי האבטלה בארץ".

הכשל במערכת האבטחה מתגלה כבר בתנאי הפתיחה. ידיים רבות מדי מעורבות בתחום אבטחת מוסדות החינוך, ובהן המשרד לביטחון הפנים באמצעות משטרת ישראל, מרכז השלטון המקומי וכל הרשויות המקומיות, משרד החינוך, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, החברה למשק ולכלכלה, משרד האוצר ומאות חברות אבטחה, מכללות ובתי ספר להכשרת מאבטחים. בקצה קצהו של המערך, המגלגל מאות מיליוני שקלים בשנה, ניצב מאבטח בית הספר המשתכר 21.44 שקלים ברוטו לשעה - וזאת לאחר העלייה בשכר המינימום שחלה בחודש שעבר. מבין תחומי האבטחה השונים מדובר בשכר הנמוך ביותר.

התנאים העלובים לא מתבטאים בשכר בלבד. מה שהופך את העיסוק במקצוע לבלתי משתלם עוד יותר הוא העובדה שמאבטחי מוסדות החינוך "עובדים בסך הכל שבע שעות ביום, בקושי 160 שעות בחודש, ורק 221 ימים בשנה, בגלל החופשות השונות", מסביר אוהד עוזרי, מנהל מחלקת ביטחון, מיגון ואבטחה בחברה למשק ולכלכלה. "נתקלנו בלא מעט מקרים שפגעו במאבטחים בדרכים נוספות: הם לא קיבלו שכר ראוי על שעות נוספות, חברות אבטחה נפתחו, נסגרו ונפתחו תחת שם חדש, וכך התאפסה למאבטחים צבירת הזכויות שלהם. הם גם נקנסים על ידי החברות בניגוד לחוק, לא משלמים להם נסיעות, וכל זה כשגם כך הם מקבלים את התנאים הסוציאליים הגרועים ביותר".

התוצאה היא פשרה גדולה ועגומה. מעטים האנשים שמוכנים לראות באבטחת מוסדות חינוך מקצוע. חלק ניכר מהפונים לתחום מבוגרים מאוד, לעיתים בשנות ה?60 לחייהם, עוסקים בו בלית ברירה ומשתכרים בדוחק רב.

"לא ברור איך נוצר מצב שמאבטחי מוסדות חינוך מקבלים את השכר הנמוך ביותר", מוחה אתי בנימין, יו"ר הנהגת ההורים הארצית. "ארגוני ההורים מפעילים זה שנים לחצים בנושא ועדיין קיים מצב מעוות שלפיו מאבטח העובד בבית קפה או בקניון מקבל שכר גבוה יותר ממי שמאבטח את הדבר הכי חשוב והכי פגיע שיש למדינת ישראל".

אחד הפתרונות שהוצעו במהלך השנים היה הכרה באבטחת מוסדות חינוך כעבודה מועדפת. ואכן, למשך שני פרקי זמן קצרים, של שנה בסך הכל, בין השנים 2004-2002, נכלל המקצוע כעבודה מועדפת בחוק הביטוח הלאומי. יוזם המהלך, שכשל לבסוף, היה חבר הכנסת זבולון אורלב. "כל השנים יש מחסור קבוע ותמידי במאבטחי מוסדות חינוך", אמר השבוע. "מדובר בעיוורון ובאדישות של משרד האוצר. חיילים משוחררים שרוצים להרוויח כסף הולכים לעבוד בבתי מלון ובתחנות דלק ולא באבטחה. הרי לחיילים משוחררים יש יתרון מקצועי ברור באבטחה, בניגוד לאדם מבוגר".

בניסיון לשפר במעט את תנאי עבודתם של המאבטחים בישראל, הונחה לפני חודשיים על שולחן הכנסת הצעת חוק שלפיה יחויבו מעסיקי המאבטחים לדאוג להם לעמדת שמירה מוצלת בימי הקיץ ומחוממת בימי החורף. את ההצעה הגישו חברי הכנסת דניאל בן סימון, יוליה שמאלוב?ברקוביץ', דב חנין, נחמן שי, מגלי והבה ושלי יחימוביץ'.

"זהו כנראה המקצוע כפוי הטובה ביותר במדינה", נאנח ח"כ בן סימון. "רבים מהמאבטחים הם אנשים שאם לא יעבדו באבטחה כנראה יגוועו ברעב. אני מסתובב הרבה בארץ ורואה איך המאבטחים עובדים, גם במוסדות החינוך וגם ביתר מגזרי האבטחה. התנאים הם בלתי נסבלים. מאבטח בן 57 בבקעת הירדן עומד יום שלם בחום של 45 מעלות בלי טיפת צל. אני בסך הכל מבקש לדאוג לו לתנאים מינימליים כדי שלא יתמוטט. הרי ברור שאיכות האבטחה מושפעת ישירות מתנאי העבודה".

לפני שבועיים הועברה הצעת החוק לעיונו ולטיפולו של שר התמ"ת. ממשרד התמ"ת נמסר: "המשרד ביקש לדחות את הדיון בהצעת החוק כדי להיוועץ במעסיקים. זאת לנוכח התנגדות התאחדות התעשיינים ומול תמיכת ההסתדרות".

חטיבת האבטחה במשטרת ישראל החמירה בשנים אחרונות את דרישות ההכשרה למאבטחי מוסדות חינוך, וגם למאבטחים במגזרים נוספים. בעבר היו מוסמכים מאבטחי מוסדות חינוך בתוך שלושה ימים. כיום ההכשרה נמשכת שישה ימים והמשטרה הקשיחה את הפיקוח על מוסדות ההכשרה.

"חטיבת האבטחה במשטרה עשתה הרבה וטוב בשנתיים האחרונות", אומר יו"ר ארגון חברות האבטחה פיני שיף, "אבל עדיין המצב בשטח הוא שחברות אבטחה מתמודדות לעיתים במכרזים של הרשויות המקומיות ובמשא ומתן די מגעיל. במכרזי הפסד נבחרת לבסוף החברה שמציעה את המחיר הנמוך ביותר. זו הזניה של הענף. במחיר רצפתי קשה לגייס כוח אדם איכותי, ולכן בשערו של מוסד חינוך עלול בהחלט לעמוד אדם שאינו כשיר להיות מאבטח".

השילוב בין דרישות המשטרה למחירי הרצפה של המכרזים הביא לתהליך הכשרה שגורמים בענף מגדירים כבעייתי. "תוכנית ההכשרה החדשה שנוסחה על ידי חטיבת האבטחה של המשטרה עדיין לא נותנת למאבטחים כמעט כלום ביחס לדרישות בשטח", אומר בכיר ותיק בתחום ההכשרה. "מרבית המאבטחים כשירים באופן סביר לסריקות ולסינון קהל, אבל מה עם המקרים החמורים שעלולים לקרות? חסימת אדם חמוש שפורץ לבית הספר או אירועים חריגים, למשל שריפה, קריסת מבנה, ירי טילים? לזה רובם כשירים ברמת אפס ולא מדובר בתסריטים בדיוניים בישראל.

"מהבחינה הזו, בעיניי, מכשירים אותם כעציצים. בנו תוכנית הכשרה למאבטחי מוסדות חינוך, שנראית לכאורה מרשימה על הנייר. בתוך שישה ימים מכשירים אנשים לשאת נשק ולאבטח מוסד עם מאות ילדים. מרשים, לא? בימים האלה הם יורים ללא הכרה. מאות כדורים, הרבה מעבר ליכולת הריכוז האנושית. ירי של 100 ויותר כדורים בתוך כמה שעות לא מתאים ליורה מתחיל. הוא בקושי מתאים ליורה ותיק מאוד. הוא כן מתאים למטווחים של בתי הספר להכשרה שיכולים למכור כמות אדירה של תחמושת.

"מהמאבטחים בקורסי ההכשרה נדרשים 80 אחוזי פגיעה. כלומר מתוך כיתה של 40 ילדים, שמונה נתונים בסכנה. אלה אחוזי פגיעה שאינם מקובלים לפי כל תפיסה של ביטחון פנים. הדעת לא סובלת אחוזי פגיעה כאלה, וגם בהם לא כולם עומדים. אני שומע מדריכים מתלוננים שהחניכים לא פוגעים. הם לא יכולים לעמוד ביעדים, אז יש מקרים שבהם מקצרים להם את הטווח ומקרבים אותם למטרות. האם כולם מסוגלים לנהל ירי בתוך קהל? מה פתאום. חס וחלילה, שלא ינסו אפילו. נוסף על כך, האם מלמדים אותם לזהות את תעודות הזהות השונות שקיימות במדינה? לוודא שהן לא מזויפות? למיטב היכרותי עם השטח, הם בקושי לומדים לזהות את סמל מדינת ישראל.

"עקומת הלמידה בקורס ההכשרה לא מתאימה לטובי הלוחמים בצה"ל. וזה תקף שבעתיים כשמדובר במאבטחים שחלקם מבוגרים מאוד, חסרי ידע ולעיתים גם חסרי מוטיבציה. כמות התכנים אדירה, הזמן אפסי, כוח האדם לא תמיד מתאים ולכן לצערי אני מרגיש שמדובר בבלוף".

בניגוד למאבטחי הביטוח הלאומי, מס הכנסה וגופים ממשלתיים אחרים, העוברים רענוני הכשרה מדי שלושה חודשים, מאבטחי מוסדות החינוך אמורים לעבור רענונים מדי שישה חודשים. "הרענונים מתקיימים במהלך החופשות מבית הספר", מסביר מ', מדריך מאבטחי מוסדות חינוך. "ביום של עשר שעות ברוטו, כולל התארגנויות, רישום, ארוחות ומנוחות, הם אמורים לעבור אימון ירי יבש ואימון ירי רטוב של 100 כדורים, הרצאה על סמכויות המאבטח, אימוני קרב מגע ושימוש בתרסיס פלפל.

"מכיוון שמדובר באוכלוסייה שמרביתה חלשה יחסית ולא מתאמנת, הם שוכחים את הדברים הכי בסיסיים וטכניים. אנחנו, המדריכים, לא מצליחים להגיע - ולטעמי זה כמעט בלתי אפשרי להגיע - לרמה הנדרשת ממשטרת ישראל. עד שמתחילים את האימון - הוא נגמר. המדריכים במלכוד. אם לא נעביר אותם את האימון יש בעיה. יש לחץ מאוד גדול מצד חברות האבטחה להכשיר אותם צ'יק צ'ק ולשלוח אותם בחזרה לעבודה. חברות האבטחה הן כוח כלכלי ענקי. אם הן לא יספקו את מספר המאבטחים ובזמן, ילכו לחברות אחרות. בתי הספר המעניקים את ההכשרה נמצאים במצב חסר מוצא בעיניי. הם מצופים להכשיר כמה שיותר. זו הפרנסה שלהם. לכן הם לפעמים מסמיכים אנשים גם אם הם לא ראויים".

ביקורות נוספות שנשמעות על תהליך ההכשרה נוגעות לתכנים, שלדעת גורמים בענף אינם רלוונטיים לעבודת האבטחה וגורמים לכך שמאבטחים ותיקים נפלטים ממסגרת עבודתם, מכיוון שלא הצליחו לעמוד בהכשרות. "בעבר היו הרבה עובדי אבטחה מחבר העמים. רופאים ומהנדסים שנאלצו בלית ברירה לעבוד בעבודות יום", מסביר יצחק אבשלומוב, בעל חברת מוקד עורב אבטחה. "בימים שבהם התפוצצו בבתי קפה ובקניונים החבר'ה האלה היו טובים לאבטחה. עכשיו שולחים אותם הביתה כי הם לא יודעים עברית על בורייה או שקשה להם לענות על שאלות בעל פה, והם מאבטחים כבר עשר שנים לפחות. לא מעט אנשים נותרו ללא עבודה או שהיום הם נדחקים לפינות שגורמות להם עוול נוסף. יוצאי חבר העמים הם הנפגעים העיקריים מהמהלך הזה".

המשטרה מנסה להכניס הכשרה ברמה גבוהה יותר. זה לא דבר שצריך לברך עליו?
"את התפקיד שהם ממלאים בפועל אפשר ללמד ביומיים?שלושה. מה קורה בשישה ימים? המאבטח הופך פתאום לרמבו? לא, הוא נשאר אותו מאבטח. זה מצב שהוא לא לכאן ולא לכאן".

מה הפתרון?
"אם מישהו באמת רוצה למסד את תחום האבטחה - שילמדו את זה במכללות שיעניקו הכשרה ברמה גבוהה במשך כמה שבועות או חודשים. שאדם באמת יהיה מאבטח".

על פי החלטת הממשלה, כל מוסד חינוכי המונה יותר מ?100 ילדים חייב בהצבת מאבטח חמוש. בכמה אזורים המוגדרים כרגישים מבחינה ביטחונית, למשל שכונות מסוימות בירושלים, בכפר סבא וביישובים ביהודה ושומרון, מאובטחים גם מוסדות המונים פחות מ?100 תלמידים. בפועל, רק רבע ממוסדות החינוך בישראל מאובטחים.

כך נותרים ללא אבטחה מרבית גני הילדים - אלה שאינם חלק מאשכולות של שלושה גנים סמוכים. האבטחה עבורם מסתכמת בשער עם אינטרקום ובלחצן מצוקה. בדיקות שערכה הנהגת ההורים הארצית העלו שגם האבטחה הדלה הזו אינה נשמרת במקרים רבים.

"בסיורים שערכנו בארץ ראינו גני ילדים שבהם הקוד לאינטרקום רשום על שער הכניסה כי לגננת ולסייעת, שצריכות לשמור על 35 ילדים, אין אפשרות או כוח לפתוח השער", מציינת בנימין. "יש רשויות מקומיות שלא בודקות את תקינות האינטרקום ולחצני המצוקה, ויש מקומות רבים שבהם השער פשוט נותר פתוח".

האבטחה במוסדות החינוך ניתנת עד השעה שתיים בצהריים. בבתי הספר שבהם מתקיימת תוכנית "אופק חדש" של הסתדרות המורים, המאריכה את יום הלימודים, משרד החינוך מממן תוספת אבטחה עבור השעות הנותרות. ביתר בתי הספר, שהם הרוב, ובהם נמשכים הלימודים מעבר לשעה שתיים, מימון האבטחה מוטל על ההורים. "אם לא נגבה כסף נוסף עבור האבטחה, אין אבטחה משעות הצהריים", מסבירה בנימין ומוסיפה כי "התוספת אינה חלק מתשלומי ההורים שאושרו על פי חוק בוועדת החינוך של הכנסת".

מצוקת האבטחה הביאה לכך שלפני כמה שנים גייסה הסוכנות היהודית תרומות שנותבו לשתי מטרות: אבטחת אשכולות גנים במקומות רגישים ורכישת יותר מ?100 ניידות אבטחת מוסדות חינוך ומימון העסקת כוח האדם המפעיל אותן. תפקיד הניידות היה לסייר בין כל מוסדות החינוך ולתגבר את האבטחה הנייחת. לימים, התרומה פסקה ועקב לחצם של ארגוני ההורים הוטל מימון אבטחת אשכולות הגנים על משרד החינוך והמשרד לביטחון הפנים. וניידות אבטחת מוסדות החינוך? הן נבלעו על ידי המשטרה אל תוך מערך הסיור הכללי, בניגוד לייעודן המקורי. "משטרת ישראל ניכסה לעצמה ניידות שהן לא שלה", תוקפת בנימין.

במשטרה טוענים בתגובה כי בהתאם להחלטת הממשלה 110 ניידות הוטמעו במערך הסיור הכללי, כיוון שהמשטרה סבלה באותה עת ממצוקת ניידות. במקום זאת ניתנת אבטחה היקפית של המשטרה על מוסדות החינוך.

בנוסף, במגזר הערבי אין מאבטחים בבתי הספר, מתוך תפיסה שהם אינם מאוימים. זאת אף שתפקידו של המאבטח אינו מניעת אירועי פעילות חבלנית עוינת בלבד.

ביישובים שונים קיימים לאורך השנים פערי אבטחה - היצע מאבטחים שקטן מהדרישה בשטח, מה שגורם לכך שמוסדות חינוך רבים נותרים ללא אבטחה. בירושלים, למשל, יש כרגע מחסור של 50 מאבטחים, כלומר 50 מוסדות חינוך נותרים ללא אבטחה. לטענת עיריית ירושלים, הקושי בגיוס מאבטחים נובע מכך שכחצי מתושבי העיר הם ערבים וחרדים. אלה ואלה אינם רלוונטיים על פי רוב למקצוע האבטחה ומי שכן מתאים לעיסוק יעדיף לעבוד במשרדי הממשלה או בקריית העירייה, שכן בכל אלה שכר המאבטחים גבוה בעשרות אחוזים. מצד שני, ירושלים, בניגוד לרשויות מקומיות אחרות, זוכה למימון מלא של האבטחה מצד המשטרה. "אילו עיריית ירושלים היתה משקיעה כספים מתקציבה היה אפשר לשפר את איכות האבטחה בקלות", טוענת בנימין.

מעיריית ירושלים נמסר כי "בימים אלה מבצעים אגף חירום וביטחון בעירייה ומשטרת ישראל עבודת מטה כדי לבחון מענים אופרטיביים לטיפול בחוסר במאבטחים בעיר".

"ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להתנהל באדישות", אומר בכובד ראש חיים מוסקונה, היו"ר הוותיק של איגוד הקב"טים והממונים על שירותי החירום ברשויות המקומיות, שפרש לאחרונה מתפקידו לאחר 16 שנים. "כמעט כל חיי עסקתי בביטחון, בעיקר בביטחון מוניציפלי, ולא אחת לא הבנתי את המערכת. במשרדי ממשלה המאבטחים עוברים קורסים ארוכים, יסודיים ומייגעים. שכרם אחר, הם בעלי עבר צבאי מתאים. גם הביטוח הלאומי ומס הכנסה מקבלים אבטחה טובה. הם חשובים יותר מבתי הספר? בחיי, אין לי הסבר אינטליגנטי לספק. המשטרה הכניסה שיפורים. לא מדובר בפיסגת ההכשרה ועדיין המסננת מנסה לעבוד יותר חזק. ועדיין - איך ייתכן שיש מאבטח בבית הספר עד השעה שתיים, ומשעה זו לפחות 30 אחוזים מתלמידי בית הספר ממשיכים להימצא במוסד ללא אבטחה? אני תוהה אם חושבים במשטרה, בממשלה, ברשויות ובמשרד החינוך שמי שמעוניין לפגוע בילדים הוא מטומטם או פועל רק בשעות הבוקר ורק במוסדות של יותר מ?100 ילדים. תמצאו פתרון. חסרים פה ביטחוניסטים? העניין הזה צריך להדיר שינה מעיניהם של לא מעט אנשים".

• מאבטח בבית ספר נעצר השנה בחשד לביצוע מעשים מגונים בקטין

• כלי נשק הופקרו על ידי מאבטחים ב?2011

• פדופיל שהורשע בביצוע מעשים מגונים בקטין וריצה שבע שנות מאסר הועסק
השנה כמאבטח בגן ילדים בפתח תקווה. קודם לכן הועסק בשני בתי ספר בעיר

• מאבטח בגן ילדים בלוד נעצר באוקטובר 2007 בחשד שביצע מעשה מגונה בילדה
בת ארבע

• מאבטח מוסד חינוך בכפר סבא נעצר ב?2007 בחשד שתקף מינית ילדה

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "במהלך השנים האחרונות שיפרה חטיבת האבטחה באופן משמעותי את היקפי ההכשרות ואיכותן בכלל מערכי האבטחה, כולל מאבטחי מוסדות החינוך. עובדתית, יותר מ?57 אחוזים מהמאבטחים סיימו את ההכשרות החדשות ועומדים בתבחינים שמשטרת ישראל הגדירה.

"מספר המאבטחים, תנאי העסקתם והיקף שעות העבודה שלהם נגזרים מהיקף התקציב שמעמידה המדינה לטובת ביצוע המשימה".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "אבטחת מוסדות חינוך היא באחריות משטרת ישראל והמשרד לביטחון הפנים. המקרה בפתח תקווה טופל על ידי המשטרה במלוא החומרה ומדובר בתקלה נקודתית.

"אשר לתנאי העסקת המאבטחים - על פי חוק, המשטרה והרשויות המקומיות אמורות לפקח על כך.

"באשכולות גני ילדים, המונים פחות מ?100 ילדים, קיימת חלופת מיגון ובכלל זה אבטחה סביבתית של המשטרה והרשות המקומית. זאת על פי החלטת המשטרה.

"מוסדות החינוך מאובטחים משעה 07:00 ועד השעה 14:00 על פי החלטת המשטרה. מוסדות הפועלים במסגרת 'אופק חדש' ו'יוח"א' (יום חינוך ארוך), מאובטחים עד סיום הלימודים, קרי עד 15:30".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מתן מענק העבודות המועדפות יוצר הבחנות ואפליות בשוק העבודה ואינו תורם בהכרח ליצירת מקומות עבודה חדשים. למעשה, המענק מאפשר למעסיקים להפחית את שכר העבודה לעובדים שאותם היו מעסיקים ממילא, ואף מביא לירידת השכר של המועסקים בענף ואינם זכאים למענק עבודה מועדפת. לפיכך, הקצאת משאבים למענקי עבודה מועדפת, למעט בענפים שבהם יש מחסור כרוני בעובדים ישראלים ויש צורך ליצור בהם חלופה לעובדים זרים, לא רק שאינה יעילה אלא אף עלולה להסב נזק לשוק העבודה, באמצעות דחיקתם של עובדים בעלי אפשרויות תעסוקה מוגבלות ממילא.
"בהתייחס לתחומי האבטחה והשמירה - אלו הם תחומים שבהם יש מצד אחד היצע רב של כוח אדם מיומן, ומצד שני ביקוש רב לעובדים בתקופה זו. אי לכך, אין כל מקום להתערבות הממשלה.

"זאת ועוד, לחיילים משוחררים יש אפשרויות תעסוקה רבות, בכל ענפי התעסוקה במשק. העדפתם על פני עובדים אחרים בענפי השמירה והאבטחה תביא בהכרח לפיטורי עובדים בענפים אלו כיום - עובדים בעלי השכלה נמוכה אשר להם אפשרויות תעסוקה מצומצמות בהרבה".

ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה: "מיותר לציין כי האחריות על הביטחון ועל תחומי החירום בישראל מוטלת על ממשלת ישראל, משטרת ישראל וצה"ל. השלטון המקומי החל לפעול בוואקום שיצרה המדינה בעניין אבטחת מוסדות החינוך. העברת האחריות לשלטון המקומי ללא מתן תקציבים וסמכויות גורמת לפגיעה בשירות שניתן לאזרח ובביטחונו.
"הרשויות המקומיות אחראיות לגיוס המאבטחים למוסדות החינוך בהתאם לקריטריונים שהגדירה המדינה, וכן לתשלום למאבטחים. משרדי הממשלה השונים מממנים רק חלק מעלות המאבטחים ולא את העלות כולה. מרכז השלטון המקומי דורש והביע את דרישותיו בעבר להגדיר את אבטחת מוסדות החינוך כעבודה מועדפת, ובכך להיטיב את תנאי השכר ולהעסיק כוח אדם איכותי בתפקיד. כיום, בשל השכר הנמוך יש פערי אבטחה הנובעים מחוסר ביקוש לעבודה זו. מנהלי תחום הביטחון ברשויות המקומיות פועלים בכל העת על מנת לצמצם את פערי האבטחה.

"הפתרון הוא לגייס לתפקיד יוצאי יחידות קרביות בעלי רקע קרבי ומיומנות מתאימה כעבודה מועדפת, והשלטון המקומי העלה זאת כדרישה בפני כל פורום ממשלתי וביטחוני ובפני ועדות הכנסת במהלך השנים האחרונות.

"האחריות לאבטחת גני הילדים היא של משטרת ישראל. המשטרה ביטלה את תקצוב אבטחת גני הילדים והניידות שהוקצו בעבר לטובת משימות אבטחת מוסדות החינוך הועברו לטובת משימות משטרתיות. "בעניין מוסדות חינוך שאינם מאובטחים: השלטון המקומי דורש לאבטח כל מוסד חינוכי בישראל, במימון ממשלתי, כולל מוסדות החינוך במגזר הערבי, מתוך הבנה כי אבטחת מוסדות החינוך היא צורך ביטחוני, אך היא גם תורמת להפחתת האלימות, הוונדליזם ובעידן של איומי טילים ורעידות אדמה יש משמעות כבירה להיערכות לשעת חירום במוסדות החינוך".