שווייץ, האלפים, קנטון ואל?ה (Valais) בדרום-מערב המדינה. דמיינו לכם. לבטח תחשבו על נופים קסומים, מקומיים אדיבים, אוויר קריר וצח, שוקולד, גבינה ויין. המחשבות במקומן, אך המשך הקריאה פה יוסיף עוד קונוטציה למאגר האסוציאציות הנוגע למדינה השלווה: קרב פרות. הכוונה כאן היא לסדרת קרבות מסורתיים אשר בניגוד ל'קורידה דל טורוס' (קרבות השוורים בספרד ודרום אמריקה) בהם בני אדם נאבקים בפרים, המאבק פה הוא בין הפרות לבין עצמן. תריסר הפרות מסוג ארינגר (Eringer) בכל קרב אמורות להילחם אחת בשנייה. הדגש, מסתבר, הוא על המילה אמורות.
בכל שנה הקנטון מארח את סדרת הקרבות הידוע כ"קרב המלכות" (combats de reines), מסורת שהחלה בשנות ה-20 של המאה הקודמת ובכל שנה מושכת לא פחות מ-50 אלף צופים. הזוכה מקבלת את התואר "מלכת המלכות" ( La Reine des Reines) ומחיר השוק שלה עולה מיידית ועשוי להגיע לפי 10 ממחירה של פרה חסרת תואר. בסוף השנה נערך גמר בכפר השלו בדרך כלל מרטיז'ני (Martigny). כאן, שש העולות לגמר נאבקות זו בזו בשש קטגוריות.
פרות לרוב נאבקות במטרה להשיג דומיננטיות בעדר וזו ההתנהגות המנוצלת בקרב הפרות השוויצרי. בקרבות הראשוניים משתתפות תריסר פרות. במלחמה על הנהגת העדר, יכולות שתי פרות לנעול קרניים אחת מול האחרת. אך בזאת מסתכמת האגרסיביות שלהן, בניגוד לקרבות השוורים בספרד בהם נלחמים שוורים בבני אדם שמנצלים את האגרסיביות הזכרית של השור על ידי גירוי והטרדה עד למוות. הפרות בבסיסן אינן אלימות וכאן לא מת אף אחד. אפילו את הקרניים משייף הווטרינר באופן קבוע, למען לא יעשה נזק. המפסידות הן אלו שנסוגות ומפסיקות להיאבק, אלו שגילו בעיקר שיעמום וויתרו מראש. המנצחת היא מי שלא מוותרת, נאבקת בכל איום על מקומה כמנהיגה ונשארת בזירה זקופה ומוכנה להמשך הקרב. כל קרב נמשך בערך כ-40 דקות.
מה גורם לאנשים שידועים בשלוותם לאהוד ספורט שעל פניו נשמע אכזרי? עבור השווייצרים באלפים, מדובר בהתנהגות טבעית של הפרות שהם פשוט נהנים לצפות בה ולהעניק פרסים למי שמגלה הצטיינות ונחישות. "פרות הן חלק מהמשפחה", רנה דובאה, הבעלים של הפרה ביג'ו, סיפר לרויטרס במהלך קרב הפרות המסורתי שנערך החודש: "היא כמו אשתי. אם יש לי בעיה עם האישה, אני הולך לפרה." הוא לא צוחק. לאחר ניצחונה בטורניר האחרון, ביג'ו קיבלה נשיקה רטובה בשפתיים מרנה. לפינוק, מאכיל רנה את ביג'ו באוכל האהוב עליה - תערובת מיוחדת של עשבי תיבול וזרעים. לאחר הניצחון, מזג רנה יין לעצמו ואת ביג'ו פינק בפיסת עוגה. "היא משתגעת על מתוקים", הוא אומר.
בנוסף לתואר, הפרה הזוכה מקבלת גם פעמון יוקרתי. התחרות תמיד קשה וכולן יפות, אך יש רק זוכה אחת. בנוסף למופעי הקרבות, קהל הצופים נהנה גם מהכנסת אורחים חמה, מטייל בין החוות ובין לבין נהנה מיין ונקניקיות.
המקומיים שמחים לספר על תחרות עבר שנפתחה בהפגנת יחיד, נגד ההתעללות בפרות. מסתבר שלאחר שהוא צפה בקרב, הוא ויתר על ההתנגדות והצטרף לקהל. ההוכחה המוחלטת מבחינת אוהדי המסורת המקומית כי בטבע מולד של של הפרות ואין שום דמיון לשיסוי המכוון והמגמתי המוביל למוות שנעשה במלחמות השוורים.
(צילום: רויטרס/ Valentin Flauraud)
