תחייתה של סוגיית הפליטים

האירועים במג'דל שמס השבוע, כאשר המוני פלשתינים מסוריה ניסו לחצות את הגבול לרמת הגולן, צריכים להיות אזהרה בנוגע להתפתחויות עתידיות בסוגיית הפליטים הפלשתינים.

ממשלות ישראל בעבר נקטו עמדה מסורתית שלפיה בעיית הפליטים מ-1948 חייבת להיפתר במסגרת המדינות שבהן הם גרים כעת. מסיבה שאינה ברורה, המדיניות הרשמית של ישראל השתנתה וממשלות שונות החלו לומר שפלשתינים יוכלו לממש זכות שיבה למדינה פלשתינית, כפי שיהודים יכולים לממש את זכותם להתיישב במדינה יהודית. ב-2006 אמרה שרת החוץ ציפי לבני בפני עצרת האו"ם שהמדינה הפלשתינית תהיה "מענה עבור הפליטים הפלשתינים באשר הם".

באותה שעה, מדינות ערב הבהירו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שהן מתנגדות לכך שפליטים פלשתינים ישתקעו בארצות מגוריהם. קריאה זהירה של היוזמה הערבית מ-2002, מעלה כי אף היא שוללת את ה"טאווטין", השתקעותם של הפליטים במקום מושבם. ההצהרה המסכמת של ועידת הפיסגה הערבית שליוותה את פרסום היוזמה, דחתה את יישובם מחדש של הפלשתינים מחוץ לבתיהם המקוריים.

המשמעות הפשוטה של הניסוח הזה היא שאין לאפשר לפליטים לחיות בלבנון, בסוריה ובירדן, ואפילו במדינה הפלשתינית! כלומר, בעוד יש ישראלים לא מעטים השוגים לראות ביוזמה הערבית מסמך "מתון", הרי בפועל היא עומדת על "זכות השיבה" הפלשתינית לתוככי ישראל.

אם תקום מדינה פלשתינית, יש מספר תרחישים קשים שאיתם תצטרך ישראל להתמודד. ניתן להניח בזהירות שמספר מדינות ערביות יגרשו את הפלשתינים המתגוררים בתחומן וישלחו אותם לגדה המערבית. כזכור, במהלך 20 השנים האחרונות גירשו כוויית ולוב את תושביהן הפלשתינים, והעולם עמד מנגד. במידה שישראל תאבד את שליטתה על נקודות הכניסה לגדה, הרי מאות אלפי פליטים יוכלו להיכנס לשטח.

האם המדינה הפלשתינית תבנה עבורם משכנות קבע? ראוי לזכור שעד כה, הרשות הפלשתינית סירבה לפרק את מחנות הפליטים בגדה. סלאם פיאד אמר ביוני 2010 שגם אם הרשות רוצה לפעול ולשפר את תנאי החיים של האוכלוסייה במחנות הפליטים, הרי אין משמעות הדבר הפיכת המקום ליישוב קבע או ויתור על "זכות השיבה". דוברי הרשות כיום טוענים ש"זכות השיבה" היא זכות אינדיבידואלית של כל פליט, ולכן אינה נושא שניתן לוותר עליו במסגרת משא ומתן.

בהתחשב בעמדה זו ובאירועי מג'דל שמס, על ישראל להביא בחשבון תרחיש שבו רבבות פליטים יתדפקו על הגבול הישראלי-פלשתיני וידרשו לחזור לישראל על מנת לממש את "זכות השיבה". רבים ינסו להסתנן, אך הבעיה המרכזית תהיה ההמונים שינסו להרוס את הגדר תוך גיוס תמיכה בינלאומית.

כשישראל נושאת ונותנת עם הפלשתינים היא מביאה בחשבון תרחישים צבאיים: האם תהיה חזית מזרחית חדשה? כיצד עלולה להשפיע השתלטות האחים המוסלמים על ירדן? האם עיראק תהפוך לגרורה איראנית? אך אירועי מג'דל שמס מעלים תרחישים נוספים. תהיה זו טעות קרדינלית לנסות ולפתור בעיה שרבים מגדירים כבעיה דמוגרפית על ידי הקמת מדינה פלשתינית שתיצור בעיה דמוגרפית חמורה הרבה יותר.