פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עוזי ארד, חקירת ההדלפות והסקופים בעיתוני כווית

      בזמן כהונתו של היועץ לביטחון לאומי לשעבר, עוזי ארד, התרבו בעיתוני כווית דיווחים ביטחוניים מדויקים ממקור ישראלי. על פי אחד מהם, דווקא ניר חפץ שיקר בחקירת הדלפות בלשכת רה"מ

      האם קיים קשר בין פרסומים בעיתונים כוויתיים, שמקורם במערכת הביטחון בישראל, לבין פרשת ההדלפה של עוזי ארד? התשובה לשאלה אינה ברורה. אולם ברור בהחלט כי בשנתיים שחלפו מאז נכנס לתפקידו היועץ לביטחון לאומי המפוטר עוזי ארד, הלכו והתרבו דיווחים בנושאי ביטחון ומודיעין במספר עיתונים בכווית.

      בשנים האחרונות נוהגים עיתונים ערבים רבים לפרסם דיווחים הנוגעים לישראל, חלקם הגדול חסרי כל בסיס. בתקופה האחרונה חל שינוי במגמה זו, בעקבות פרסום דיווחים מהימנים ורציניים במספר כלי תקשורת - בראשם 'א-ראי' ו-'אל-ג'רידה' - שברור לכל כי מקורם הוא גורם ישראלי המעורה בנושאי ביטחון ומודיעין. בניגוד לעיתונים ערבים אחרים המפרסמים פעמים רבות דיווחים לא מדויקים, העיתונים הכוויתים ברוב המקרים "פוגעים בול".

      כך למשל דיווח ב-15 באוקטובר 2009, העיתון הכוויתי "אל-ג'רידה" כי סוריה העבירה רבע מכמות הטילים לטווח בינוני וארוך שלה לחיזבאללה. מקורות ביטחוניים ישראלים אמרו אז לעיתון כי קצינים אירנים וסורים מאמנים את חיזבאללה בשיגור הטילים החדשים. כתבה בולטת נוספת, שפורסמה בעיתון הכוויתי 'א-ראי' ב-13 באפריל 2010 ועוררה הדים בכל העולם, דיווחה כי סוריה ציידה את חיזבאללה בטילי סקאד המסוגלים להגיע כמעט לכל מקום בישראל. לפני כחודש וחצי דיווח עיתון כוויתי כי התקיפה הישראלית בסודן התבצעה בעקבות מידע שהגיע מהמהנדס העצור דיראר אבו סיסי וממשתפי פעולה סודנים.

      "בישראל נוהגים בשנים האחרונות לעשות שימוש בעיתונות הערבית כדי להעביר מסרים", אמר לוואלה! חדשות גורם ערבי המעורה היטב בעיתונות ברחבי העולם הערבי. "זה לא דבר חדש. קודם העבירו את המסרים האלה דרך כלי התקשורת באירופה וארה"ב והיום מעדיפים ללכת ישירות אל המקור. בשביל מה ללכת בדרכים עקיפות אם אפשר ללכת ישירות לעיתונות הסעודית או הכוויתית? התופעה הזו לא התחילה עם עוזי ארד ולא תסתיים עם עוזי ארד. גם בכירים ממנו עושים שימוש בהדלפות לעיתונות הערבית".

      דיווח אחד הביא להרמת גבה

      השימוש של בכירים ישראלים בעיתונות ערבית במטרה להשפיע על דעת הקהל בעולם הערבי איננו חדש, אם כן. אך דיווח אחד הצליח בכל זאת להרים גבות: העיתון הכוויתי "אל-ג'רידה" פרסם ב-30 בדצמבר 2010, כי האחראי לשעבר על מערך ההסברה במשרד ראש הממשלה, ניר חפץ, לא התפטר מתפקידו, אלא אולץ לעזוב אותו לאחר שהתגלה כי הדליף מידע לעיתונאי ישראלי מדיונים ביטחוניים סודיים.

      על פי העיתון, ראש הממשלה נתניהו פנה לראש השב"כ דאז יובל דיסקין בעקבות הדלפה של מידע ביטחוני רגיש. לטענת העיתון, שב"כ חקר, עקב אחר השיחות של בכירי לשכת ראש הממשלה, בדק חמישה מהם בפוליגרף – ביניהם חפץ וארד – והתברר כי חפץ ומזכיר הממשלה צבי האוזר לא אמרו אמת. "כדי למנוע מבוכה גדולה, נתניהו ביקש מחפץ והאוזר להתפטר", דווח אז.

      מה שהפתיע רבים הוא שבסופו של דבר התברר כי הגרסה שהובאה בעיתון סותרת לחלוטין את גרסת שב"כ. שבוע לאחר הפרסום בעיתון הכוויתי טען השב"כ כי בסוף החקירה התברר שמדליף המידע מהישיבה הסודית היה גורם מחוץ ללשכת ראש הממשלה. שאלות רבות נותרו ללא מענה: למי היה אינטרס לפרסם מידע בלתי מבוסס על ניר חפץ וצבי האוזר? מדוע דווקא בעיתון כוויתי? ושאלת השאלות - האם הסיפור הזה מעיד על המתרחש בלשכת ראש הממשלה?

      לפנייה לכתב: nir_yah@walla.com