סוף סוף יש תחושה של תנופה אמיתית בעשייה. הרפורמה שהוביל ראש הממשלה נתניהו במינהל לקחה זמן רב, אולי יותר ממה שקיוו כל הגורמים המעורבים בתכנון שלה, אבל נראה שהעניינים מתחילים לזוז - וטוב שכך.
לפני כמה חודשים התבטא נתניהו בדיון סגור והגדיר את מחירי הדיור כבעיה חברתית בוערת כל כך, עד שהיא עלולה להוות "שואה חברתית". ההתבטאות החריפה והחריגה הזאת מדויקת. מחירי הדירות בארץ הם מגה פיגוע חברתי בהתהוות. אם יזנקו ללא הכרה הם יסכנו גם את היציבות הפיננסית של כלל המשק. גם למי שאין דירה. ובדרך ישרפו בצורת משכנתא או שכר דירה גבוה כל חלקה טובה בחשבונות הבנק של הצעירים. טוב מאוד שהרפורמה הזאת יוצאת לדרך.
אני מתפלא שיש לרפורמה מתנגדים זעקניים. הרי פלאי הביורוקרטיה הישראלית יכלו לפרנס דור של סופרים כמו קפקא לשנים ארוכות. מי שרוצה לגלות את המסע המפותל של התוכניות להקמת בניין מגורים, תחנת דלק או קניון בין הוועדות השונות, עלול פשוט לפרוץ בצחוק מר. אם הוא היזם, הוא פשוט יכול להתחיל לבכות או לקחת מראש את כספו ולנסוע להשקיע בחו"ל.
חיסול השיטה הישנה
במתכונת המיושנת והארכאית שלו היווה מינהל מקרקעי ישראל פתח לעבודתם הענפה של מאכערים, והתוצאה היתה צמיחה של תופעות כמו הולילנד. לכן ההישג של ראש הממשלה וכל הגורמים שעבדו קשה על ההסכם הזה נראה כה משמעותי. זהו פתח לחיסול השיטה הישנה, רק צריך לוודא שההטמעה והביצוע יהיו לפי רוח חיסול הלולאות הביורוקרטיות האינסופיות שהורגות כל יוזמה חדשה.
ההסכם החדש שמצטייר כנדיב למדי עבור עובדי מינהל מקרקעי ישראל - וטוב שכך, צריך לתת את זריקת המרץ בגוף החשוב הזה. עליו להכיר בחשיבות עצמו ובעיקר בחשיבות העבודה שלו, משום שככל שיעבדו שם יותר קשה - כך יסייעו ליותר ויותר צעירים לרכוש או לשכור דירה.
הגדלת היצע הדירות בישראל היא צו חירום לאומי. לאורך טווח מדובר בשמירה על יציבות המערכת הבנקאית והפיננסית שלנו. לכן, טוב שהפלונטר הותר. רק צריך להזדרז ולהתחיל לעבוד.