פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מי מנציח את בעיית הפליטים?

      הפליטות הפלסטינית, שנושאי דגלה הסתערו בתחילת השבוע על גבולה הצפוני של ישראל, אינה דומה לשום פליטות אחרת בעולם. העולם אינו תובע זכות שיבה למוסלמים הטורקים שגורשו לפני 25 שנה מבולגריה, וגם לא למוסלמים שחיו בעבר בהודו; לא להינדים שפקיסטן היתה ביתם, וגם לא ליוונים שנעקרו מהחלק הטורקי של קפריסין. בעולם מבינים שמתן זכות שיבה לשורה ארוכה של קהילות שנעקרו או שעקרו ממקומן בנסיבות שונות, יביא לתוהו ובוהו, למרחץ דמים ולהתמוטטות של משטרים ומדינות.

      שיקול הדעת הביא לכך שעשרות מיליוני פליטים מקהילות ומעממים שונים שוקמו במחוזות מגוריהם ובנו שם חיים. השפיות, לעומת זאת, נעלמת כשמדובר בפלסטינים המבקשים לשוב ליפו, עכו, נצרת או טבריה. מנקודת מבטו של העולם, הפליטות הפלסטינית היא כמעט גנטית. היא לא עוברת בתורשה אבל בהחלט עוברת בירושה. בכל מקום אחר בעולם הפליט הוא האדם שנעקר ממקום מגוריו. כאן זה מתחיל וכאן, בדרך כלל, זה גם נגמר. לעומת זאת, אצל הפלסטינים הפליטות עוברת מאב לבן ומדור לדור. לא רק בנים, אלא גם נכדים, נינים ואפילו חימשים.

      לפי ההגדרה ההזויה של אומות העולם ולפי המנדט שהאו"ם העניק לאונר"א (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים הפלסטינים), לא ניתן ליישב את הפליטים יישוב של קבע במדינות שאליהן הם הגיעו. הפליטים, לדורותיהם, מוגדרים ככאלה עד להודעה חדשה. אונר"א, שהוקמה חמישה ימים בלבד לאחר ייסוד ארגון הפליטים הכללי של האו"ם (UNHCR), נוצרה כדי לרצות את מדינות ערב ולחזק את מה שהפלשתינים מכנים "זכות השיבה". אחרי מלחמת השחרור נמנו, לפי גרסאות שונות, בין 500 ל-800 אלף פליטים. כיום, לפי גירסת האו"ם, כבר יש יותר מ-4 מיליון פליטים.

      זהו הרקע למיצג הפליטים בגבולנו הצפוני. ישראל אינה צריכה להתנצל בפני איש על כך שבלמה אותו. היא מחויבת, לעומת זאת, להסביר שוב ושוב מדוע מימוש זכות השיבה משמעותו חיסול ישראל כמדינת העם היהודי. עלינו להבהיר לכל אלה בקהילה הבינלאומית המשתעשעים ברעיון השיבה, שדין אחד לפלשתינים ודין אחד לבני לאומים אחרים שאיבדו את מקום מגוריהם. אירופה, למשל, שם גוברים הקולות השוללים את עצם קיומה של ישראל כמדינת היהודים, אינה שוקלת ברצינות להעניק את זכות השיבה לגרמנים שעזבו את פולין או להשיב מוסלמים ליוון.

      העולם ככלל ומדינות ערב בפרט הם הנושאים באחריות להמשך קיום הפליטות הפלסטינית. הם אלה שמונעים את פתרונה בשם זכות השיבה. גם המספר של 4 מיליון פליטים הוא בלוף. רבים מאלה שהאו"ם מגדיר פליטים חיים באושר ובעושר במקומות מגוריהם. מחנות הפליטים, לעומת זאת, מוסיפים להתקיים על גבו של ציבור פלסטיני מסכן כדי שמדינות ערב יוכלו להמשיך לחלום על מחיקת ישראל.

      זו היתה ועודנה התעללות באוכלוסייה שהנצחת בעייתה היא הנצחת סבלה והפיכתה לכדור במשחק בדבר זכותה של ישראל להתקיים כמדינת היהודים. מה שקרה השבוע בגבול הצפון הוא חלק מהמשחק המסוכן הזה. אסור לנו למצמץ מול קולות הנהי על ההרוגים והפצועים שהפכו, או התנדבו להפוך, לכלי במשחק הצבוע הזה.