כ-50 סטודנטים ערבים במקצועות הכלכלה וראיית חשבון השתתפו ביום חמישי במפגש מיוחד שנערך באוניברסיטת תל אביב. המפגש, שנערך בשיתוף האוניברסיטה ואורגן על ידי עמותת קו משווה, המתמחה במציאת תעסוקה לאקדמאים ערבים, היה מעין תקדים היסטורי: לראשונה פונה משרד ממשלתי בישראל באופן יזום לגיוס עובדים ערבים לשורותיו.
המשרד הוא משרד האוצר, ואת המפגש הובילו שניים מהמנהלים הבכירים ביותר בו - המנכ"ל, חיים שני, והחשב הכללי, שוקי אורן. כמו כן השתתפו במפגש שניים מהעובדים הערבים הבכירים במשרד האוצר: רג'ואן גרייב, סגן בכיר למפקח על הביטוח, ואנואר חילף, עוזרו של המנכ"ל.
גרייב וחילף הם שניים מתוך 33 העובדים הערבים המועסקים במשרד האוצר, מתוך 950 עובדי המשרד. מדובר ב-3.5% בלבד מעובדי המשרד, הרחק מתחת ליעד ההעסקה הממשלתי - 10% עובדים שהם בני מיעוטים עד 2012. עם זאת, 33 העובדים הם שיפור ניכר במצבת העובדים הערבים. העובד הערבי הראשון (גרייב) נקלט באוצר ב-2000, ועד 2007 היה מספר העובדים הערבים 18 בלבד.
עברית מקראית במבחני הקבלה
השיפור במספר העובדים הערבים באוצר אמנם מעודד, אך לא ניתן להסתיר את העובדה כי משרד האוצר - כמו שאר משרדי הממשלה - אינו עומד ביעדים שקבעה הממשלה. כשצמרת האוצר הבחינה בפיגור המשמעותי מול היעדים, הוחלט לנסות לקדם באופן יזום את קליטת העובדים הערבים. בשל כך פנה האוצר לעמותת קו משווה ולאוניברסיטת תל אביב לשם עריכת מפגש גיוס עובדים ראשון מסוגו.
המפגש היה טעון. הסטודנטים הערבים תקפו במהלכו את מנהלי האוצר על המספר המועט של העובדים הערבים. "זה הכל סיסמאות", האשים אחד הנוכחים. "יש אפליה. השב"כ שולט בכל הליכי הגיוס של עובדים לממשלה, והערבים היו ונשארו אזרחים מדרגה שנייה". סטודנטים אחרים התלוננו על החסמים התרבותיים והטכניים, שמונעים מהם לצלוח את המכרזים של נציבות שירות המדינה.
אחד הסטודנטים סיפר שניגש למבחן של הנציבות, אבל כשל בו לאחר שלא הצליח להבין את הכתוב באחת השאלות. התברר כי השאלה התבססה על עברית מקראית וכללה מונחים בארמית. בנוסף טענו הסטודנטים הערבים כי היצע המכרזים הייעודיים - מכרזים של משרות המופנים לערבים בלבד, במסגרת האפליה המתקנת שנוקטת הממשלה והניסיון להגיע ליעד העסקה של 10% ערבים - קטן מאוד ומקשה על קליטתם. "אנחנו רוצים מאוד להשתלב", ציין סטודנט נוסף. "יש מאות בוגרים של כלכלה ומינהל עסקים שעובדים בקבלנות בניין ובריצוף כי הם לא מצליחים להגיע למשרה מכובדת".
"כולנו צריכים לעשות סוויץ'"
עם זאת, במהלך המפגש התברר כי לא מדובר רק באפליה מכוונת - וכי במצבם העגום של העובדים הערבים בממשלה אשמים גם הערבים עצמם. כך התברר כי הערבים אינם ניגשים למכרזים הייעודיים להם. "מחסום חוסר האמון גורם לכך שאתם לא ניגשים", הטיח גרייב בנוכחים. "כשמשרד האוצר מפרסם מכרז רגיל לגיוס עובדים, ניגשים 100 מועמדים על כל משרה - וכולם סטודנטים מצטיינים. כולם יודעים שהאוצר הוא קרש קפיצה מצוין לשוק הפרטי, בגלל
אופי העבודה והכישורים שנרכשים במהלך העבודה בו.
האוצר הוא אי של מצוינות, וסטודנטים לכלכלה רוצים להתקבל לשורותיו מאוד. לעומת זאת, כשיוצאים מכרזים לגיוס עובדים בני מיעוטים רק שניים או שלושה נענים למכרז - והיו מצבים שמכרזים בוטלו והתקנים נשארו לא מאוישים כי לא ניגשו מספיק מועמדים".
החשב הכללי אמר במפגש כי כשהתברר באוצר שיש בעיה של חוסר היענות של מועמדים ערבים למשרות ייעודיות להם, התקבלה ההחלטה באוצר ליזום את המפגש - כדי לנסות להסיר את החסמים המונעים גישה למכרזים. "חשוב לנו שיגיעו בני מיעוטים, גם למכרזים שפתוחים לכל האוכלוסייה וגם למכרזים הייעודיים להם", אמר אורן. "כולנו צריכים לעשות סוויץ' - התרגלנו כל השנים לקבל אנשים לעבודה בין השאר על סמך איפה הם שירתו בצבא. אבל זה לא יכול להימשך עוד. כיום אנחנו יודעים שהאופי והאישיות של המועמד הם החשובים ביותר".
אורן הדגיש כי משרד האוצר הוא סביבת עבודה פתוחה, המקדשת מצוינות וחילוקי דעות. "אצלנו זה בסדר לא להסכים עם הבוס", הוא אמר, "כך מחנכים אותנו, ולכן גם חשוב שיהיו בני מיעוטים באוצר - כדי לגוון את הדעות. בהחלט יכול להיות שיש אפליה, ובהחלט יכול להיות שאנחנו לא עושים מספיק כדי לקלוט ערבים, אבל אנחנו מנסים לשנות את זה עכשיו. באנו כדי לשכנע אתכם לגשת למכרזים של גיוס עובדים".
"לא רוצה לשמש עלה תאנה"
אורן הצהיר על קיומה של אפליה מתקנת בגיוס עובדים ערבים - אבל הדגיש כי היא מסתיימת ברגע הקליטה באוצר. "האוצר מחייב מצוינות. מרגע שעובד התקבל, הוא חייב להוכיח את עצמו, ומי שמוכיח את עצמו מתקדם ללא אפליה". אורן סיפר כי בשנים האחרונות נקלטו שתי עובדות ערביות באגף החשב הכללי, ושתיהן לא שרדו. "אחת מהן", הוא סיפר, "היתה מצוינת, אבל היה לה קשה עם הריחוק מהכפר, המשפחה לחצה עליה, והיא החליטה לחזור. האחרת פשוט לא היתה טובה מספיק. לשמחתי, עם זאת, רוב הערבים שמתקבלים הוכיחו את עצמם".
לפחות ארבעה עובדים ערבים הצליחו במידה כזו שהם התברגו במשרות בכירות יחסית באוצר. בין אלה ניתן למנות את דיאא אסדי, עוזר בכיר לממונה על השכר, חסן איסמעיל, החשב של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכמובן - חילף וגרייב.
"התחלתי ב-2000", סיפר גרייב, "ככלכלן מתחיל, ערבי ראשון במשרד האוצר. התקבלתי במסגרת התקנים לקליטת ערבים, ומובן שהיו לי חששות רבים. זה לא פשוט, והיה קל להרים ידיים. חשבתי גם שלא יקדמו אותי, אבל מהר מאוד התברר לי שטעיתי. התחלתי להתחרות במכרזים פנימיים על דרגות גבוהות יותר, ולאט לאט התקדמתי. ראיתי שהדבר היחיד שנבחן כשמקדמים עובדים זה רק אם אתה טוב או לא. אין העדפה מתקנת כשנמצאים בתוך המשרד, רק כישורים. היום אני כבר סגן המפקח על הביטוח ואני יכול להעיד שאין תקרת זכוכית במשרד האוצר".
"עשר שנים אני במשרד האוצר", המשיך גרייב, "ומעולם לא התבטאתי על מוצאי הערבי, ואני גם לא מוכן לשמש עלה תאנה למשרד. אם אני נמצא כאן, זה רק כי אני מאמין שזה לא המצב. יש מאמצים אמיתיים של משרד האוצר לגייס עובדים ערבים, ויש אינטרס משותף לקדם קליטתם של עובדים כאלה - ובתנאי שיהיו איכותיים".
גרייב האיץ בסטודנטים הערבים לגשת למכרזים, גם למכרזים הכלליים וגם למכרזים הייעודיים להם. הוא סיפר כי בני מיעוטים מקבלים מהמדינה, במסגרת מדיניות האפליה המתקנת, סיוע בשכר דירה כדי לממן מעבר לירושלים.
בנוסף, משרד האוצר ועמותת קו משווה, פתחו תיבת דואר אלקטרוני מיוחדת: korothaim@mof.gov.il - שאליה התבקשו הסטודנטים הערבים לשלוח את קורות החיים שלהם. לכל סטודנט ערבי שישלח את קורות החיים שלו למייל הובטח שיקבל התרעה על כל מכרז ייעודי שייפתח בפני האוכלוסייה הערבית. לדברי חילף, בחודשים הקרובים ייפתחו עשרה מכרזים ייעודיים לגיוס עובדים לאוצר. עמותת קו משווה הבטיחה לסייע למועמדים הערבים בכתיבת קורות החיים, בהכנה למבחני הנציבות וכן בהכנה למבחנים של מרכזי ההערכה, שהם חלק מתהליך הקבלה של עובדים לממשלת ישראל - וקיים חשש שיש בהם הטיה תרבותית לרעת הערבים.