1. צעירי העולם הערבי זכו בחצי השנה האחרונה להעצמה משמעותית. הם למדו את הסוד שלפיו מסה גדולה של אנשים בכיכרות, ברחובות ובגבולות יכולה להשפיע יותר מאשר התנקשות בחייו של מישהו או מאשר להפיל משטר. ללא ששת החודשים האחרונים, לא היה יום הנכבה נראה כפי שהוא נראה בגבולותיה של ישראל. הם גם הבינו כי ישראל היא אמנם מעצמה ביטחונית, ויש לה תשובות לאיומים אסטרטגיים שונים, אבל אין לה תשובות טובות לאנשים הצובאים על הגדרות עם דגלים או עם אבנים. והם ניצלו את העובדה הזו, וכנראה גם ינצלוה בעתיד.
2. הסכסוך הישראלי-פלשתיני, ובתוכו פתרון בעיית הפליטים, יהיה מעתה בולט יותר מאשר בעבר בגלל מקומה המרכזי של דעת הקהל בעולם הערבי. אנחנו יכולים להתנצח בינינו, בעיתונות הערבית, ואפילו הבינלאומית, בשאלות מי גירש את הפליטים ב-1948, מדוע ההנהגה הפלשתינית סירבה לתוכנית החלוקה של האו"ם מ-1947, ולמה שימר העולם הערבי את בעיית הפליטים במקום למצוא לה פתרון. יש טיעונים לא רעים לכאן ולכאן, וניתן להתפלש בביצה הזו עוד זמן רב, אבל העולם לא יהיה מוכן להיכנס לעובי הקורה, כפי שאינו מוכן להיכנס לעובי הקורה בשום סכסוך בינלאומי. יש בעיה. יש מחנות פליטים. יש מצוקה. יש כיבוש. יש התנחלויות המנוגדות לעמדת העולם כולו, ואפילו הדיפלומט מספר אחת שלנו אינו יכול לשכנע את העולם שאסור להקפיא אותן לשלוש שעות.
הפתרון היחיד - מהלך מדיני
3. אם ביום שלישי הבא ינאם ראש הממשלה בנימין נתניהו נאום בנוי לתלפיות בפני שני הבתים בקונגרס, ויסביר את צדקת דרכנו, ויזכה למחיאות כפיים בעמידה, הוא יחמיץ את הסיכוי לטפל בבעיה המידפקת על דלתותינו והמאיימת לפגוע בנו, לבודד אותנו ולהקשות על חיינו (בלי לדבר על השאלה הציונית הפנימית - הצורך לפתור אותה כדי למנוע רוב פלשתיני תחת אחריותה של ישראל). האביב הערבי מצד אחד והפעילות באו"ם לקראת ספטמבר מצד שני, יוצרים מצב חדש עבור ישראל, שאי אפשר להתעלם ממנו.
הטיפול היחיד בו יוכל להיעשות באמצעות מהלך מדיני. אם נתניהו מוכן להוביל מהלך אמיץ לקראת הסכם קבע שיסגור את כל הקצוות ויסיים את כל התביעות - מוטב. הוא כנראה אינו מוכן לשלם את המחיר הידוע לכולנו. אם הוא מוכן למהלך מיידי וחלקי - בבקשה. אם הוא אינו רוצה בשום הסכם עכשיו, אבל הוא מוכן לעשות מעשה חד-צדדי - שיעשה זאת. ואם הוא רוצה להציע מהלך פרוצדורלי נוסח כנס נוסף של ועידת מדריד - שיציע זאת. שרק לא ינסה לשכנע שוב שכל העולם טועה ורק אנחנו צודקים. שרק לא יתרשם ממחיאות הכפיים בקונגרס ולא מקבלת הפנים המחכה לו באיפ"אק. שרק לא יחשוב שדבר לא השתנה.