פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המועצה לניסויים בבע"ח - דאגה לרווחת החיות או חותמת גומי לאישור ניסויים?

      המועצה לניסויים בבעלי חיים הפועלת מאז 1994 לא הצליחה, למרבה הצער, להגשים את יעדיה המוצהרים לשמור על רווחת בעלי החיים הנדרשים למחקר

      באוגוסט 1994 נחקק בישראל חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) אשר קבע כללים האמורים להקל על סבלם של בעלי החיים העוברים ניסויים. לשמירה על כללים אלה הוקמה המועצה לניסויים בבעלי חיים האמורה לדאוג לרווחתם של בעלי החיים הנדרשים לצורכי מחקר ולפקח על 59 המוסדות במדינה שניתן להם אישור לבצע ניסויי בעלי חיים.

      מאז הוקמה המועצה, נמתחה ביקורת מצד ארגונים למען בעלי חיים על חוסר תפקודה והיותה "חותמת גומי" לאישור ניסויים. בטענה זו תומכת העובדה כי במועצה חברים 23 אנשים, כמחצית מתוכם ויויסקטורים (המתפרנסים מביצוע ניסויים רפואיים וקוסמטיים בבעלי חיים) ובעלי אינטרסים לביצוע הניסויים ורק שלושה נציגי אגודת "נוח" למען בעלי חיים.

      כעת, דו"ח של מבקר המדינה חושף כשלים נוספים בהתנהלות המועצה, יחד עם חוסר פיקוח פנימי בשלוש אוניברסיטאות גדולות – אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל-אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים. למעשה, רוב הליקויים הוזכרו כבר בדו"ח קודם משנת 2004, ומטרת הדו"ח הנוכחי הייתה לבדוק האם הם תוקנו מאז – מה שלא נעשה ברובו.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      כמחצית מחברי המועצה לניסויים בבעלי חיים הם בעלי אינטרסים לקיום הניסויים (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

      ראשית, מעולם לא נקבע יחס ראוי בישיבות המועצה בין מספר הנציגים בעלי האינטרס בקיום הניסויים לבין מספר הנציגים הבלתי קשורים, ובמקרים רבים בתהליך האישור של בקשות לביצוע ניסויים לא שותפו חברי ועדה שאינם בעלי אינטרסים לביצוע ניסויים בבעלי חיים.

      שני שפני ניסיון (ShutterStock , E. Spek)
      מבקשי האישורים קובעים את דרגת הסבל בעצמם. שני שפני ניסיון (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

      יועץ מדעי ללא סמכויות מוגדרות

      חלק מבדיקת הניסויים נעשית על ידי היועץ המדעי של המועצה. למרות חשיבותו של התפקיד, הדו"ח מציין כי המועצה לא הגדירה את סמכויותיו וכי נמצא כי בשל ההיקף הגדול של האישורים הנדרשים, היועץ המדעי בודק אותם באיחור של כשנה עד כשנה וחצי ולעתים אף יותר. עוד נמצא שלעתים דרש היועץ לתקן את האישורים בעת שהניסויים היו בעיצומם או לאחר סיומם, כך שחלק מהמלצותיו היו כלל לא רלוונטיות. המשמעות היא, לפי המפורט בדו"ח, שקורה שניסויים מתבצעים לפני שהם בכלל נבדקים על ידי הגורמים הרלוונטיים.

      משמרת מחאה מול ישיבת המועצה לניסויים בבעלי חיים (יח"צ)
      משמרת מחאה מחוץ לישיבת המועצה לניסויים בבעלי חיים, 2009 (צילום: יח"צ)

      דרגת סבל בעל החיים נקבעת על ידי מבקשי האישור

      כדי להקטין את סבלם של בעלי החיים, בהגשת בקשה לאישור יש לציין את דרגת הסבל הנגרם לבעלי החיים, בסולם של 1-5. על פי הדו"ח, בדרגה 3 מדובר על "ניסויים הגורמים עקה מועטה או כאב קצר מועד", ובדרגה 4 מדובר על "ניסויים הגורמים כאב או עקה בינונית עד קשה למטופלים במשככי כאבים". הביקורת העלתה כי סולם דרגות הסבל נתון לפרשנותו האישית של מבקש האישור, ובשל כך יכול מבקש האישור להגדיר את דרגת הכאב והסבל של בעלי החיים כנמוכה ממה שהיא בפועל.

      פעילי זכויות בעלי חיים בהפגנת מחאה נגד התעללות וניסויים בחתולים, 26 אוגוסט 2010 (AP)
      פעילי זכויות בעלי חיים בהפגנת מחאה נגד התעללות וניסויים בחתולים, אוגוסט 2010 (צילום: AP)

      באוניברסיטאות: ניגוד אינטרסים מובנה וזיהום שחייב הריגת כל בעה"ח

      בין הליקויים שנמצאו באוניברסיטאות שבדק מבקר המדינה, נמצא כי באוניברסיטאות בר-אילן ותל-אביב קיימת בעייה דומה לזו של המועצה בהרכב ועדת האישורים הפנימית, בה שניים מהחוקרים הם ויויסקטורים בעצמם שאחראים לרבים מהמחקרים. באוניברסיטה העברית, שצוינה לשבח על ידי מבקר המדינה כמוסד שטיפל במספר ליקויים שהוזכרו בעבר, מנהל הרשות לבתי חיות הוא גם מנהל בתי החיות וגם וטרינר האוניברסיטה, והוא עוסק בעצמו במחקר בבעלי חיים ויש בכך חשש לניגוד עניינים מובנה. בבתי החיות בבר-אילן (בהם מוחזקים בעלי החיים לפני הניסויים) התגלה זיהום קשה שחייב את הריגת כל בעלי החיים והפסקת המחקרים.

      ניסויים בכלב בבהד 10 (מערכת וואלה! NEWS)
      כלב ניסוי בבה"ד 10 (צילום: מערכת וואלה)

      במערכת הבטחון: סודיות ופיקוח עצמי

      חלק גדול מהניסויים בבעלי החיים נערכים במערכת הביטחון וחלקם מסווגים כסודיים. יחד עם זאת, מהנתונים החלקיים עליהם דיווחה מערכת הביטחון, עולה כי לפחות 8% מבעלי החיים שנוצלו לניסויים בישראל בשנים האחרונות הם במערכת הביטחון. מתוכם, אחוז גדול במיוחד הם מכרסמים וקופים. בהתאם לחוק הניסויים, משרד הביטחון אינו נכלל בתחום הפיקוח של המועצה; בסעיף 18 לחוק נקבע כי "שר הבטחון ימנה ועדה לניסויים בבעלי חיים במערכת הבטחון...שבראשה יעמוד רופא וטרינר"; בסעיף 19 לחוק נקבע כי בכל הנוגע לניסויים בבעלי חיים במשרד הביטחון, כל התפקידים והסמכויות שניתנו בחוק למועצה ולוועדה למתן היתרים ולוועדת הביקורת יוקנו לוועדה של משרד הביטחון; בסעיף 20 לחוק נקבע כי "הועדה תונחה, ככל האפשר, על ידי הכללים שקבעה המועצה ואולם היא תהיה רשאית לסטות מהכללים האמורים ומתקנות שהותקנו מכוח חוק זה, אם השתכנעה, מנימוקים שיירשמו, כי הסטייה הכרחית מטעמים של בטחון המדינה"; בשפה פשוטה, משרד הביטחון מפקח על עצמו. נותר רק לקוות שלא יישנה הניסוי שנערך ב-1991 והיום לשמצה ובו פוצץ קרוואן שלתוכו נדחסו עשרות חזירים.

      פמלה אנדרסון מפגינה עם סגן נשיא ארגוןPETA מחוץ למשרד הבריאות האמריקאי בדרישה להחליף ניסויי בעלי חיים מיושנים בטכנולוגיות חדשות, 25 אפריל 2008 (GettyImages)
      גם היא בעד חלופות. השחקנית פמלה אנדרסון וסגן נשיא PETA בהפגנה בוושינגטון הדורשת חלופות לבעלי חיים במחקר (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

      אי בדיקת הימצאות חלופות לבעלי החיים וחוסר שקיפות

      חלק קטן מהדו"ח עוסק בשיטות מחקר חלופיות: סעיף 9 לחוק הניסויים קובע כי: "לא יינתן היתר לעריכת ניסויים בבעל חיים אם ניתן להשיג את מטרת הניסוי בדרכים חלופיות סבירות". בטופס הבקשה לאישור ניסוי בבעלי חיים שהחוקרים ממלאים עליהם להצהיר כי אין דרך חלופית להשיג את מטרות הניסוי. הועלה כי הוועדה המוסדית מסתפקת בהצהרה זו, וכך גם היועץ המדעי של המועצה.

      פה המקום לציין שמומחים רבים היום לא מכירים בניסויי בעלי חיים כשיטת מחקר יעילה באופן מוחלט כיוון שלא תמיד ניתן להסיק מהם מסקנות רלוונטיות לבני אדם.

      בסיכום חלק דו"ח מבקר המדינה על ניסויי בעלי החיים במדינה נאמר כי על סמך התקופה הארוכה שהמועצה קיימת, ניתן היה לצפות ממנה להשכיל ולגבש לעצמה שיטות פעולה יעילות ואפקטיביות יותר לפיקוח על ניסויים בבעלי חיים. כל מנת להימנע מהתנהלות באותה המתכונת, קובע הדו"ח, המצב חייב להשתנות בתחומים רבים, כמו שקיפות רבה יותר שתמנע היווצרות אמונה לא בהכרח נכונה בקרב הציבור שניסויים בבעלי החיים נחוצים תמיד לקידום המחקר והרפואה.

      המועצה לניסויים בבע"ח: "נגלה יותר נחישות"

      מהמועצה לניסויים בבעלי חיים נמסר בתגובה לדו"ח: "אנו מקבלים בברכה את כלל הערות של מבקר המדינה בהקשר למועצה לניסויים בבע"ח. המועצה עשתה כברת דרך משמעותית בטיפול בהערות המבקר וזאת גם המבקר מציין. השקיפות של דיוני הוועדה, הגדלת הנחישות בביקורות של המוסדות, תוספת כח אדם מקצועי ופרסום כללים – הם רק חלק מהשינויים שבוצעו. גישתו של מנכ"ל משרד הבריאות היא להגדיל עוד יותר את השקיפות, לדאוג שההחלטות יהיה בקוורום מאוזן, לקדם את נושא גביית האגרות, לגלות נחישות גדולה עוד יותר בביקורות, כמובן במקביל ליישם את כל ההערות של המבקר".

      משרד הביטחון: "במקרי סודיות ביטחונית לא ניתן למסור נתונים לוועדה הארצית של משרד הבריאות"

      ממשרד הביטחון נמסר: "משרד הביטחון פועל בהתאם לנהלים הנהוגים בתחום, ובמידת האפשר מעדכן את הוועדה הארצית של משרד הבריאות במקרים בהם אין מדובר בנתונים מסווגים ביטחונית אשר חשיפתם עשויה לפגוע בביטחון המדינה. במקרים של סודיות ביטחונית לא ניתן למסור נתונים אלה לוועדה הארצית של משרד הבריאות, ולשם כך הוקמה במשרד הביטחון וועדה מקצועית המאשרת ומפקחת על תחום פעילות זה. אנו בטוחים כי אזרחי ישראל לא היו רוצים שייחשפו נתונים העשויים לפגוע בביטחונם".

      האגודה הישראלית נגד ניסויים בבע"ח: "לא מופתעים, הליכי אישור הניסויים הם במקרים רבים בבחינת פארסה"

      מהאגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים נמסר: "האגודה איננה מופתעת מהממצאים של דו"ח מבקר המדינה. מאז ומתמיד הצביעה האגודה על כך שהמערכת המשפטית שמסדירה כביכול את הניסויים בבעלי-חיים לא נועדה להגן עליהם, אלא מהווה לא יותר מניסיון להרגיע את המצפון הציבורי נוכח מעשי זוועה הנעשים במאות אלפי בעלי-חיים בישראל מדי שנה. דו"ח מבקר המדינה חושף את התרמית, ומגלה תמונה של מערכת שמאפשרת לניסויים בבעלי-חיים להתקיים ללא התערבות של ממש. המערכת נגועה בניגודי עניינים לאורכה ולרוחבה. הליכי אישור הניסויים הם במקרים רבים בבחינת פארסה וליקויים חמורים עליהם הצביע מבקר המדינה עוד לפני שש שנים טרם תוקנו.
      אין ספק כי המנגנון להסדרת הניסויים בבעלי-חיים פשט את הרגל. כפי שהדו"ח הנוכחי מראה, הגורמים העורכים ניסויים בבעלי-חיים, לרבות אלו שמתהדרים בהיותם מוסדות אקדמיים, אינם ראויים לאמון הציבור. הגיע הזמן לדיון ציבורי אמיתי ופתוח בכל ההיבטים של הניסויים בבעלי-חיים".

      אוניברסיטת תל אביב: "תוקנו הליקויים"

      "אוניברסיטת תל אביב רואה חשיבות רבה במחקר אתי בבעלי חיים כנדרש על פי החוק. בעקבות דוח המבקר, האוניברסיטה הפיקה ויישמה לקחים והליקויים תוקנו. נוהל השימוש בבעלי חיים עודכן ושונה. מספר חברי הוועדה הפנימית לפיקוח על ניסויים בבעלי חיים הורחב, התווספו בה חבר מחוץ לאוניברסיטה, משפטן ואיש ציבור והוגבר הפיקוח על בתי החיות".

      תנו לחיות לחיות: "נחשף פרצופם האמיתי של אלו העורכים ניסויים בבע"ח"

      "סוף סוף נחשף פרצופם האמיתי של אלו שעורכים ניסויים בבע"ח. עורכי הניסויים עושים הכל כדי למנוע מעורבות ציבורית ופיקוח חוקי על מעשיהם זאת מכיוון שהם יודעים שמעורבות כזאת הייתה מביאה להפסקת הניסויים בבע"ח ולמעבר לשיטות מחקר הומאניות. אנו מקווים כי ממשלת ישראל תיקח את מסקנות הדו"ח ותהפוך אותן מהמלצה לביצוע.